ראש המסלול לחינוך יסודי בחברה הערבית
סגן דיקנית הסטודנטים
מזכירת התכנית להוראת עברית כשפה נוספת, במסלול לחינוך יסודי בחברה הערבית
התוכנית נועדה להכשיר מורים/ות לעברית כשפה נוספת שיהיו בעלי שליטה טובה בעברית ובעלי ידע לשוני רחב; שיכירו את השפה העברית על כל רבדיה; שיכירו תהליכים של רכישת שפה נוספת; שיידעו ללמד בצורה חווייתית ויחד עם זאת להקנות לתלמידיהם כלים פרקטיים לשימוש בשפה; שיכירו שיטות מגוונות וכלים שונים להוראת שפה נוספת ויידעו להשתמש בהם בצורה מיטבית.
أُعِدّ هذا البرنامج من أجل تأهيل مدرّسين /مدرّسات للعبريّة كلغة إضافيّة فتكون درايتهم في اللغة العبريّة جيّدة، وتتوافر لديهم معارف لغويّة واسعة؛ ويتعرّفون على اللغة العبريّة بكلّ مستوياتها وطبقاتها؛ ويتعرّفون على مسارات اكتساب لغة إضافيّة؛ ويطّلعون على طرق تدريسيّة مشوّقة وغير تقليديّة؛ ويُكْسبون تلاميذهم أدوات عمليّة لاستخدام اللغة؛ ويتعرّفون على طرق متنّوعة وأدوات مختلفة لتدريس لغة إضافيّة، ويَعرفون كيف يستخدمونها استخدامًا جيّدًا.
התוכנית מיועדת לכל מי שרוצה ללמד עברית לקהל שאינו דובר עברית מלידה עם התמקדות בדוברי ערבית.
لكلّ من يريد تدريس العبريّة لجمهور لا يتحدّث العبريّة منذ صغره، مع التركيز على الناطقين بالعربيّة.
מבנה כללי של תוכנית הלימודים
החוג להוראת העברית - 26 שעות + 8-6 שעות לימודי יסוד והעשרה
לימודי הכשרה להוראה – 30 שעות
חטיבה בערבית – 15 שעות
חטיבה בחינוך מכיל – 15 שעות
הקורסים השונים בתכנית יתייחסו לחמישה ממדים:
כל אלה יילמדו בקורסים העיוניים ובהכשרה המעשית. בין שני תחומים אלה יהיה קשר הדוק. בהתנסות המעשית יישמו הסטודנטים/ות את הנלמד בקורסים העיוניים, ומן השטח יביאו סיפורי מקרה, אתגרים והצלחות שינותחו בקורסים העיוניים.
* היקף השעות בלימודי השפות ייקבע בהתאם לרמת השליטה של הסטודנטים/ות בשפה.
* היקף השעות בפועל תלוי במספר השעות שכל סטודנט/ית נדרש/ת ללמוד עד לרמת פטור בלימודי היסוד.
قسم تدريس العبريّة -26 ساعة + 6-8 ساعات تعليم أساسيّ وإثراء
تأهيل للتدريس -30 ساعة
وحدة تخصّص في العربيّة -15 ساعة
وحدة تخصّص في التعليم الجامع -15 ساعة
المساقات (الكورسات) المختلفة في البرنامج تتطرّق إلى خمسة أبعاد:
كلّ هذه سيجري تدريسها في المساقات النظريّة وفي التأهيل العمليّ، وسيتوافر رابط متين بين هذين المجالين. في التطبيق العمليّ، سيقوم الطلبة بتطبيق ما تعلّموه في المساقات النظريّة، وسيقومون بإحضار حالات، وتحدّيات، ونجاحات من تجربتهم الميدانيّة لنقاشها وتحليلها في المساقات النظريّة.
* يتحدّد حجم الساعات في دراسة اللغات وَفق مستوى دراية الطلبة في اللغة.
* حجم الساعات العمليّ يتعلّق بعدد الساعات التي يُطلَب من كلّ طالب أن يدرسها كي يحصل على إعفاء في التعليم الأساسيّ.
