ראשת התכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה וקשיי התנהגות
מנהלת בשיתוף התכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה וקשיי התנהגות
א-ד: 8:30 - 12:30
במערכת החינוך אנו עדים למגמה הולכת ומתרחבת של זיהוי וטיפול בילדים הסובלים מליקויי למידה ו/או מקשיי התנהגות. מתוך כך, גוברת הדרישה לאנשי חינוך מיומנים (מורים/מורות וגננים/גננות), בעלי כישורי מנהיגות ורגישות חינוכית, המסוגלים לקדם ולטפח ילדים אלה ולהביאם להשתלבות בחברה.
הלימודים האקדמיים בתואר השני .M.Ed בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה ועם קשיי התנהגות מכוונים לענות על צורכי השטח, ונערכים באווירה של למידת עמיתים וליווי תומך של צוות המרצים. דגש מיוחד ניתן על חיזוק מיומנויות בהנחיית צוות משלב והובלת תהליכי שילוב מיטביים - תואר שני בחינוך מיוחד. הלימודים האקדמיים מקדמים את הידע התיאורטי של הסטודנטים לצד רכישת מיומנויות מקצועיות גבוהות, ומתוך כך מאפשרים להם לשאת בתפקידי ריכוז, מנהיגות והובלה.
הערה: מועמדים אשר התואר הראשון ותעודת ההוראה שלהם בתחום החינוך הרגיל, יזדקקו לקורסי השלמה בחינוך מיוחד בהיקף של עד 6 ש"ש.
* מספר המקומות מוגבל. יתקבלו מועמדים בעלי נתוני הקבלה הגבוהים ביותר.
הלימודים בהיקף של 21 ש"ש הם במסגרת יום בשבוע במשך שנתיים:
במסגרת הסכם הקידום של עובדי הוראה ב"אופק חדש", יוכרו 120 ש"ב (4 ש"ש) מלימודי התואר השני כחלק מ-180 ש"ב הנדרשות לצורך קידום בדרגה.
ווביט וורקו מנגסטו בעלת תואר דוקטור מבית הספר לחינוך באוניברסיטת העברית. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בקשר שבין זהות אתנית ואפליה נתפסת לבין נשירה ממערכת החינוך והתנהגויות של סיכון בקרב מתבגרים יוצאי אתיופיה הנמצאים במעבר בין תרבותי. לווביט תואר שני במנהל חינוכי .
ווביט מפקחת על נוער בסיכון ונוער מנותק במשרד החינוך באגף שחר, ומתנדבת בעמותת עולים ביחד. בחוג לחינוך בלתי פורמאלי ווביט מנחה דידקטית לסטודנטים בהתמחות קידום נוער.
מנהלת בשיתוף התכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה וקשיי התנהגות
מומחית בניתוח התנהגות יישומי, בעלת הסמכה BCBA-D מטעם האגודה הבינלאומית למנתחי התנהגות. עוסקת בהכשרת מורים ובהכשרת מנתחי התנהגות ובטיפול בילדים עם קשיי התנהגות ובילדים על הספקטרום האוטיסטי. כמו כן עוסקת בחקר, לימוד וקידום מיומנויות שליטה עצמית ומיומנויות חברתיות של ילדים עם קשיי התנהגות.
מנהלת התוכנית לתואר שני M.A.A.T - לטיפול באמצעות תנועה ומחול
תרפיסטית בתנועה ומדריכה, בעלת תואר דוקטור מבית הספר לטיפול באמצעות אמנויות באוניברסיטה חיפה. השלימה שנתיים של לימודי בתר-דוקטורט בבתי-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת מדינת ג'ורג'יה; וכן את קורס הדגל של אוניברסיטת סטנפורד בנושא חמלה (Applied Compassion Training). בנוסף, רות הינה מרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית ויועצת בנושאים של טראומטיזציה משנית וחמלה במרכז לטראומה וילדים באוניברסיטת קנטקי (Center on Trauma & Children). תחומי המחקר העיקריים שלה הם: טראומה, טראומטיזציה משנית וחמלה. רות מרצה במכללת דוד-ילין בקורסים בנושא: טראומה והחלמה, מצבי סיכון ומצוקה בקרב ילדים ובני-נוער, תנועה אותנטית, ועוד.
