מאגר הפודקאסטים (הסכתים) של המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, פותח בפני המאזינים עושר תכנים מעולמות החינוך, הטיפול והחברה.
לרשותכם הרצאות מגוונות ומעניינות ממיטב המרצים, אנשי החינוך והטיפול של מכללת דוד ילין - זמינים ונגישים לכל מי שרוצה לקבל השראה, כלים, וידע בתחום.
אתם מוזמנים למנף את הזמן העומד לרשותכם ולהאזין לנו גם כשאתם עוסקים בפעילות גופנית, נמצאים בדרכים, או בכל הזדמנות אחרת בה תמצאו לנכון - כי דוד ילין מורים את הדרך, בדרך שלכם. תהנו
מרצים ומרצות – אנו מזמינים אתכם לקחת חלק במיזם החדש והמרתק הזה, ולחבור אלינו להקלטה ייחודית משלכם.
הירשמו כאן עוד היום, על מנת לתאם את הקלטת הפודקאסט שלכם, ולחלוק מהידע והניסיון שלכם עם הקהל הרחב.
פרופסור יוסף פרוסט, נשיא המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, רופא במקצועו עשה את המעבר החד לעבר עולם החינוך. מה גרם לו לעשות את המעבר הזה? מה הוא גילה בדרך? זאת אנחנו נגלה היום כאשר פרופ' פוסט, דרך שתי דמויות מופת היסטוריות מעולם הרפואה ועולם החינוך, ישרטט לנו קווי דימיון בין שני העולמות ויגלה לנו כיצד ניתן ללמוד מעולם הרפואה על עולם החינוך ולהשתמש בכלים הללו ביום יום בשדה ההוראה.
ד"ר יפתח גולדמן וד"ר תמי שלמון מאק, מרצים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, התכנסו לרגל מאה שנה מלאו להקמת "הקבוצה הגדולה", לשיחה קצרה בשניים על האידיאולוגיה שהסעירה אז את הצעירים הנלהבים בארץ ישראל של ראשית ימי המנדט. הרעיון השיתופי, אהבת הארץ, האמונה היוקדת ביצירת חברת מופת מתוקנת, והשטח של עמק יזרעאל שזה עתה נרכש בידי המוסדות הציוניים והמתין לידיים שיחרשו, יסללו ויבנו – כל אלה היו התשתית לניסוי חברתי מרתק ולאחד ההישגים הגדולים של הציונות. שיחה היסטורית ורעיונית.
מדרש אגדה מן התלמוד הבבלי מתאר מקום יישוב הנתון בסכנת-בצורת. רב הגדול לא מצליח להביא גשם ולהסיר את הסכנה, אבל מורה-התינוקות האלמוני מצליח בכך. מדוע? ואיך זה קשור לבריכת-הדגים?
ד"ר יפתח גולדמן, ראש לימודי החינוך במכללה, מספר אגדה עתיקה ומראה עד כמה היא רלוונטית גם לימינו.
משל המערה של אפלטון הוא אחד הטקסטים המפורסמים ביותר בתולדות הפילוסופיה של החינוך (והפילוסופיה בכלל). אבל מהו בדיוק המשל הזה? ומה הנמשל שלו? ואיך זה קשור לחינוך? ד"ר יפתח גולדמן, ראש לימודי החינוך במכללה, מדבר על מה שכתוב במשל המערה, וגם על כמה דברים שאינם כתובים בו.
הפודקסט הוא שיחה קצרה על מיינדפולנס ועל שימושיו השונים במערכת החינוך.
מָיינְדְפוּלְנֶס – מודעות קשובה או תשומת לב היא תהליך של תרגול ואימון מנטאלי של הבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה. ניתן לשפר יכולת זו בדרכי תרגול שונות המובילות לרמות גבוהות יותר של חוסן נפשי, חמלה, איזון וויסות רגשי.
תרגול מָיינְדְפוּלְנֶס הולך ונפוץ היום גם במסגרות חינוכיות מגילאי גן ועד לחינוך הגבוה בארץ ובעולם, במקומות עבודה, טיפול בחולים ועוד.
החיים במאה ה- 21 מלאים בגורמים מעוררי סטרס ומתח נפשי, באמצעות תרגול מָיינְדְפוּלְנֶס נוכל לפגוש את עצמנו בדרך חדשה ולהפחית מהסטרס בו אנו נמצאים.
התוכנית מסייעת לחיזוק המערכת החיסונית, להפחתת סטרס, לשינוי של הרגלים ודפוסים מזיקים ועוד.
גלי קרפט, מאמינה שתרגול מיינדפולנס עוזר בהגדלת מרחב חופש הבחירה של כל אדם לפעול באופן מיטבי וחיובי גם מול אתגרי היום-יום.
גלי קרפט מנחת קבוצות, מאמנת אישית ומורה למיינדפולנס . מרצה במכללת דוד ילין במסגרת תוכנית הכשרת מטפלות וגננות ובמסגרת הקולג הירושלמי לבני נוער.
בעלת תואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תעודת מנחת קבוצות ממכון אדלר ותעודת מאמנת מאוניברסיטת בר-אילן.
בוגרת התוכנית של המרכז הבינתחומי בהרצליה להכשרת מורי מיינדפולנס בגישת MBSR.
בעלת ניסיון רב של 24 שנים בהדרכה ובהנחיית צוותים מקצועיים ובליווי מנהלים.
ד"ר איריס ברקן, מנחה, מרצה, יועצת, מטפלת בהורים והורות.
אין באמת מתכון מדויק שמלמד אותנו איך להיות ההורים הכי טובים שיש, כפי שאנחנו שואפים וחולמים...
בפודקאסט הנוכחי, נחשוב ונשוחח מעט על עקרונות חשובים בהורות בת זמננו, למה כדאי לשים לב, על מה אפשר לוותר וכמה מודלינג הוא עדיין הכלי החינוכי המשמעותי ביותר.