תוכנית ההכשרה מדגישה את חשיבות ההתנסות המעשית מתוך הבנה כי אי אפשר ללמוד על ילדים וילדות, על התנהגותם, על התפתחותם, על דרכי הלמידה שלהם ועל מגוון רעיונותיהם, כישוריהם ורגשותיהם בלי להימצא בקרבתם, לצפות בהם, לעקוב אחרי התנסויותיהם וליצור איתם אינטראקציות במגוון פעילויות. לכן מקפיד המסלול לשבץ את הסטודנטיות/ים בהתנסות בהוראה כבר משנת לימודיהם הראשונה ובמהלך כל שנות הכשרתם.
התנסות מעשית זו מלווה בהדרכה אישית וקבוצתית. השנה הרביעית במסלול היא שנת התמחות (סטאז'). על פי דרישות משרד החינוך, בשנה זו, נוסף על השלמת החובות האקדמיים לתואר בחינוך, יוכלו הסטודנטים והסטודנטיות לצאת לשנת התמחות בשטח.
ההתנסות משולבת לאורך 3 שנות לימודים על-פי הפירוט שלהלן:
תוכנית התנסות רגילה
שנה א – 2 ש"ש באימוני הוראה כלליים, יום בשבוע
שנה ב – 3 ש"ש בהתנסות מעשית בהתמחות, יום בשבוע
שנה ג – 7 ש"ש, מתוכם 3 ש"ש בהתנסות המעשית בהתמחות ו-4 ש"ש באימוני הוראה כלליים, יומיים בשבוע
תוכנית "אקדמיה כיתה"
שנה א – 2 ש"ש באימוני הוראה כלליים, יום בשבוע
שנה ב – 3 ש"ש באימוני ההתמחות, יום בשבוע
שנה ג – 12 ש"ש, מתוכם 3 ש"ש באימוני ההתמחות ו-9 ש"ש באימוני הוראה כלליים, שלושה ימים בשבוע
يشدّد برنامج التأهيل العمليّ على أهمّيّة التطبيق العمليّ كوننا ندرك أن الفهم السليم لسلوك الأطفال ونموهم وسبل تعلُّمهم وطرق تفكيرهم وتقدير كفاءاتهم ومشاعرهم لا يتسنى من دون المكوث على مقربة منهم ومشاهدتهم ومتابعة تجاربهم وخلق تفاعلات معهم في تنويعة من الأنشطة، لذا يهتمّ المسار في إدراج الطلبة في التطبيقات العمليّة في التدريس بدءًا من سنة الدراسة الأولى وعلى امتداد سنوات تأهيلهم.
هذه التجربة العمليّة يرافقها إرشاد فرديّ وجماعيّ. السنة الرابعة في المسار هي سنة "ستاج" (التخصّص)، ووَفق متطلّبات وزارة التربية والتعليم، يستطيع الطلبة في هذه السنة الخروج إلى سنة تخصّص ميدانيّة، بالإضافة إلى استكمال الواجبات الأكاديميّة للحصول على اللقب في التربية.
يجري إدماج التطبيق العمليّ على امتداد سنوات التعليم الثلاث وَفق التفصيل التالي:
برنامج التطبيق العمليّ الاعتياديّ:
السنة الأولى -ساعتان في الأسبوع في تدريبات التدريس العاديّة، مرّة في الأسبوع.
السنة الثانية -3 ساعات أسبوعيّة في التطبيق العمليّ في التخصّص؛ يوم في الأسبوع – وحدة تخصُّص
السنة الثالثة -سبع ساعات أسبوعيّة، 3 ساعات أسبوعيّة منها في التطبيق العمليّ وَ 4 ساعات أسبوعيّة في تدريبات التدريس العاديّة، يومان في الأسبوع في وحدة التخصّص
برنامج "أكاديميّة صفّ" ("أكاديميا كيتاه")
السنة الأولى -ساعتان أسبوعيّتان في تدريبات التدريس العامّة؛ مرّة في الأسبوع
السنة الثانية -3 ساعات في تدريبات التخصّص، مرّة في الأسبوع
السنة الثالثة -12 ساعة أسبوعيّة، من بينها 3 ساعات أسبوعيّة في تدريبات التخصّص وَ 9 ساعات في تدريبات التدريس العامّة، 3 مرّات في الأسبوع.
במהלך הלימודים יתאפשר לסטודנטים ולסטודנטיות ללמוד סדנאות מעשיות בסדנה לחינוך יסודי. הלימודים מתקיימים במסגרת סדנה העשירה בחומרים שונים, בכלים אומנותיים ומוסיקליים, ספרים ומשחקים המותאמים לילדי בית הספר היסודי.