בעלת תואר דוקטורט בחינוך המיוחד מהאוניברסיטה העברית. מיכל מרצה במכללות ובאוניברסיטה העברית במגוון קורסים, כגון: פיתוח שליטה עצמית וויסות עצמי, ניתוח התנהגות יישומי, התמודדות עם בעיות התנהגות, מיומנויות חברתיות וכתיבה אקדמית. בנוסף, במשך 6 שנים האחרונות מיכל הדריכה סטודנטים בהכשרה המעשית בחינוך המיוחד במגוון רחב מאד של מסגרות, ובדגש על כיתות מקדמות רגשיות בחטיבות הביניים. תחומי המחקר של מיכל הם: אלימות ובריונות בית ספרית, שליטה עצמית וויסות עצמי של ילדים. בעבר מיכל עסקה במגוון תפקידים בתחום החינוך המיוחד בבתי ספר ובכללם מורת שילוב, מחנכת כיתה מקדמת ותפקידי ריכוז.
ראשת התכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה וקשיי התנהגות
ראשת המסלול לחינוך מיוחד
התכנית מכשירה את הלומדים בה לאבחון וטיפול בבעיות אלה. אנו רואים כיצד בוגרי התכנית מן המחזורים הקודמים תופסים מקום מרכזי במוסדות החינוך, הרגילים והמיוחדים כאחד. הם מובילים תהליכי שינוי משמעותיים, ומקנים לעמיתיהם דרכי התמודדות מושכלות, מקצועיות וחדשניות בהתמודדותם עם ילדים בעלי ליקויי למידה וקשיי התנהגות.
הלימודים מחולקים לשלושה רבדים:
מעבר לכך, ישנה חובת כתיבה של עבודה סמינריונית עיונית (בהיקף 4 נ"ז) ועבודת גמר יישומית (בהיקף 6 נ"ז) הנכתבת על בסיס הפרקטיקום.
התמודדות של מורים עם קשיי התנהגות בכיתה מהווה את הגורם המרכזי לשחיקה ולנשירה מהוראה. בשנת 2015 פורסם חוזר מנכ"ל 'אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון' [עה/ 8 (ב)] ובו פרק המתמקד בתלמידים שלהם קשיים בהתנהגות מסתגלת אשר מופיעים בתדירות ובעצמות גבוהות. קשיים אלה מהווים מרכיב משמעותי בתפקודם של התלמידים, ומהווים סכנה לתלמיד עצמו ולסביבתו. החינוך והטיפול בתלמידים אלו מחייבים התייחסות נבדלת המותאמת לרמת הסתגלותם ולתפקודם האישי. נקבע, כי על צוות המורים להרחיב את הידע אודות הלקות ולהפגין בקיאות בתכניות טיפול בבעיות התנהגות. הטיפול בתלמידים אלו מחייב את צוות המורים לפעול על פי עקרונות מנחים ולתת מענה מקצועי ייחודי ומותאם.
בהתמחות בקשיי התנהגות במסגרת תכנית הלימודים לתואר השני, ניתנים כלים להתמודדות עם קשיי התנהגות, תוך התייחסות למדרג תגובות, לתהליך בניית תכנית פדגוגית המקנה כלים מקצועיים ומגוונים לזיהוי הקשיים של התלמידים, להתאמת תכניות מניעה תמיכה, והעצמת שיתוף הפעולה ועבודת הצוות.
החל משנת 2013 השתנתה הפרשנות למונח 'ליקוי למידה' ובספר האבחונים הפסיכולוגי (DSM-V) נקבע, שאין עוד צורך להוכיח כי קיים פער בין יכולת (לפי מנת המשכל, IQ) לבין הישגים האקדמיים באמצעות אבחון פסיכו-דידקטי או פסיכו-נירולוגי. קיימת העדפה לאבחון על פי מודל 'תגובה להתערבות' (RTI: Responsiveness To Intervention). לפי מודל זה על צוות המורים מוטל להעריך ולאבחן את מיומנויות הלמידה ואת ההישגים התפקודיים של התלמידים על בסיס תכנית הלימודים הבית-ספרית. החל משנת הלימודים תשע"ח מתקיים פיילוט ב-15 רשויות מקומיות בבתי הספר של חטיבת הביניים להטמעת מודל ה- RTI. הצפי הוא, שתוך חמש שנים כל חטיבות הביניים יעבדו על פי מודל זה, ואז יחל יישום גם בבתי הספר היסודיים.
