דברי פתיחה לכינוס השנתי לספרות ילדים ונוער תשפ"ג 2022: "מרחוק ומקרוב בספרות הילדים והנוער", המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, 26.12.2022, באמצעות ZOOM.
https://youtu.be/i7YS5ZHNa9w?si=ixUXrWPcsO0dwpEJ
ד"ר רננה גרין-שוקרון: דברי פתיחה
בוקר טוב וברוכים הבאים והבאות לכינוס השנתי לספרות ילדים ונוער, שאנחנו מקיימים כאן במכללת דוד ילין זו השנה ה- 23.
אני רוצה לפתוח בציטוט מספר מרתק שקראתי לא מזמן, שאינו ספר ילדים, אבל מתאים בעיני לקריאה של בנות ובני נוער, ספר שעלילתו מתרחשת בלונדון בשנות מלחמת העולם השנייה, והגיבורה שלו עובדת בחנות ספרים. גרייס בנט היא גיבורה תרתי משמע, גם כדמות המרכזית של עלילת הספר, וגם כאישה צעירה הממלאת תפקידים חשובים בחזית העורף בזמן המלחמה, בתוך החנות וגם מחוצה לה, כמתנדבת בשעות של אזעקות והפצצות. היוזמה המקסימה שלה היא הקראת ספרים לקהל המוצא מחסה בתחנת הרכבת התחתית, או מחפש הפוגה בין ההפצצות בסביבת חנות הספרים. המחזר שלה שחולק איתה את הספרים האהובים עליו, אומר לה:
"קריאה היא... לנסוע למקום כלשהו בלי לעלות על רכבת או על אנייה, זה לגלות עולמות חדשים ומדהימים. לחיות חיים שלא נולדת לחיות אותם ולקבל הזדמנות לראות משהו מזווית הראייה של אדם אחר. ללמוד בלי להתמודד עם ההשלכות של הכישלונות שלך, אבל להבין איך תוכל להצליח"
"אני חושב שבקרבו של כל אדם יש חלל, פער שממתין שימלאו אותו במשהו. בשבילי המשהו הזה הוא הספרים וכל החוויות שטמונות בתוכם" (הציטוט מתוך: חנות הספרים האחרונה בלונדון, מאת: מדלן מרטין, מודן, 2022), ע' 68).
אנחנו נפגשים היום שוב בזום, המאחד את הקרובים והרחוקים סביב מסך אחד, ללא צורך לצאת אל הדרכים והכבישים העמוסים והמוצפים, מה שמחבר אותנו באופן מידי לכותרת הכינוס: "מרחוק ומקרוב" בספרות הילדים והנוער.
אחת מסגולותיה של הספרות היא יכולתה לגשר על מרחקים גיאוגרפיים ועל פערי זמן, לאפשר לקוראים לעבור למקומות ולזמנים רחוקים יותר ופחות, באמצעות מה שדניאל פנק, מחבר הספר "כמו רומן" כינה – "חדוות המסע בכורסא". לא רק שהקוראים מקבלים באמצעות הקריאה הזדמנות לבקר במקומות ובתקופות שונים מאלו שהם חיים בהם, אלא שהם מוזמנים לחוות חוויות ולהשתתף באירועים שמתרחשים באותם מקומות וזמנים. הם מוזמנים גם להיכנס לנעליהן של דמויות שחיות בהם ולהתבונן מקרוב במצבים שונים מנקודת מבט שונות משלהם. באמצעות הסיפור מתאפשר להם גם להבין את ההקשר החברתי-תרבותי שבו הדמויות פועלות ולקחת חלק בדילמות ובהכרעות שלהן. הודות לכל אלה הם יפיקו בנוסף לחוויית קריאה מהנה והפוגה מלחצי החיים במציאות חייהם, גם תובנות לגבי חייהם וחיי בני אדם בכלל.
לשקופית הפתיחה צירפנו טלסקופ – המאפשר צפייה מרחוק, וזכוכית מגדלת להתבוננות לעומק מקרוב – כדימויים לתהליך הקריאה, וגם למה שננסה לעשות במהלך הכנס הנוכחי. שהרי כפי שתיאר המחנך וחוקר החינוך והאוריינות בארצות הברית דונלד גרייבס (1991): "יצירת אמנות יכולה לשקף את המציאות או חלקים מתוכה; היא יכולה גם להציב מול המציאות זכוכית מגדלת או זכוכית צבעונית, שמשנות אותה אך עדיין שומרות על הזיקה אל החומרים של המציאות". (הציטוט לקוח מהחוברת "מפגשים עם טקסטים" שהוציא הצוות לחינוך לשוני באגף לתכניות לימודים במשרד החינוך, תשנ"ח).
כותרת הכינוס "מרחוק ומקרוב" משקפת את המכנה המשותף לנושאי ההרצאות שנשמע היום. הרצאות שעוסקות בספרים שנכתבו ופורסמו בעבר וביוצרים שיצרו רחוק מכאן – באירופה של המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. בנוסף, נשמע גם על ספרים שנכתבו כאן ועכשיו ומתארים את ימי מלחמת העולם השנייה והשואה בברית המועצות, באלבניה, בצרפת ובפולין, וגם על ספרים מאוירים שנוצרו מרחוק וגם קרוב לכאן.
הספרים שנוצרו מרחוק ומקרוב לכאן – מעלים שאלות לגבי נמעניה של ספרות הילדים והגדרתה, ואלו משתנים מזמן לזמן וממקום למקום בהתאם לתפיסות ילדות ונעורים משתנות. לתפיסות אלה יש השלכות על תכני הספרים, סגנון כתיבתם, תרגומיהם ואיוריהם.
עוד ניתן לשאול הודות למה ספרים שנכתבו בעבר וממרחק נותרים רלבנטיים, מושכים ונקראים גם על ידי הקוראים הצעירים של ימינו, ומדוע ספרים אחרים אינם מצליחים לעבור את מחסום המרחק והזמן והשינויים החברתיים-תרבותיים.
לעומת זאת, הספרים שנכתבו כאן לאחרונה ומתארים אירועים ותקופות רחוקות מעוררים מחשבות על האמצעים הננקטים על ידי הכותבים והמאיירים על מנת לקרב את הקוראים הצעירים לנושאים, דמויות ועלילות שלכאורה רחוקים מחיי היומיום שלהם.
השיח על הספרים מערב גם סוגיות מתחום התרגום והנגשת ספרות קלסית לילדים ולנוער, ואלה מעלות תהיות לגבי השיעתוק בספרים של תפיסות עולם וסטריאוטיפים שהיו מקובלים בעבר, אולם נחשבים כיום לא תקינים חברתית ופוליטית (פוליטיקלי קורקט), למשל בתחום מגדר, גזענות ומעמדות חברתיים, מה שמוביל אותנו לחשוב מי הם הכותבים לילדים ולנוער, מה מניע את כתיבתם, אלו שיקולים הדריכו אותם בתהליך הכתיבה ועד כמה בכלל רואים את הנמען לנגד עיניהם.
אמנם לא הפניתי את כל השאלות האלה אל המרצים שהזמנתי לדבר בפנינו, אבל הן יכולות לעמוד ברקע ההאזנה שלנו להרצאותיהם.
טרם נשמע את הדוברים והדוברות, זה הזמן לתודות: ראשית, אני מודה למרצים ולמרצות שנשמע היום את דבריהם. אני מודה להנהלת המכללה ולמר עדי עופר מ"קרן הספריות לילדי ישראל" על התמיכה התקציבית שמאפשרת את השתתפותכם ללא תשלום. תודה מיוחדת למנהלת הספרייה - אילת נבון ולשולי בן נון - ספרנית היעץ שלנו, שיושבות לצידי, לרנה ליפשיץ – מנהלת המחשוב של הספרייה, ולחברותיי וחבריי מצוות הספרייה והמכללה על תרומתם לקיום הכנס, כל אחת ואחד מהם בתחומו. תודה גדולה שלוחה לד"ר אורי אליס – מנהל בית אריאלה ומחלקת הספריות בעיריית תל אביב ולעודד בג'יו – מנהל האולפן בבית אריאלה על עזרתם בשידור אחת מההרצאות.