سيتمكّن الطلبة خلال التعليم من الاستفادة من رشة التربية الابتدائية في تجهيز دروسهم. يجري التعليم في إطار ورشة غنيّة بالموادّ المختلفة، وبأدوات فنّيّة وموسيقيّة، وكتب وألعاب ملاءَمة لتلاميذ المدرسة الابتدائيّة.
ככלל, תנאי הקבלה ללימודים במכללות אקדמיות לחינוך נקבעים על-ידי משרד החינוך מדי שנה.
לבעלי תעודת תוג'יהי -
המעוניינים לשפר את תנאי הקבלה שלהם, מוזמנים להצטרף ללימודי המכינה.
شروط القبول للدراسة في الكلّيّات الأكاديميّة للتربية تحدّدها كلّ عام وزارةُ التربية والتعليم.
لحَمَلة شهادة التوجيهيّ-
يستطيع الراغبون في تحسين شروط قبولهم الالتحاقَ بالسنة التحضيريّة.
*למידע המורחב יש לעיין בחוזר היערכות של משרד החינוך – נספח 1: תנאי קבלה, המתעדכן מעת לעת.
אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם יועצ/ת לימודים במכללה לקבלת מידע נוסף וסיוע בחישוב הציון המשולב. 02-6558111
מעבר למחשבון לחישוב הציון המשולב
* للمعلومات الكاملة يمكنكم الاطلاع على تعميم الاستعداد لوزارة التربية- الملحق 1: شروط القبول، والتي يتم تحديثها باستمرار.
رابط الآلة الحاسبة لحساب معدل البجروت والمعدل العام.
تستطيعون التواصل مع المستشار التعليمي في الكلية والحصول على المعلومات التي تحتاجونها وطلب المساعدة في احتساب العلامة المدمجة (العامة).
02-6558111
1. استحقاق شهادة بجروت.
2. النجاح في واحد من مسارات التعليم الآتية:
أ. مسار شهادة بجروت نوعية- إعفاء من امتحان البسيخومتري، الطلبة الحاصلون على معدل عام في البجروت 92 على الأقل، يقبلون لجميع المسارات، ما عدا مسار التربية الخاصة، الذي يتطلب معدل 95.
الطلبة المرشحون لهذه المسارات ممن لديهم شهادة بجروت إسرائيلية بلغات أخرى غير العبرية، والذين اختاروا الدراسة بمسارات تدرس باللغة العبرية عليهم التقدم لامتحان "ياعيل". يمكن التقدم للامتحان حتى نهاية العام الدراسي الأول والنجاح بعلامة 110 على الأقل.
رابط الآلة الحاسبة لحساب معدل البجروت والمعدل المدمج
ب. مسار شهادة بجروت وامتحان بسيخومتري: يتم قبول الطلبة إذا حصلوا على علامة 540 بامتحان البسيخومتري على الأقل.
رابط الآلة الحاسبة لحساب معدل البجروت والمعدل المدمج
ت. مسار السنة التحضيرية: خريجو السنة التحضيرية في كلية دافيد يلين أو خريجو السنة التحضيرية في المؤسسات المعترف بها من قبل مجلس التعليم العالي، يقبلون من دون الحاجة للتقدم لامتحان البسيخومتري.
ث. مسار التربية الابتدائية- 30 +: يقبل الطلبة الذين أعمارهم فوق 30 سنة من دون شهادة بجروت ولكن بشرط النجاح في متطلبات المسار الذي اختاروه.
ج. التميز في التربية: يقبل لهذا البرنامج الطلبة الذين يحصلون على علامة 615 وأكثر في امتحان البسيخومتري وبالتوافق مع اختبار مسيلاه الذي يثبت التميز القيمي.
رابط الآلة الحاسبة لحساب معدل البجروت والمعدل المدمج
ح. مسار لجنة الاستثناء: الطلبة الذين لم يستطيعوا النجاح بمتطلبات واحد من المسارات المذكورة أعلاه، يفحص ملفهم في لجنة الاستثناء بشرط قبولهم في لجنة القبول ونجاحهم في المقابلة الشخصية.
3. لجنة القبول: على كل مرشح أن يقبل في لجنة القبول وفي المقابلة الشخصية.
