Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

הינך נמצא כאן

ההמלצות

הינך נמצא כאן

"אגדות לילדות נחושות"

"אגדות לילדות נחושות" מאת סוזנה מקפארלן, תרגום: רונית רוקאס, כתר וכנפיים, 2021.
המציאות כל כך לא יציבה ומבלבלת בימים אלה, שממש מתבקש לצאת להתאווררות בעולם האגדות...
כמה משמח לגלות שהמעשיות לא נשארו כשהיו, ואת מקומם של הסטריאוטיפים המגדריים הנשיים המיושנים תפסו דמויות עצמאיות, חכמות, אמיצות, אופטימיות ויצירתיות,
שפועלות לשנות את מצבן ולעזור לזולתן.
רפונזל, כיפה אדומה, סינדרלה ואצבעונית חוקרות, מסיקות מסקנות, יוזמות, מתכננות, מבצעות את תכניותיהן ומביאות את סיפוריהן אל הסוף הטוב שבו "מאז הם חיים באושר עד עצם היום הזה"...
כל אחד מהסיפורים אויר בידי מאיירת אחרת, והתוצאה היא ספר עכשווי, מעורר השראה, מלא חן, דמיון והומור, המותאם לבנות המאה ה-21.
לכיתות א'-ה'.
בספרייה במס' מדף מ 84.7 אג
"אגדות לילדות נחושות"

"בלה וזוזו: כמעט ארבעה ימים"

"בלה וזוזו: כמעט ארבעה ימים" מאת: איילת דיין שוורץ, איורים: ענבר הלר אלגזי (צלטנר, 2021).
סוף יוני הוא זמן של פרידות עבור קטנים וגדולים: מהגן או מבית הספר, מהגננת או מהמורה, מעמיתים במערכת החינוך, מתלמידים וחניכים, ממדריכי חוגים, ולעתים גם מחברים שאיתם היינו רגילים להיפגש מדי יום.
בלה, גיבורת הסיפור, נאלצת להיפרד מזוזו והיא מגלה שלא מתחשק לה לעשות כלום: "בלה רצתה רק את זוזו, והלב שלה התחיל להרגיש, והגעגוע הלך וגדל, והפך להרבה געגועים קטנים, כמו הדמעות שזלגו לבלה מהעיניים".
היא מציירת אשכול ענבים, אוספת עלים וצדפים וחושבת מחשבות. היא עסוקה והזמן עובר והיא מכינה מתנות קטנות לזוזו.
למרבה המזל זוזו נעדרת רק ארבעה ימים, והסיפור מסתיים בחיבוק מאושר של איחוד מחודש.
ועם זאת, הסיפור השופע עדינות, רגישות וטוב לב – בטקסט ובאיורים, יכול להכין למצבים שונים של פרידה, לסייע ולהעניק הזדמנות לבטא רגשות, ללמוד לחיות איתם ולרכוש כלים להתמודד.
זהו ספר ביכורים, ראשון בסדרה, פרי עטן של שתי יוצרות מבטיחות, שבראו דמות של שועלה בוגרת ושועלה צעירה שנכנסות מיד ללב ומחממות אותו...
בספרייה במס' מדף ד 54.4 בל
בלה וזוזו

"אין מפלצות בעולם"

"אין מפלצות בעולם" מאת: יהודה רוזנטל, ידיעות ספרים, 2018.
תושבי עוטף עזה שוב נאלצו לסבול השבוע משריפות והלב איתם.
עלילת הרומן הגראפי המקומי הזה מתרחשת במושב בדרום הארץ, שבנוסף לפגיעת רקטות שנופלות מדי פעם בשדותיו, חקלאיו צריכים להתמודד עם פגעי טבע ועם החובות לבנקים.
אביו של עומרי, גיבור הסיפור, שהתייתם מאמו כשהיה בן חמש, לימד אותו שכשהוא עומד מול דבר מסובך ומפחיד עליו, לפרק אותו לחלקים ולמצוא פתרון לכל חלק בנפרד.
כך, אמר אבא, אפשר להכניע את ה"מפלצות" בעולמנו.
עומרי אוהב לפרק ולבנות מגרוטאות. כאשר הוא וחבריו שומעים שנחיל ארבה מתקדם לעבר המושב, הם בונים מטוס קטן, משלבים בעגלת ההמראה שלו מעין רקטות, מחברים מיכל ריסוס,
וברגע האמת, עומרי מצליח להמריא אתו ולהוכיח שגיבורי-על קיימים גם במושב קטן בדרום הארץ...
לתלמידי בית הספר היסודי בתקווה לקיץ שקט ובטוח!
בספרייה במס' מדף ר 34.88.27 אי