החל משנת 2014 האגף ללקויות למידה והפרעות קשב בשרות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך פועל להטמעת מודל זה, ודוגל בהעברת האחריות לצוות המורים בקביעת התאמות על רצף הלמידה וההיבחנות לתלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב.
בהתמחות בליקויי למידה במסגרת תכנית הלימודים לתואר השני, ניתנים כלי הערכה ומתודות התערבות אשר המהווים בסיס מקצועי ליישום מודל 'תגובה להתערבות'.
עבודה עיונית אשר חוקרת עונה על שאלת מחקר, באמצעות סקירת ספרות מחקרית עדכנית.
עבודת הגמר היישומית מבוססת על פרקטיקום. הפרקטיקום הינו מחקר פעולה שכל סטודנט עורך במסגרת החינוכית שבה הוא עובד. בפרקטיקום המטרה היא לזהות קושי או צורך, לבנות תוכנית התערבות, ולהפעילה תוך מדידה אובייקטיבית של התהליך.
עבודת הגמר היישומית מתעדת את הפרקטיקום וכתובה על פי כללי האקדמיה. ניתנת הנחיה אישית וקבוצתית לכתיבת עבודת הגמר היישומית על ידי סגל ההוראה בתכנית. עבודת הגמר היישומית איננה תזה, אלא מקבילה למה שמכונה באוניברסיטאות 'מסלול ב'. המבקשים ללמוד לתואר שלישי יצטרכו להשלים תזה לפני תחילת הדוקטורט.
מבט על: לקויות והפרעות בלמידה; מודלים וכלים לאבחון חינוכי בלתי פורמאלי ותגובה להתערבות (RTI); האטיולוגיה של לקויות חישוב כמותי פשוט (דיסקלקוליה); היסודות הקוגניטיביים של הבנה מילולית ולקויותיה; סוגיות נבחרות בחקר הדיסלקציה ההתפתחותית; היבטים שונים של דו לשוניות ותמיכה בקידומה; התאמת תכניות לימודים לקידום תלמידים עם לקויות למידה; ספקטרום הליקויים בתפקודים ניהוליים והשלכותיהם על למידה והוראה ; עבודת הסגל במסגרות המשלבות ילדים עם צרכים מיוחדים.
עקרונות והליכים בניתוח התנהגות יישומי; נערות במצבי מצוקה; ליקויים התפתחותיים והשלכותיהם על התנהגות; מוטיבציה בילדים עם צרכים מיוחדים; בריונות, אלימות והתנהגות קורבנית; אידיאולוגיות, גישות ושיטות בניהול התנהגות; בדידות לעומת הסתגלות חברתית בקרב ילדים עם ליקויי למידה וקשיי התנהגות; התמודדות עם קשיי התנהגות על פי גישת CBT והעצמה על ידי פסיכולוגיה חיובית ; עבודת הסגל במסגרות המשלבות ילדים עם צרכים מיוחדים.
הלימודים דורשים משאב זמן. צריך לפנות זמן גם בנוכחות בקורסים, גם בקורסים המקוונים וגם בהכנה והגשת המטלות.
בנוסף יש הרבה קריאה באנגלית של מאמרים, וזאת כדי שהלומדים יחשפו למידע החדשני ביותר שיש בספרות המחקרית בתחומי ההתמחות.
שנה א' לומדים בימי חמישי בשעות 17:30-8:30 וקורס בחירה בין 17:45 - 19:15.
שנה ב' לומדים בימי רביעי בשעות 17:30-8:30, ופעם בשבועיים עד השעה 19:15.