4. علامة تصنيف المستوى في اللغة الإنجليزية: لكي نستطيع تصنيف الطلبة بحسب مستوى اللغة الإنجليزية. كل الطلبة المقبولين في الكلية ملزمين بإظهار علامة مستوى باللغة الإنجليزية. تحدد العلامة بناء على امتحان لغة خارجي يقدم في المركز القطري للامتحانات والتقييم (امتحان أمير- اميرام، والجزء النسبي للغة الإنجليزية من امتحان البسيخومتري).
على كل طالب ليس لديه علامة تصنيفية في اللغة الإنجليزية التسجيل لأقرب امتحان مستوى ممكن. الكلية تنسق لامتحان اميريم لعدة مواعيد. بعد الحصول على العلامة من مركز الامتحانات والتقييم، يجب تمرير العلامة للكلية لقسم التسجيل.
5. الطلبة الحاصلون على شهادة بجروت من خارج البلاد: كل الطلبة الذين ليس لديهم شهادة بجروت إسرائيلية عليهم التقدم لامتحان ياعيل وبمكن قبولهم بناء على امتحان بسيحومتري بعلامة 540 وامتحان ياعيل 110.
6. شروط قبول خاصة للطلبة المرشحون للمسارات العربية- التربية الخاصة- الطفولة المبكرة والتربية الابتدائية:
أ. امتحان معرفة باللغة العبرية
المرشحون من الحاصلين على شهادة بجروت إسرائيلية ليست باللغة العبرية، الذين اختاروا الدراسة في المسارات العربية عليهم النجاح في امتحان ياعيل والحصول على علامة 85 على الأقل. يمكن تقديم الامتحان حتى نهاية السنة الأولى للتعليم.
ب. امتحان قبول باللغة العربية
على المقبولين للتعلم في المسارات العربية النجاح في امتحان اللغة العربية والحصول على علامة 70 على الأقل.
עמידה בכל דרישות התואר, כולל בחינות, עבודות ועבודות סמינריוניות, מבחן שליטה בעברית פנים מוסדי לקראת סיום התואר ברמה של 70 לפחות, רמת פטור בלימודי אנגלית, ציון עובר בכל הקורסים.
استيفاء جميع متطلَّبات اللقب، بما في ذلك الامتحانات، ووظائف السميناريون، وامتحان داخليّ للدراية في العبريّة عشيّة إنهاء اللقب بمستوى 70 على الأقلّ، ومستوى إعفاء في دراسة اللغة الإنـﭼليزيّة، وعلامة اجتياز في جميع المساقات (الكورسات).
ממשקים בין חקר השיח והפרגמטיקה לספרות ולהוראת העברית.
ההתמחות של גב' אגרונובסקי ורה הינה בלשון העברית.
תחומי מחקר: התפתחות העברית החדשה, פרודוקטיביות במערכת הפועל
תחומי הוראה: תורת הצורות, תחביר, פיתוח מיומנות הכתיבה, פיתוח מיומנות הדיבור בפני קהל, הוראת עברית כשפה נוספת
הד״ר עירית השכל־שחם משמשת כראש החוג להוראת העברית כשפה נוספת במכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין וראש תוכנית ההתמחות ״יוצרים כתיבה״ במכון מופ״ת. תחומי עניין מרכזיים: חקר השיח, כתיבה אקדמית, כתיבה והוראתה, הערכת כתיבה והוראת העברית כשפה נוספת.
הד״ר השכל־שחם לימדה שנים רבות בחט״ב ובחט״ע, שימשה כמדריכה ארצית בפיקוח על הוראת העברית במשרד החינוך וכן כממלאת מקום המפמ״ר. הייתה חברה בוועדות של תוכניות לימודים לעברית כשפת־אם ליסודי ולעל־יסודי ותוכניות לימודים להוראת העברית כשפה נוספת, וכן עמדה בראש ועדות לכתיבת מבחנים ארציים.
הד״ר השכל־שחם יזמה פתיחה של כמה תוכניות לימוד למגזר הערבי ועמדה בראשן. כמו כן היא משמשת יועצת אקדמית של כמה ספרי לימוד ליסודי ולעל־יסודי.
אהרן (רוני) קלאוס (יליד ירושלים, 1975), בעל תואר דוקטור בפילולוגיה שמית מאוניברסיטת ברצלונה ותואר ראשון בשפה וספרות ערבית מהאוניברסיטה העברית. מורה בבית הספר הדמוקרטי במודיעין (מאז 2009) ומרצה בחוג ללשון במכללה (מאז 2014), בעיקר במסלולים של המגזר הערבי. תחומי מחקר והוראה עיקריים – הוראת עברית כשפה זרה שנייה, תרגום ספרותי, פליאוגרפיה עברית, רפואה ערבית מימי הביניים. דובר על בוריין עברית, ערבית, אנגלית, ספרדית וקטלנית. לימד, למד וזכה במלגות בכמה מקומות בחו"ל (בעיקר בספרד, וכן באונ' אוקספורד).
שעות קבלה: באמצעות "זום", בתיאום מראש
פרופ' נורית פלד אלחנן. מרצה לחינוך לשוני ולסמיוטיקה. מחקריה עוסקים בהתפתחות כתיבה של ילדים בבית הספר היסודי והתיכון, בניתוח שיח הכיתה והדיאלוג הלימודי בשפת אם ובשפה שנייה, בניתוח ספרי לימוד והשיח המדעי המילולי והחזותי.
פרסמה מאמרים וספרים בכל הנושאים הללו, בעברית ובאנגלית. ספרה PALESTINE IN ISRAELI SCHOOLBOOKS - IDEOLOGY AND PROPAGANDA IN EDUCATION תורגם לערבית, לאיטלקית, לספרדית ולפורטוגזית.
עוסקת בבלשנות של השפות השמיות - עברית, ערבית, ארמית, אמהרית ולשונות שמיות נוספות, עתיקות וחדשות.
מתמקדת בעיקר בתחביר, ולאחרונה גם בפרגמטיקה.
מלמדת במכללה מאז שנת 2007.
לימדתי קורסים שונים במסגרת החוג ללשון העברית ובמסגרת התוכנית של עברית לדוברי ערבית - כגון מבוא לבלשנות, מבוא לבלשנות שמית, העברית ואחיותיה, סוגיות בתחביר ובפרגמטיקה, ועוד.
ראשת התכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה וקשיי התנהגות
הד"ר יהודית גולן בן-אורי משמשת במכללה כראש המרכז של אולפני העברית כשפה נוספת, במסגרתו מתקיימים קורסי הכשרה להוראת העברית וקורסי עברית לסטודנטים סדירים ולקהל הרחב.
תחומי ההתמחות שלה הם הוראת העברית כשפה נוספת. כתבה את ספרי הלימוד "אל העברית – בכיתה" לרמה א', "אל העברית – בעבודה" לרמה ב', אל העברית – נקודת מבט" לרמה ג' וכעת כותבת את הספר לרמה ד' "אל העברית – מעגלים".
במסגרת החוג ללשון עברית שימשה הד"ר גולן בן-אורי שנים רבות כמדריכה דידקטית במסלול העל-יסודי.
נוסף על כך לימדה הד"ר גולן בן-אורי שנים רבות בחט"ב ובח"ע ושימשה בתפקיד רכזת פדגוגית בבית הספר "חוות הנוער הציוני". עבדה כמדריכה ארצית בתחום הוראת העברית כשפה נוספת.
בעל תואר שני בלשון עברית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ודוקטורט בבלשנות כללית מאוניברסיטת הסורבון (פריז). מאמין באיזון בין מחקר והוראה ובשילוב חידושי המחקר בהנחיית עבודות גם בתואר הראשון.
מרצה וחוקרת ספרות בראיה בינתחומית. מתמחה בכתבי עגנון.
מלמדת בחוג לספרות וספרות ילדים, במסלול המלמ"מ ומדריכה פדגוגית במסלול היסודי.
מאמינה בהוראה דיאלוגית, עידוד חשיבה יצירתית, סקרנות אינטלקטואלית ושימוש בטכנולוגית המידע ושיתופיות.
מרצה וחוקרת ספרות וספרות יידיש. מתמחה בספרות מדרש, ספרות עממית וספרות יידיש עתיקה.
מלמדת בחוג לספרות וספרות ילדים, מדריכה פדגוגית במסלול העל יסודי ומאמנת הוראה.
מאמינה בעידוד בטחונו העצמי של הסטודנט, בפיתוח יכולותיו האינטלקטואליות, בעבודה עצמית בקורסים מקוונים ולא מקוונים כאחד ובהפיכתו/הפיכתנו לאנשים טובים יותר, אמפתיים יותר, הרואים זה את זה.
ספרהּ:
כובש הלבבות – ספר לב טוב לר' יצחק בן אליקום מפוזנא, פראג ש"פ (1620) – ספר מוסר מרכזי ביידיש (הקבה"מ 2013)
ראש החוג ללשון העברית
רכזת תוכנית לעריכת לשון עברית
ד"ר קרן דובנוב למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה ולשון עברית באוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא חוקרת את העברית של ספרות ההשכלה ואת הלשון העברית החדשה. קרן מלמדת בחוג ללשון העברית במכללה מתשס"ח ומרכזת את תוכנית לימודי ההמשך בעריכת לשון מתשע"ח. היא גם משמשת מזכירה מדעית באקדמיה ללשון העברית שנים רבות.
שעת קבלה: בתיאום.
מרצה ומדריכה פדגוגית וחוקרת בתחום החינוך והחינוך המיוחד, חוקרת בתחום החינוך הכללי ובמיוחד החינוך נגד אלימות במשפחה, והתמודדות מערכת החינוך איתה,ערכה מחקרים בנושא שיתוף הורים בעשייה החינוכית, חינוך רגיש מגדר, הדרכה פדגוגית וחינוך לזהות... ועוד
מנהלת מרכז "אלפרח" לתמיכה בתלמידים ליקויי למידה וצוותי חינוך בבתי ספר פרטיים בירושלים המזרחית.
ראש המועצה הפדגוגית הערבית.
محاضرة ومرشدة تربوية وباحثة في مجال التربية والتربية الخاصة، تهتم بالابحاث التي تعنى بالتربية بشكل عام والتربية ضد العنف العائلي بشكل خاص ومواجهة اجهزة التربية له، لها ابحاث بمجال مشاركة الاهل بالعملية التربوية، التربية الحساسه للجندر، الارشاد التربوي والتربية للهوية....
مديرة مركز الفرح لدعم ذوي/ذوات الصعوبات التعلمية بالقدس، ورئيسة المجلس التربوي العربي.
ראש המסלול לחינוך יסודי בחברה הערבית
סגן דיקנית הסטודנטים
ד"ר יחיא חג'אזי הוא יועץ חינוכי העוסק בהכשרת מורים בשנות עבודתם הראשונות. בעל תואר דוקטור בחינוך מאוניברסיטה בן גוריון בנגב. כיום הוא מרצה, מדריך סדנאות סטאז' ויועץ לסטודנטים במשרד לדיקנט הסטודנטים במכללה.
תחומי המחקר העיקריים שלו: התמודדות מתבגרים עם מצבי לחץ, קבלת החלטות מקצועיות בקרב מתבגרים, אתגרים חברתיים בקרב בני נוער, חינוך במזרח ירושלים ומורים בתחילת דרכם המקצועית.
מרצה ומדריך פדגוגי ,ואחראי על המכינה הייעודית האקדמית של המסלול לחינוך מיוחד ,חינוך יסודי וגיל הרך בחברה הערבית .יועץ בתחום הכשרת מורים וצוותי חינוך להתערבות עם תלמידים תת משיגים וחשופים לסיכון ,ומסיים דוקטורט בתחום.
حسام سماره وتد - محاضر ومرشد تربوي ومسؤول السنة التحضيرية االاكاديمية للطالب العرب في كلية التربية دافيد يلين، مستشار تربوي ومدرب بمجال تأهيل معلمين وطواقم تربوية للعمل مع طالب بضائقة، وينهي رسالة الدكتوراه بهذا
ראשת המסלול לגיל הרך בחברה הערבית
ד"ר אפנאן מסארוה סרור היא ראש המסלול לגיל הרך בחברה הערבית במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים; מדריכה פדגוגית ומרצה במכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי. מחקריה עוסקים בחקר תפיסות ילדות, תכניות התערבות חינוכיות לאימהות ולילדים, לצד חקר נשים בחברות ובתרבויות מוסלמיות. מחברת הספר "נשים, ילדים וכיבוש: תכנית האתג"ר במזרח ירושלים"; מעורכות הספר "ילדות בחברה הערבית בישראל".
ראש המסלול לחינוך מיוחד בחברה הערבית
ד"ר יאסר סנדוקה הוא מומחה לחינוך מיוחד וליקויי למידה ואבחון ליקויי למידה, עוסק בתחום החינוך המיוחד ואבחון ליקויי למידה. בעל תואר דוקטור בחינוך וחינוך מיוחד ותעודת מאבחן כישורי למידה.
כיום הוא ראש המסלול לחינוך מיוחד בחברה הערבית, מרצה ומדריך פדגוגי.
תחומי המחקר העיקריים שלו: אוכלוסיות בחינוך מיוחד וליקויי למידה בנוסף לפיתוח אבחונים וחוברות הדרכה לליקויי למידה אצל דוברי ערבית.
מומחית לחינוך לגיל הרך וחוקרת בתחומים שמשיקים למגדר דת ולאום בחברה הפלסטינית.
דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת אלקאסמי, מרצה וחוקרת במכללת דוויד ילין, ומנהלת התכנית ליישוב סכסוכים ולימודי שלום, ע"ש אחמד חג'אזי -נווה שלום, בשיתוף עם אוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון- University of Massachusetts, מומחית לחינוך לגיל הרך וחוקרת בתחומים שמשיקים למגדר, דת ולאום בחברה הפלסטינית.
אני נשוי ואב לשתי ילדות, אני גר בטייבה בה גרים הוריי ואחיי. שמי סאיד מצארוה, אמי עקרת בית, אחי הבכור חשמלאי מוסמך, אחותי הבכורה יועצת חינוכית, אבי עובד בחינוך והוראה מאז שנות השבעים, אחותי השנייה מפקחת בבקרת אשפוזים ומרצה, אחותי הצעירה היא מורה בכירה לספרות ערבית ורכזת בחינות בגרות. כולנו בוגרי אוניברסיטאות של מוסדות בישראל: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים והמכללה האקדמית בית ברל, מכללת דוד ילין, מכללת סמינר הקבוצים.
אני מטפל באומנויות ומטפל משפחתי זוגי, מטפל ורכז בכיר בבית ספר חינוך מיוחד בירושלים, מרצה ומדריך במכללת דוד ילין, מתמקד בהתמודדות עם החברה הערבית החיים בישראל.
המטרה שלי היא להעצים נשים בקהילה הישראלית הערבית, במעגל המשפחתי האישי וברמת החברה כולה.
אני לומד מאז 20 שנה, עוד מעט מסיים דוקטורט מבית הספר המקצועי לפסיכולוגיה בקליפורניה, יש לי חמישה תארים (תואר שני) מתקדמים בנושאים שונים. טיפול במוזיקה, אמנות, תנועה, פסיכודרמה והבעה ויצירה באומנות. השנה התחלתי להתמחות בסקסולוגיה. כל זאת על פי צרכי לקוחותיי בחברה הערבית בישראל.
מרצה בחוג לגיל הרך ובמסלול לחינוך יסודי בחברה הערבית- הוראת עברית כשפה נוספת. דוקטורנט לפסיכולוגיה, ופסיכולוג חינוכי והתפתחותי מומחה. מדריך בתחום אובדנות בתוכנית הלאומית למניעת האובדנות במשרד החינוך ומטפל במתבגרים בסיכון ומשבר. מומחה בתחום אבחון וטיפול בילדים אוטיסטים, וטיפול באנשים עם לקויות למידה והפרעות קשב.
תחומי עניין, לקויות התפתחותיות, אבחון וטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי, לקויות למידה, הפרעות קשב, חשיבה ומוטיבציה, אובדנות, חירום ומשבר.
מרצה בכירה באוניברסיטה העברית ובמכללה לחינוך על שם דוד ילין. חוקרת השוואתית בתחום המחקר הבינלאומי של תוכניות לימודים וספרי לימוד, באוניברסיטה העברית היא מרצה בתחומי סוציולוגיה של החינוך, פדגוגיה חינוכית וניתוח ספרי לימוד.
במכללת דוד ילין מרצה לשיטות הוראה מגוונים, תפקידו של המחנך בראייה מגדרית, חינוך רב תרבותי, ותוכניות לימודים.
תחומי עניין ועשייה אקדמית:
מדעי בעלי חיים – היבטים זואולוגיים, התנהגותיים ורגשיים.