המלצה של ד"ר רננה גרין-שוקרון על ספר לנוער

"מבצע תל אביב"

"מבצע תל אביב" מאת: דנה אלעזר-הלוי (אחוזת בית, 2021)
חודש הספר וחופשת הקיץ הקרובה מספקים הזדמנות מצוינת להחזיר את בני הנוער לקרוא לאחר שנת הקורונה והמסכים.
הספר האחרון בסדרת "שליחות חשאית" הוא בדיוק מה שמתבגרים צריכים כדי לשקוע בקריאה מהנה.
ספר פעולה שמתקדם בקצב מהיר, מותח, עכשווי, משלב פרטים מאירועים חדשותיים שונים ומעורר מחשבה כדי להשתתף בפענוח התעלומות.
במרכז הסדרה - חבורת תלמידי תיכון שמגויסים על ידי איש המוסד להשתתף במבצעי ריגול ולסייע בעצירת טרוריסטים וחילוץ חטופים.
הספר האחרון עומד בפני עצמו גם למי שלא קרא את הספרים הקודמים, וכיוון שהוא מזכיר דמויות מהספרים הקודמים הוא יעורר סקרנות לקרוא גם אותם.
לקוראים וקוראות בני 10-18.
בספרייה במס' מדף א 61.145 מב
"מבצע תל אביב"

"כמו רוח מדבר"

"כמו רוח מדבר" מאת: רוני גבעתי (ספרית פועלים, 2002)
מאבקם של הלומי הקרב לקבלת טיפול וסיוע, הביא להשמעת קולם של מי שאינם מוגדרים בחברה שלנו כגיבורים, למרות שהשתתפו במלחמות ובפעולות צבאיות.
אלה שחיים רוב הזמן בתחושת בדידות בתוך הסיוטים הרודפים אותם.
כדי להבין באמת את המשמעות של הלם קרב, צריך, כנראה, לחיות לצדו של פגוע כזה. שני ספרים לנוער עוסקים בנושא:
ספרה של רוני גבעתי משמיע את קולה של נערה מתבגרת, בת קיבוץ, שאביה סובל מהלם קרב מאז ששב מן המלחמה בסיני:
"מה מתרחש בראש שלך אני לא יודעת. כי אתה לא מספר. ומה שאמרה לי אימא, שזו תגובה שאחרי קרב, לא עוזר לי להבין. אני רק מבינה שאתה השתנית, ואתך גם אנחנו. כאילו כישוף רע הרדים אותך, ואנחנו מחפשות דרך להתיר אותו" (עמ' 8).
אסיף כותבת יומן אותו היא מפנה לאביה. היא מתארת את מה שעובר עליה, נזכרת בחוויות משותפות לה ולאביה מתקופות קודמות, מספרת על תגובותיו המסויטות של האב ועל תהליך התמודדותו ,ובתוך כך, חושפת קשר קרוב שנרקם בינה ובין נער גדול ממנה.
לבני ובנות 14-18.
ספרה של אורה קרופיק – "חברות עם שחר" (דני ספרים, 2013) פונה לבני 10-14.
עינת, גיבורת הספר, מחפשת את חברתה שנעלמה באופן פתאומי עם הוריה מביתם וניתקה קשר.
מרמזים שמגיעים אליה בהדרגה, גם מאדם חסר בית שחי על ספסל בשדרה, היא מבינה שהמשפחה עברה דירה.
בינתיים, גם חסר הבית נעלם ממקומו הקבוע, ואז היא שומעת מאביה שהוא מכיר אותו משירותם הצבאי, ושהאיש שפעל בגבורה במלחמה - סבל אחריה מהלם קרב והתחיל להתנהג באופן מוזר.
בסיום העלילה שני הנעלמים נמצאים ונחשף גם הקשר בין שתי ההיעלמויות. הלום הקרב מתגלה שוב כחבר נאמן שמוכן להתגייס לעזרת מי שנמצא בסכנה.
בספרייה במס' מדף ג 18.72 כמ

