מורים לתלמידים עם מוגבלויות מרובות

כותבות: מיכל ניסים, אורלי עידו, אסנת לנדאו, לילי ורטהיימר, דקלה אורן ונעמי אריאל.

מחקר ההערכה המוצג כאן נועד לבחון את היתרונות, האתגרים והערך של קהילה לומדת במסלול הכשרה להוראה לתלמידים עם מוגבלויות מנקודת מבטן של סטודנטיות, מורות מכשירות ומדריכות פדגוגיות שלקחו חלק בתוכנית הכשרה בדגמי התוכנית אקדמיה-כיתה בשנת תשפ"ב. שאלת המחקר מבטן הייתה: האם יש הבדלים בין תחילת שנת ההכשרה ולסופה בתפיסת היתרונות, האתגרים והערך של קהילה לומדת לאורך תהליך ההכשרה בדגמי אקדמיה-כיתה משלוש נקודות מבט של משתתפות התוכנית? במחקר השתתפו 37 נשים: 16 סטודנטיות, 5 מדריכות פדגוגיות ו16- מורות מכשירות. כלי המחקר היה שאלון מקוון אנונימי שנשלח בראשית השנה ובסיומה לכלל משתתפות המחקר. מן התשובות שעלו נבחנו הנושאים העיקריים שחזרו בשאלונים ונעשה בהן ניתוח תוכן תמטי. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמודל ההכשרה אקדמיה-כיתה מסייע להתפתחות האישית והמקצועית של השותפות בתהליך,
שבו יש מקום חשוב לקהילה הלומדת. מן התשובות גם התברר שהאתגרים של התוכנית קשורים בעיקר למשאב הזמן ולקשיי תיאום בין האקדמיה ובית הספר – הן בתחילת השנה והן בסופה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

כותבות: מיכל ניסים, אורלי עידו, אסנת לנדאו, לילי ורטהיימר, דקלה אורן ונעמי אריאל.

מחקר ההערכה המוצג כאן נועד לבחון את היתרונות, האתגרים והערך של קהילה לומדת במסלול הכשרה להוראה לתלמידים עם מוגבלויות מנקודת מבטן של סטודנטיות, מורות מכשירות ומדריכות פדגוגיות שלקחו חלק בתוכנית הכשרה בדגמי התוכנית אקדמיה-כיתה בשנת תשפ"ב. שאלת המחקר מבטן הייתה: האם יש הבדלים בין תחילת שנת ההכשרה ולסופה בתפיסת היתרונות, האתגרים והערך של קהילה לומדת לאורך תהליך ההכשרה בדגמי אקדמיה-כיתה משלוש נקודות מבט של משתתפות התוכנית? במחקר השתתפו 37 נשים: 16 סטודנטיות, 5 מדריכות פדגוגיות ו16- מורות מכשירות. כלי המחקר היה שאלון מקוון אנונימי שנשלח בראשית השנה ובסיומה לכלל משתתפות המחקר. מן התשובות שעלו נבחנו הנושאים העיקריים שחזרו בשאלונים ונעשה בהן ניתוח תוכן תמטי. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמודל ההכשרה אקדמיה-כיתה מסייע להתפתחות האישית והמקצועית של השותפות בתהליך,
שבו יש מקום חשוב לקהילה הלומדת. מן התשובות גם התברר שהאתגרים של התוכנית קשורים בעיקר למשאב הזמן ולקשיי תיאום בין האקדמיה ובית הספר – הן בתחילת השנה והן בסופה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

כותבים: ד"ר יאסר סנדוקה וד"ר מיכל ניסים

Background: Children with profound intellectual and multiple disabilities are at risk of pain. Aquatic-therapy is a pain relief treatment. There is no data concerning the effect of aquatic-therapy on pain among this population. The study reports on the effect of aquatic-therapy on pain-related behaviors
among children with profound intellectual disability. Method: Fifteen caregivers and 39 children with profound intellectual and multiple disabilities (age: 4 - 18 years) participated in this prospective observational monocentric study. All children participated in a weekly 30-minute aquatic-therapy session. The Non-Communicating-Children’s Pain-Checklist-Postoperative Version (NCCPC-PV) was used. Data were collected four times: twice up to two hours after an aquatic-therapy session and twice at times not following an aquatic-therapy session. Results: Results indicate a significant difference between the NCCPC-PV score for up to two hours after aquatic-therapy and the NCCPC-PV mean score when not following aquatic-therapy (t = 3.784, p <0.01). Conclusions: This is an initial evidence that aquatic-therapy helps reduce pain for children with profound intellectual and multiple disabilities.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

כותבות מיכל ניסים נעמי אריאל ועינת אלתר

לקויות ראייה ועיוורון הם מוגבלויות נפוצות. מחקרים מראים כי פעילות גופנית במים מומלצת לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון. בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), חובה לאפשר מעורבות שוויונית בכל תחומי החיים. חרף חקיקה זו קיימים חסמים סביבתיים להשתתפות בפעילות גופנית וטיפולית במים לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון. במאמר דעה זה מוצגים עקרונות ודגשים ייחודיים לעיצוב סביבת הבריכה והתאמת מתודת ההוראה או הטיפול לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון. יישום המוצע במאמר יאפשר לאנשי מקצועות המים לתת מענה מיטבי לצורכיהם של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן