מורים לעתיד? עולם ההיסטוריה קורא לכם. הירשמו ללימודי תואר ראשון בחינוך עם התמחות בהיסטוריה והצטרפו למסע מרתק, שבסופו תוכשרו כמורים למקצועות ההיסטוריה ומחשבת ישראל.
במסגרת הלימודים בחוג תחשפו למגוון דעות, דרכי עיון והוראה חדשניות וותיקות, תהיו שותפים לסיורים לימודיים אך בעיקר תרכשו ידע רחב וכלים שיאפשרו לכם להמשיך ללמוד ולחקור, גם לאחר סיום הלימודים.
ההכללה של היסטוריה כללית, תולדות עם ישראל ומחשבת ישראל תחת קורת גג אחת מאפשרת להעניק לסטודנט ידע והשקפת עולם אינטגרטיביים הנחוצים במיוחד לאנשי חינוך והוראה.
כיצד תצאו מכאן? מחנכים ומחנכות האוצרים בתוכם, ערכים כלל אנושיים ויהודיים ומורשת תרבותית כללית ויהודית.
לפיכך, יש בחוג כמה מוקדים נושאיים הרלוונטיים במיוחד לחיים המורכבים במציאות הישראלית, בעולם היהודי העכשווי ובתרבות המערבית הפוסט-מודרניסטית:
סטודנט הלומד בחוג להיסטוריה ומחשבת ישראל יקבל בסיום הלימודים B.Ed. בהוראת היסטוריה ומחשבת ישראל.
סטודנטים מחטיבת הביניים המתמחים בהיסטוריה ומחשבת ישראל חייבים ב-26 ש"ש. סטודנטים ממסלולים אחרים יקבלו ייעוץ מיוחד מראש החוג לקביעת היקף לימודיהם.
זכיתם! גם ללמוד וגם לטייל. כתנאי לסיום לימודים בחוג, על כל סטודנט לקחת חלק בסיורים לימודיים, שהם חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים.
החוג מורכב משלוש מגמות לימוד:
שלוש המגמות תתחלקנה כרונולוגית לשלושה מדורים:
בכל מדור יכללו קורסים משני סוגים:
לפניכם הסבר ארוך ומפורט, המסביר את התכנים והרציונל של הלימודים בחוג, ואחריו הסבר קצר ופרקטי (בסוף הקובץ).
קורסי החובה כוללים קורסים על מהות המקצוע: מיומנויות של קריאה וכתיבה אקדמית, שנועד להרגיל את הסטודנטים לשיטות המקובלות בעולם האקדמי – כיצד אפשר לאתר, להתייחס ולהשתמש במחקרים היסטוריים בצורה מיטבית, וכיצד מגישים עבודה אקדמית שכתבנו בעצמנו. לצד זה, הקורס הוראת היסטוריה באמצעות פריטי מקור, המתקיים בדרך כלל בספריה הלאומית, מפגיש את הסטודנטים עם המקורות ההיסטוריים עצמם, אלה השמורים באוספי הספריה הלאומית.
קורסי חובה נוספים הם קורסים בעלי אופי כללי, מבואי, והם נועדו לתת לסטודנטים את בסיס הידע, לפי תקופות עיקריות:
העת העתיקה, חלק א' – יוונות ויהדות, חלק ב' – רומא ויהודה. שני קורסים המתארים את ההיסטוריה של תקופת יון ורומא ואת הקשרים בין תרבויות אלה לבין העולם היהודי אז.
היסטוריה של ימי הביניים, קורס בשני חלקים, בהיקף גדול – ראשון ורביעי לכל אורך השנה. יום ראשון בהוראה מרחוק, רביעי בהוראה במכללה. הקורס שואף להציג לפניכם את התקופה הארוכה (כאלף שנה!) שזכתה – בצדק או לא – לכינוי המעליב "ימי הביניים", אם כי מתברר שזו דוקא תקופה מעניינת מאוד. הקורס ממתייחס הן להיסטוריה כללית והן להיסטוריה שלעם ישראל בימי הביניים, כאשר הם חיו בין אומות העולם כמיעוט, במאמץ לייצב לעצמם בטחון קיומי ואוטונומיה דתית.
את התמונה של ימי הביניים משלים הקורס מבוא לאסלאם, העוסק בהתפתחות הדתית של המוסלמים, על שיטותיהם ופלגיהם, מאז ימי מוחמד ואל תוך התקופות הגדולות של האיסלאם בימי הביניים, כאשר המוסלמים החזיקו אימפריות ענק והובילו את התרבות העולמית. גם קורס זה מחולק לשני חלקים.
קורסי החובה של העת החדשה מתחלקים לארבע יחידות סמסטריאליות. שמתרכזות בתקופה שבין המאות 18–20. מאתיים שנה אלה מחולקות בחלוקות משנה לפי זמן ולפי נושאים. שניים מהקורסים עוסקים בתולדות אירופה, מאז המהפכה הצרפתית ולאחר מכן מאז מחצית המאה ה-19, ושניים אחרים – בתולדות היהודים: במפגשיהם המורכבים עם רעיונות הנאורות, ולאחר מכן עם התנועות ההמוניות ששינו את העולם במאה ה-19.