כמו רוח מדבר

"מצטערת שאני לא מצטערת"

"מצטערת שאני לא מצטערת" מאת: קרולין מקלר. תרגום: מאירה פירון, טל-מאי, 2021.
משפחה וחברים הם משאבי כוח חשובים, אבל הם טומנים בחובם גם מתחים וקונפליקטים, ואלה עומדים במרכז הספר הנוכחי.
ווילה בת ה-11 מגלה שאביה הגרוש שאתו היא ואחיה מתגוררים התאהב באמה של חברתה הטובה. לפני שהיא מספיקה לעכל את החדשות המביכות, מתברר לה גם שהם מתכוונים להינשא וכולם יגורו יחד בבית אחד. לכאורה, זו בשורה טובה, אבל ווילה חוששת מאוד מהפרת הגבולות העדינים של החברות, מהכורח לחשוף את הפרעת הוויסות החושי ממנה היא סובלת ומהצורך לחלוק את אהבתו ותשומת לבו של אביה. בנוסף, על רקע הציפייה המותחת למכתבי הקבלה לחטיבת הביניים, אמה מציעה לה לעזוב את מנהטן ולעבור להתגורר איתה ועם בעלה וללמוד בבית ספר שבו אינה מכירה אף אחד והרחק מחברתה. הסיפור מציג הורים אוהבים ותומכים, שמשתפים פעולה בניסיון להקל על ילדיהם, אנשי צוות חינוכי-טיפולי אוהדים ותומכים ודמויות שקל לחבב ולהזדהות איתן המתמודדות עם בעיות מהחיים.
במהלך קריאה קולחת ומהנה, ילמדו קוראי הספר גם על הפרעת הוויסות החושי, על דרכי טיפול ועל קבלה של כל אחד עם הקושי שלו.
בספרייה במס' מדך: מ 84.32 מצ
 
"מצטערת שאני לא מצטערת"

"אצטרובל ברוח"

"אצטרובל ברוח" מאת: איילה פרץ, איורים: ספיר דנן, ספרי ניב, 2021
"איטה ידעה תמיד שמישהו הציל אותה. היא ידעה שהוא אהב אותה והיה לה כמו אבא".
כך נפתח הסיפור על חסיד אומות העולם טדאוש קובילקו, שהציל ילדה פעוטה, בתם של מכריו, שהושארה על ידי אמה במרתף הבית, רגע לפני שהאם נלקחה על ידי הנאצים עם שאר יהודי העיירה.
האם מצליחה להעביר פתק לטדאוש, אשר אוסף את התינוקת אל ביתו ומגדל אותה כאב יחד עם דודתה, כשהם חיים בזהות בדויה של משפחה נוצרית ועוברים לאורך המלחמה ממקום למקום.
בנוסף, סייע ליהודים רבים לברוח וסיפק מצרכי מזון לאחרים שהסתתרו.
זהו סיפור שבמרכזו ערכים חיוביים של אנושיות, אומץ, גבורה והקרבה, גם אם הסיפור האישי שמאחוריו הוא סיפור עצוב, מאחר שהקשר בין המציל והניצולות ניתק לאחר עלייתן של הילדה ודודתה לארץ בסיום המלחמה.
זהו גם סיפורה של איטה קלר בן חיים, שהייתה מרצה במכללת דוד ילין ונפטרה לפני שנתיים, ערב יום הולדתה ה-80.
רק בערוב ימיה הצליחה איטה ליצור קשר עם משפחתו של האיש שהציל אותה, ולהיחשף ליומן שכתב לאורך המלחמה.
את סיפור חייה כתבה איטה בעצמה בספרה "ובלבי חומה" (יד ושם, 2009) ובקובץ שיריה "פעמיים ילדה אותי אמי" (גוונים, 1996).
הספור "אצטרובל ברוח" שנכתב בידי כלתה של איטה, פונה לבני 5-9 וחושף אותם בצורה עדינה ורגישה לסיפור של הצלה, הכרת תודה וגילוי מאוחר של אירועי המלחמה באמצעות קריאה ביומן.
בספרייה במס' מדף פ 93.72 אצ

אצטרובל ברוח

"שק של מזל"