מעבר לכך, ישנם קורסים מקוונים וכן קורסים מרוכזים הנלמדים בחודשים ספטמבר ואוקטובר.
יש להתעדכן בכל שנה לגבי שעות הלימודים, שכן הלימודים לא בהכרח מתחילים ב- 08:30 בכל סמסטר
כמו כן, לאורך כל שנת הלימודים יתקיימו כ- 5-7 מפגשים בשעות 20:30-21:30 דרך ה-Zoom (כלומר, בכל סמסטר יתקיימו מספר מאוד מצומצם של מפגשים בשעות הערב).
כיוון שהקורסים בנויים נדבך על פני נדבך, לא ניתן לעבור לקורסים מתקדמים ללא סיום קורסים ברמת בסיס. לכן התשובה היא, ממש לא רצוי ולא כדאי. בנוסף, יש לך השלכות על גובה שכר הלימוד.
בוועדת הקבלה נעשה תהליך של תיאום ציפיות, ראיון קבוצתי וראיון אישי. מטרתה של ועדת הקבלה היא לאתר מועמדים שיש ביכולתם לעשות את הקישור בין התאוריה לשדה, ובין השדה לתאוריה.
יש אפשרות לגשת לועדת קבלה של "חריגים". בכל שנה ניתן לקלוט לתכנית עד 10% של סטודנטים שאינם עומדים בתנאי הקבלה. ועדת הקבלה לחריגים מתקיימת אחת לשנה.
מועמדים בעלי תואר ראשון ו\או תעודת ההוראה בתחום החינוך המיוחד אינם נדרשים לקורסי השלמה.
מועמדים בעלי תואר ראשון ו\או תעודת הוראה בחינוך הכללי זקוקים לקורסי השלמה בהיקף של עד 6 ש"ש.
ניתן לקבל זיכוי על קורסים מהתואר הראשון, תעודת ההוראה והשתלמויות בית ספריות בתחום החינוך המיוחד, שיש בהם ציון.
ניגשים עכשיו לרישום או מתקשרים לטלפון: 02-6558160.
מי שנרשם עכשיו לוועדת קבלה מקבל הנחה בדמי רישום.
יש לפנות למלגות לאתר של משרד החינוך. לרשום בגוגל "מלגה לתואר שני משרד החינוך" ומגיעים לכל ההנחיות.
לא חייבים להיות בשבתון כדי להצליח ולהפיק מהלימודים. הכי מומלץ זה לקחת חצי שבתון לאורך שנתיים. אם לא מתאפשר, אז מומלץ לקחת שבתון דווקא בשנה השנייה של הלימודים. למרות שלומדים רק יום בשבוע, צריך להקדיש המון זמן לכתיבת העבודה הסמינריונית, לפרקטיקום ולכתיבת עבודת הגמר היישומית.
במסגרת הסכם הקידום של עובדי הוראה ב"אופק חדש", יוכרו 120 ש"ב (4 ש"ש) מלימודי התואר השני כחלק מ 180 ש"ב הנדרשות לצורך קידום בדרגה.
כדי להיות מורה בחינוך מיוחד צריך תעודת הוראה בחינוך מיוחד. לפרטים יש לפנות לרכזת תכנית הסבת אקדמיים בחינוך המיוחד, גב' נעמי בן נון.
אבחון דידקטי לומדים במסגרת לימודי תעודה. כדי ללמוד אבחון דידקטי צריך תואר שני בליקויי למידה, כך שהתכנית הזו היא שלב לקראת התעודה של מאבחן דידקטי.
ניתוח התנהגות יישומי לומדים במסגרת לימודי תעודה. ניתן לקבל פטור על קורסים בלימודי התעודה על סמך הלימודים לתואר השני. לפרטים יש לפנות לרכזת תכנית ניתוח התנהגותי יישומי, ד"ר שירי אייבזו או לגשת לבי"ס להשתלמויות.
לא. זהו תואר שני בחינוך.
אנחנו לא אחראיים על מקומות עבודה. אבל יש בוגרות שקיבלו משרות כמדריכות במתי"א, מורות שילוב, רכזות שילוב, רכזות אקלים מיטבי, רכזות חינוך לשוני וכדומה.