ארץ ישראל במאה העשרים גם הוא אחד מנושאי החובה, והוא נלמד בשנה ב'.
חותם את רשימת קורסי החובה – הסמינריון, הנלמד בשנה ג'. בקורס זה הסטודנטים כותבים עבודת מחקר אקדמית רחבה, בליווי צמוד של מרצה הקורס.
לימודי החובה במחשבת ישראל מאפשרים לסטודנטים בחירה בין נושאים שונים, כאשר הכלל הוא שיש ללמוד שני קורסים סמסטריאליים במחשבת ישראל במהלך התואר. אנו מציעים נושאים שונים בתרבות היהודית הכתובה לסוגיה, או בפילוסופיה שלה. לעיתים הקורסים האלה בנויים לפי תקופות, ולעיתים לפי נושאים מובילים.
קורסי החובה שנסקרו כאן מכוונים לפי התקדמות הלימודים, כך שרוב קורסי החובה נלמדים כבר בשנה א'. זאת כדי להעניק לסטודנטים בסיס ידע ראשוני, שהוא חיוני הן להמשך הלימודים והן להתחלת העבודה המעשית בבתי הספר בשנה ב'.
קורסי הבחירה משתנים ומתגוונים במשך השנים, והם כוללים נושאים בתולדות העולם ובתולדות היהודים. טווח הנושאים והזמנים בהם גדול, ונפרס בין העולם הקדום של תקופת התנ"ך לבין המאה העשרים והשואה.
הסטודנטים מוזמנים לבחור בין קורסים אלה לפי נטיית לבם והעדפותיהם, ובהתאם ללוח הזמנים העומד לרשותו של כל אחד.
למה אנחנו כל כך אוהבים ללמד היסטוריה, ולמה במכללת דוד ילין? ישבנו לענות על שאלות נפוצות בנושא.
מרצה: ד"ר יעקב דויטש.
הקורס התקיים במרוכז במשך שבוע אחד, במהלך חודש ספטמבר 2022 והיה פתוח לתלמידי החוג וגם לתלמידים הנדרשים ללימודי יסוד – אזרחות ומורשת.
הקורס שילב סיורים בירושלים ושיעורים פרונטליים, ופתוח לתלמידי החוג להיסטוריה ולתלמידים הנדרשים ללימודי יסוד של אזרחות ומורשת.
הקורס הועבר בשפה האנגלית, בהתאם להמלצת המועצה להשכלה גבוהה, שעל פיה על כל סטודנט להתנסות בלמידה באנגלית וללמוד קורס תוכן בשפה האנגלית במהלך לימודי התואר.
קורס זה היווה הזדמנות לסטודנטים שלוח הזמנים שלהם בשנת הלימודים עומד להיות צפוף, לרווח מעט את העומס ולסיים את הקורס עוד לפני פתיחת שנת הלימודים הקרובה, בשבוע אחד, בשעות אחר הצהריים, בלימודים חווייתיים ומהנים.
ד"ר יפתח גולדמן וד"ר תמי שלמון מאק, מרצים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, התכנסו לרגל מאה שנה מלאו להקמת "הקבוצה הגדולה", לשיחה קצרה בשניים על האידיאולוגיה שהסעירה אז את הצעירים הנלהבים בארץ ישראל של ראשית ימי המנדט. הרעיון השיתופי, אהבת הארץ, האמונה היוקדת ביצירת חברת מופת מתוקנת, והשטח של עמק יזרעאל שזה עתה נרכש בידי המוסדות הציוניים והמתין לידיים שיחרשו, יסללו ויבנו – כל אלה היו התשתית לניסוי חברתי מרתק ולאחד ההישגים הגדולים של הציונות. שיחה היסטורית ורעיונית.
יצאנו לטיול לגליל התחתון. ביקרנו בגן הלאומי בית שערים, מקום מושבה של הסנהדרין ושל רבי יהודה הנשיא, מקום עריכת המשנה. לצד שרידי העיר נכנסנו למערות קבורה מדהימות ובהן סרקופגים וכוכי קבורה לצד סמלים תרבותיים יהודיים בולטים. ממש מעל הגן הלאומי מתנוסס פסל השומר המיתולוגי אלכסנדר זייד, משקיף על עמק יזרעאל. משם המשכנו לציפורי, העיר הרומית-ביזנטית, עיר הפסיפסים, החיים הטובים, העושר והאסתטיקה. הטיול הסתיים על מרפסת "בית חרוב" בעין חרוד. על כוס קפה ואבטיח מול הגלבוע סיפרנו את סיפורו של עמק יזרעאל, ערש הקיבוצים וגדוד-העבודה לפני מאה שנה בדיוק, ואת סיפורו של מבצע "חומה ומגדל" שהחל בתל-עמל (ניר דוד) הסמוך.
לאורך היום הובילו תלמידי החוג את ההנחיה וההדרכה, והכינו מצגות, הסברים וחידונים.