"שק של מזל" מאת: אליסון אופננסקי, איורים: רותם טפלו (כנרת, 2019).
בעוד כמה ימים, כשנסיים את הניקיונות והבישולים, נשיר: "מה נשתנה הלילה הזה"... וגם לגבי הספר הזה אפשר לשאול – מה נשתנה?
שבעוד שאר ספרי הילדים לפסח מספרים על משה רבנו, ליל הסדר, האפיקומן, ואליהו הנביא - הספר הזה מספר על חג המימונה שיצוין בסיום חג הפסח;
שבספרים האחרים מספרים על אפיית מצות ובספר הזה מתוארת הכנת מופלטות מתוקות; שברוב ספרי הילדים מככבים ילדים ומשפחות אשכנזיים או שמוצאם אינו מזוהה ישירות - וגיבורת הספר הזה ומשפחתה גרות בעיר פז שבמרוקו.
ובזמן שסיפורי פסח מספרים על "עבדים היינו במצרים" - הספר הזה מספר על יחסי שכנות קרובים וחמים בין יהודי מרוקו לשכניהם המוסלמים,
ועל אירוח הדדי של משפחות בליל המימונה ובסעודת הרמדאן.
סיפור חגיגי ומאחד, במילותיו ובאיוריו המלבבים, לילדי הגנים וכיתות א'-ב'.
חג שמח ובריא ולהתראות בספרייה לאחר החג!
בספרייה במס' מדף א 41.4 שק
שק של מזל

"וירג'יניה"

"וירג'יניה" מאת: דבורה נגבי (עם עובד, 2019)
לרבים מהצעירים של היום נראה טבעי שיש מנכ"ליות, שופטות, מדעניות, אסטרונאוטיות, לוחמות וכמובן סופרות.
אבל לא לפני הרבה זמן, כפי שתיארה וירג'יניה וולף בספרה הידוע "חדר משלך", לנשים לא הייתה זכות בחירה ואף לא זכות ללמוד ולהגיע לתואר אקדמי. הספרות הייתה גם היא תחום שנשלט על ידי יצירה, מו"לות וביקורת גברית.
הרומן הביוגרפי, מתאר את הסופרת מילדותה, דרך נעוריה ובגרותה, על רווקותה המאוחרת בניגוד למוסכמות התקופה, והתעקשותה לבחור בן זוג שיבין ללבה, יאפשר לה את מרחב המחייה שנזקקה לו, ויחלוק עמה את אהבת הספר, האמנות והתפיסות ההומאניות.
עלילת הספר מבליטה את מקומם של הרעיונות הפמיניסטיים והאירועים ההיסטוריים שהתרחשו והתפתחו סביבה (כגון צעדת הסופרג'יסטיות), והשפיעו על בחירותיה ועל כתיבתה.
ספר מרתק וממחיש תקופה, הכתוב בסגנון קולח וקל לקריאה - לתלמידי תיכון ולמבוגרים.
בספרייה: נ 22.3 וי

וירג'יניה

"די-לי-לול", "חדר הפלאות של מאשה"

 
"די-לי-לול" מאת: שלומית כהן-אסיף, צילמה: רונה יפמן (עם עובד, 2020)
"חדר הפלאות של מאשה" מאת: איריס ארגמן, איורים: יעל אלברט (מכללת לוינסקי, 2020)
שנת הקורונה אתגרה את הסבים והסבתות ואת נכדיהם למצוא דרכים חדשות לשמר ולהביע את הקשר המיוחד שביניהם. שני ספרים חדשים מתארים את הקשר הזה: שלומית כהן-אסיף מספרת על סבא שמכין לנכדתו בובת עץ וסורג לשתיהן אפודה. איריס ארגמן מספרת על סבתא שכותבת שירים וסיפורים בשפת אמה - יידיש ותופרת לנכדתה בובת בד. גם הסב וגם הסבתא מארחים את הנכדות ושרים להן שיר ערש שמהדהד את זיכרונות ילדותם בארץ רחוקה. הסב שגדל בעיראק והסבתא שגדלה בפולין מחברים באהבתם את הנכדות בחוטים ובמנגינות לסיפורי משפחה ועלייה ולמעגל הקהילתי הרחב, שמורכב משפות, טעמים וריחות שונים, שיוצרים יחד עושר ומגוון לכולנו.
בספרייה במס' מדף כ 29.93 די, א 85.28 חד
 