הוראת המדעים במגוון שיטות- החקר המדעי, למידה פעילה והוראת עמיתים.
הסביבה כמשאב חינוכי והתפתחותי.
הדרכה פדגוגית בבית הספר היסודי.
הערכה מעצבת ככלי למידה משמעותי.
ד"ר ראיד זגל קיבל את תואר הדוקטורט למדעי המחשב מאוניברסיטת (Kent State Univ) בארה"ב בשנת 2005, ותואר שני במדעי המחשב באוניברסיטה האמריקאית (American Univ) בארה"ב בשנת 1996. תחום ההתמחות והמחקר שלו הינו ברשתות מחשבים, פרוטוקולי רשתות, הנדסת תוכנה ושילוב טכנולוגיה בחינוך. הוא פרסם מעל 35 מאמרים בכתבי עת מדעיים שפוטים ובכנסים בינלאומיים. מאז 2010 הוא השתתף בקורסי התמחות ובפרויקטים רבים בארץ ובחול בתחומי ידע שונים כמו: תיאוריית החינוך, עיצוב הוראה בעידן המידע, כישורים למקום העבודה, תפעול ערים חכמים, בינה מלאכותית ועוד. כעת, הוא הרכז של תכנית החינוך הטכנולוגי למהנדסים בחברה הערבית במכללת דוד ילין.
حصل الدكتور رائد الزغل على درجة الدكتوراه في علوم الحاسوب من جامعة (Kent State Univ) في الولايات المتحدة الأمريكية في العام 2005، ودرجة الماجستير في علوم الحاسوب من جامعة (American Univ) في الولايات المتحدة الأمريكية في العام 1996. مجال تخصصه وأبحاثه في مجالات شبكات الكمبيوتر وبروتوكولات الشبكات وهندسة البرمجيات ودمج التكنولوجيا في التعليم. منذ عام 2003 نشر أكثر من 35 مقالاً في المجلات العلمية المحكمة والمؤتمرات الدولية. ومنذ العام 2010، شارك في العديد من الدورات التخصصية والمشاريع البحثية في البلاد والخارج في مختلف مجالات المعرفة مثل: نظرية التعليم، وتصميم التدريس في عصر المعلوماتية، ومهارات سوق العمل، وتشغيل المدن الذكية، والذكاء الاصطناعي وغيرها. وهو حاليًا منسق برنامج التعليم التكنولوجي للمهندسين في المجتمع العربي في كلية ديفيد يلين.
ד"ר לינה אלשיך- חשמה מרצה וחוקרת בספרות הערבית המודרנית.
בעלת תואר דוקטור מהחוג לשפה וספרות ערבית מאוניברסיטת חיפה.
עבודת הדוקטורט שלה עסקה בחופש וצנזורה בספרות במצרים, בסוריה ובעיראק. ואילו עבודת התיזה עסקה בחופש וצנזורה בספרות המפרץ הפרסי.
תחומי המחקר העיקריים שלה:
ספרות בתי סוהר בספרות הערבית: התכנים המרכזיים והסגנונות והמאפיינים האמנותיים, חופש היצירה בספרות הערבית המודרנית, גבולות חופש הביטוי שהצנזורה הפוליטית, הדתית והחברתית מאפשרת לסופר הערבי, הסופר הערבי וה"טאבו"- שלושת האיסורים: פוליטיקה, דת ומין, מאבקו עם הצנזורה אשר עלול לגרור למאסרו, שלילת חירותו, ומניעת הוצאת יצירותיו לאור.
ספרות נשים: התכנים והסגנונות, חופש היצירה וחופש הביטוי אצל הסופרת הערבייה ו ה"טאבו"; מאבקה עם הצנזורה הרשמית והלא רשמית; הסופרת הערבייה וספרות בתי סוהר.
מרצה ומדריך חינוכי במכללת דוד ילין משנת 2000, דוקטור בניהול ומנהיגות חינוכית, חוקר בתחומי ניהול חינוכי, חינוך מיוחד ובלמידה כוללנית, פרסם יותר מ 20 מחקר בתחומים אלו, יו"ר למגזין "אלכרמה" החינוכית במחלקה הערבית במכללה שפרסמה 11 גליונות עד היום, מעריך ומאמן ויועץ בתחומי חינוך שונים, השתתף במספר משמעותי של כנסים חינוכיים אם זה ברמה ארצית או עולמית.