די-לי-לול
חדר הפלאות של מאשה

כמה שיותר משפחה

"כמה שיותר משפחה" מאת: אורית ברג, איורים: כרמל בן עמי (הקיבוץ המאוחד, 2019).
דנה, בת לאם חד-הורית, או כמו שאמה מתעקשת לומר - בת למשפחה לא סימטרית, עסוקה באופן מתמיד בהשוואה בין משפחות רגילות למשפחה שלה. היא מתוסכלת מהיעדר אב בחייה וכשהיא פוגשת את רוני שיש לה שני אבות ואח קטן, התסכול שלה גובר, כי לרוני יש כפול ממה שלה אין בכלל. רוני, התלמידה החדשה, לעומת זאת, צריכה להתמודד עם הערה הומופובית שמכוונת לעברה, אך עומדת בכך בכבוד. למרות שדנה מגלה שגם היא וגם רוני  נולדו מהפריית מבחנה, היא חוששת מכך שרוני תגלה שאין לה אבא. אבל כשמתבררת לה המורכבות המשפחתית של רוני, היא נרגעת ומבינה פתאום עד כמה המשפחה שלה "פשוטה". האתגר האמיתי מגיע כשמתברר לה שעד שמצאה חברה שהיא קרובה אליה כמו אחות, עליהן להיפרד. דנה, שאמה אומרת כל הזמן ש"משפחה זה ענין של ביחד", מעודדת את חברתה בתובנה הבוגרת אליה הגיעה: "האמת רוני, שמההתחלה הבנתי שהדבר הכי ברור מאליו, בשתי המשפחות שלנו, זה שאנחנו לא ברורים מאליו. תחשבי על זה - המשפחות שלנו לא דומות לשום משפחה רגילה ושגרתית. יחד עם זאת, ברור לשתינו שמשפחה זה מעל הכול".
הסיפור מחמם הלב הזה מערער סטראוטיפים מגדריים, מציג את החיים על מורכבותם, מעודד ראייה אופטימית ומעניק ייצוג מכבד למשפחות שונות.
לתלמידי כיתות ד-ו. יום משפחה שמח!
בספרייה במס' מדף ב 85.44 כמ
כמה שיותר משפחה

ג'ורג' הסקרן

המלצה של דר' רננה גרין-שוקרון על ספר לילדים
"ימים עליזים עם ג'ורג' הסקרן" מאת: מרגרט וה"א ריי (תרגום: מודן, 2019).
שנת הקורונה והסגרים הממושכים צמצמו את ההזדמנויות של ילדים צעירים להיכרות עם מגוון פעילויות ומצבים שהיו חלק משגרת החיים עד לא מזמן. הסיפורים הקצרים על הקוף הסקרן והשובב, שנקלע שוב ושוב למצבים מביכים בשל חוסר ידע והבנה, ישעשעו את ילדי הגן והכיתות הראשונות ויספקו להם לעתים גם מידע חדש. למרות שהסיפורים נכתבו במקור לפני יותר מששים שנה, הם מעוררים עניין מאחר והם מציגים סיטואציות מעולמם של ילדים, כמו: ביקור בגן החיות, מפגש עם סופרת בחנות הספרים, בילוי בגן השעשועים ורכישת חברים חדשים, יציאה ראשונה ללילה בבית חברים.
עלילות הסיפורים מפגישות את הקוראים באופן טבעי גם עם עובדות חיים פחות מוכרות, כמו: מפגש עם ילדה המרותקת לכיסא גלגלים (שהיא שחקנית כדורסל נפלאה) ובדיקה אצל רופאת שיניים. באחד הסיפורים לומד הקוף הקטן לחסוך את דמי הכיס שלו ואף לעבוד ולהרוויח כסף למען יעד שהציב לעצמו. כל סיפור כולל גם התמודדות רגשית של הגיבור עם הקושי להתאפק ולדחות סיפוקים, החשש מפני תגובה שלילית על הפרת כללים והקלה בזכות המפנה החיובי שמביא להכרה בתרומתו ולסוף טוב.
לבני 4-7 לקריאה בהמשכים, לקריאה מרחוק של בני משפחה באמצעות הטלפון או המחשב, ולקריאה עצמית.
בספרייה במס' מדף ר 49.1 ימ
 
ג'ורג' הסקרן

אני לא עוזב

כתיבת ספר המשך לספר מצליח - היא משימה לא פשוטה, במיוחד אם הדבר לא תוכנן מראש. אמנם, ישנן דמויות שכבר עוררו את התעניינות הקוראים והזדהותם וישנה תבנית סיפורית ותפאורה של מקום ותקופה. אולם נחוץ לחדש ולהפתיע גם מבחינת התפתחות הדמויות וגם בבניית עלילה אמינה ומושכת לקריאה. בספר הנוכחי, המהווה המשך לספרה עטור הפרסים "אני לא גנב" (כנרת-זמורה, 2012), מספרת תמי שם טוב על קורותיהם של שניים מבוגרי בית היתומים של קורצ'אק, הבורחים במהלך המלחמה מגטו ורשה בפולין במטרה להגיע לארץ ישראל. מסעם רצוף מכשולים, וסכנות, אך גם מפגשים עם דמויות מפתיעות. הסיפור כתוב כמלאכת מחשבת: עלילה מותחת בה משולבים מידע היסטורי רב וערכים הומאניים הקושרים בין עבר להווה כמו: התנגדות לגזענות ולאלימות, יחס מכבד לפליטים ולנשים, אהבת הספר והקריאה, מנהיגות, אחריות, ערבות הדדית וחברות. הספר מעלה על נס גם את דמויותיהם של יאנוש קורצ'ק וסטפה וילצ'ינסקה ואת המעשה החינוכי שלהם, לצד רקימת סיפור אהבה של מתבגרים, המתפתח לאטו ונוגע ללב.
מומלץ בחום לתלמידי כיתות ו' ומעלה, ולא רק ביום השואה, שכן ספרות טובה נועדה לקריאה כל השנה ולכולם.
רשימת ספרי ילדים ונוער בנושא השואה שהכינה ד"ר רננה גרין-שוקרון, מנהלת המרכז לספרות ילדים, בקישור המצורף: רשימת ספרי ילדים ונוער בנושא השואה ליום השואה הבינלאומי
בספרייה במס' מדף ש 65.18 אל
אני לא עוזב

הדב מרגיש לא טוב

"הדב מרגיש לא טוב" מאת: קרמה וילסון, איורים: ג'ין צ'פמן (כנרת, 2009)
בימי קורונה אלה, כשבני משפחה כולל ילדי גן נאלצים להיכנס לבידוד, נושא הבריאות והמחלה, נמצא במרכז תשומת הלב.
לא קל להסביר לילדים קטנים מדוע אבא או אמא מסתגרים בחדר ואי אפשר להתקרב אליהם, גם אם השיח אודות קטיעת שרשראות ההדבקה נשמע מסביב.
סיפורו של הדוב הסובל מתסמיני מחלות החורף - האף סתום, הגרון כואב, חום גבוה, צמרמורת, קושי לנשום, חולשה ועייפות - כאילו נכתב בהזמנה: חבריו של הדב מתגייסים לטפל בו - מכינים מרק, מכסים בשמיכה, מלקטים עשבי מרפא, מכינים תה צמחים, מנקים, מסדרים, מעודדים, שרים, מלטפים ומשגיחים על החולה. הסיפור שבמרכזו ערכי חברות, אמפתיה, נתינה, ביקור חולים, שיתוף פעולה, אקטיביות וגם אהבת טבע יכול לסייע גם בהסבר בעיית ההדבקה. שכן, לאחר שהדוב מחלים ורוצה לצאת לשחק בחוץ, מתברר שהחברים מרגישים לא טוב. לצד המסר של עזרה הדדית, ניתן לדון גם בכללי הזהירות הנדרשים, כולל שמירת המרחק. הטקסט המחורז והאיורים המקסימים מזמינים לקרוא בספר, שחולק בעבר במסגרת ספריית פיג'מה לילדי הגנים בעברית ובערבית, שוב ושוב. רק בריאות!
בספרייה במס' מדף ו 53.7 דמ

הדב שמרגיש לא טוב

סיפור של קסם

סיפור של קסם" מאת: כריס קולפר (איורים: ברנדון דורמן, תרגום: ענבל מלכה, אריה ניר, 2020).

"הכול חושבים שהם חסינים מפני אפליה, עד שהיא מופנית נגדם" (עמ' 274), אומרת מדאם ודרברי, הפיה שהקימה בית ספר לצעירים העוסקים בקסם, לבריסטל, תלמידתה וגיבורת הספר.

ז'אנר הפנטזיה והפופולאריות של סיפורי פיות ומכשפות מגויסים בספר הזה להעברת מסרים של סובלנות וקבלה כלפי האחר והשונה, תוך הדגשת זכותו של כל אדם להיות מי שהוא ולממש את עצמו ואת יכולותיו. הסיפור האלגורי, שברובד הגלוי שלו מתאר ממלכה שבה קסם נחשב לעבירה שדינה מוות, וילדים שמגלים את יכולותיהם הקסומות מגורשים ממשפחותיהם ומוצאים את מקומם בבית הספר המיוחד, מכיל משפטי מפתח רבים, שנועדו לחזק את מי שחש מודר ומופלה ולעורר מודעות בקרב מי שנמנה על קבוצת המקובלים בחברה.

בני 10-15 ייהנו מסיפור פנטזיה קולח לקריאה, מלא דמיון, קסמים, מתח, חברות ושיח מתבגרים בנימה אירונית. הקוראים הבוגרים והרגישים שבהם עשויים להבין את הרמיזות לדחייה החברתית ולסטיגמות כלפי בעלי זהויות להט"ביות, שאינם נזכרים בספר בשום צורה מפורשת.

הספר מוקדש על ידי המחבר "לכל האנשים האמיצים שהעזו להיות הם עצמם בתקופה שלא קיבלה אותם". בזכותם יכול קולפר, המחבר הצעיר לממש את כישרונותיו כשחקן, זמר, סופר, ותסריטאי מצליח ומוערך וכפעיל חברתי למען זכויות הלהט"ב.

בספרייה במס' מדף ק 38.87 סי

סיפור של קסם

אל תעזוב!

אל תעזב! מאת ג'ין ויליס וטוני רוס, תרגום: מאירה פירון, טל מאי, 2004.

אני שונאת פרידות מאנשים קרובים ומוצאת את עצמי מנסה להימנע מסצנות פרידה בדרכים שונות...

לעומת זאת, הספר "אל תעזוב" אהוב עלי מאוד. הוא בנוי מדיאלוג בין אב שמלמד את בתו לרכב על אופניים ובין הבת, שמבקשת ממנו שימשיך לאחוז באופניים ולהקנות לה יציבות ותחושת ביטחון. הסיפור מסתיים בשחרור הדדי, כששני הצדדים חשים שבשלה השעה לכך.

שני האומנים שיצרו את הספר הזה מפליאים לשלב בין הטקסט התמציתי, אך הנוגע ללב, ובין התמונות הממחישות את הסיטואציה ואת התהליך שעוברות שתי הדמויות.

אז אם מוכרחים להיפרד - הספר הזה יכול להיות שימושי מאוד לכל גיל: ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

ומזל, שמחברים לא מוכרחים להיפרד, וגם אם לא ניתן להתראות יום יום , אפשר לשמור על קשר במגוון דרכים!

בספרייה במס' מדף  ו 53.59 אל

אל תעזוב

זלמן

"זלמן" מאת רינת פרימו. איורים: עדי אלקין (אדם צעיר, 2020).

פעם היה מקובל לחשוב שאם "זה היה כתוב בעיתון" – הרי מדובר במידע עובדתי בדוק ובאמת לאמיתה.

מאז למדנו שגם אם נכון שהעיתונות ממלאת תפקיד מרכזי בחיי חברה – הרי יש לקרוא את הידיעות המופיעות בה בקריאה ביקורתית ולקחת בחשבון גם מי הכותב ומהן עמדותיו.

ספר הקומיקס הנוכחי מלווה רביעיית ילדים המנהלים את מערכת עיתון בית ספרם. סיפורם מלמד את הקוראים הצעירים על הפוליטיקה ועל יחסי הכוח שמעורבים בהכנת עיתון.

הוא מעלה שאלות כגון: איזה מחיר יכול להיות לפרסום אמת לא פופולארית? האם עיתון יכול להיות עצמאי כשהוא תלוי כלכלית בגופים המפרסמים בו?

איך משיגים ידיעות פיקנטיות המושכות קוראים? האם בכוחו של עיתון להשפיע על המציאות ולשנותה? איך אפשר לסייע לאנשים במצוקה באמצעות העיתון?

ספר מהנה, אקטואלי וחשוב לתלמידי בית הספר היסודי.

בספרייה במס' מדף פ 88.82 זל

זלמן