טיוב ההוראה

מי הם סטודנטים עם צרכים מיוחדים?- עשר עובדות על הפרעת קשב

1. הפרעה נוירוביולוגית התנהגותית מתאפיינת בשלושה מאפייני ליבה: קשיי קשב וריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות.
2. אבחון הפרעת קשב נעשה ע"י נוירולוג או פסיכיאטר.
3. מקובל לסווג את ההפרעה לשלושה טיפוסים: הטיפוס עם קשיי קשב, הטיפוס עם ההיפראקטיביות והטיפוס המשולב.
4. אנשים עם הפרעת קשב מהסוג הקלאסי יוסחו בקלות, ייראו לא קשובים לעתים קרובות, יתקשו לשמור על קשב בעת ביצוע משימות, יציגו נטייה לשכחנות, לא ימלאו או לא יסיימו משימות, יימנעו ממטלות הדורשות מאמץ מנטאלי, לא ישימו לב לפרטים ויעשו שגיאות רשלניות רבות, יאבדו חפצים נחוצים, יתקשו להתארגן לקראת משימות ובביצוע משימות.
5. הטיפוס ההיפראקטיבי נמצא בתנועה מתמדת, מרבה לקום במצבים שבהם יש ציפייה שישב, מפריז בהתרוצצות, מניע ידיים ורגליים, מתקשה לעסוק בפעילות בשקט, מרבה לדבר, מגיב טרם הושלמה השאלה, קוטע את דברי האחר, מתקשה להמתין.
6. קיימות דרגות שונות של הפרעת קשב על הרצף שבין קלה לחמורה.
7. יש מופעים שונים של ההפרעה, כלומר אין שניים המפגינים אותם תסמינים.
8. התסמינים יכולים להשתנות מיום ליום ובמהלך החיים.
9. התסמינים באים לידי ביטוי במסגרות שונות (לימודים, עבודה, זוגיות...)
10. סטודנט עם הפרעת קשב עשוי להיתקל בקשיים האלה:
    • להתקשות בביצוע משימות ומטלות לימודיות
    • להחמיץ מידע בהרצאות או בשיעורים פרונטאליים מחמת גירויים סביבתיים
    • לעזוב את השיעור מפאת חוסר מנוחה
    • להיעדר משיעורים רבים בגלל תפקודים ניהוליים לקויים וקושי בארגון הזמן
    • להתקשות בעמידה בלוח זמנים
    • להפגין התנהגות שאינה הולמת את הסיטואציה

הנגשה אקדמית- כיצד ניתן לסייע לסטודנטים עם הפרעת קשב ?

1. על מנת לארגן ולכוון את הסטודנטים מומלץ להתחיל את ההרצאה בהצהרת כוונות בנוגע למהלך ההרצאה. חשוב לומר באופן מפורש על מה תדברו ובאיזה סדר.
2. נסו להבהיר את הקשר בין שיעור לשיעור ואת האופן שבו החוליות מתחברות ומשרתות את מטרת הקורס. "בשיעור זה למדנו...", "בשבוע שעבר למדנו כי..., מה שמוביל אותנו אל..."
3. על מנת לעזור לסטודנט לעמוד בדרישות חשוב, שלא לפחד להציב קווים אדומים ולהקפיד על כללים וגבולות באופן שיטתי.
   קבעו מדיניות ברורה של הגבולות שלכם בנוגע לאיחורים, יציאות מהשיעור, מסירת מידע בנוגע לזכאות להתאמות, מועד הגשת עבודות ומדיניות בנוגע לאיחור בהגשות ואופני תקשורת. חשוב שתודיעו על כך  בשיעור הראשון.
4. כדאי להזכיר לסטודנטים עם צרכים מיוחדים את היום והשעה שבהם אתם מקיימים "שעת קבלה". בארבע עיניים קל יותר להבין אילו אתגרים עומדים בפני סטודנט זה או אחר וכיצד אפשר לעזור לו.
5. על מנת למנוע איחורים ויציאה מוקדמת מהשיעור, תכננו לתחילת שיעור או לסופו פעילויות או הודעות חשובות, כגון: הדגמת שאלות למבחן, הנחיה בנוגע לעבודה, דגש על מושגים, הסבר על מאמר חובה, מיקוד בקריאה שאותם לא ירצה הסטודנט להפסיד.
6. על מנת למקד קשב השתדלו לשאול שאלות , השתהו, עצרו מדי פעם והציבו על הלוח שאלה לדוגמה מהמבחן (אמריקנית או פתוחה). אפשרו לסטודנטים להתנסות במתכונת הבחינה, בתוכנה ובהערכה עצמית. חשוב לתת משוב לכמה פתרונות שיוצעו.
7. חשוב לגוון את ההרצאות. שיעור של 90 דקות פרונטאליות הוא קשה הן לסטודנטים הן למרצה. חשוב לתבל את השיעור במרכיבים שמעוררים עוד חושים פרט לשמיעה,  לאפשר ביצוע משימות בזוגות או בקבוצות, לאפשר ניתוח  נתונים חזותיים ועוד.
   במקרים חריגים ובעדיפות אחרונה שקלו לאפשר לסטודנט המתקשה הפסקה של חמש דקות במועד קבוע במהלך השיעור.
8. כדאי לשוחח ולהעביר לסטודנט את המסר, כי אמנם הפרעת הקשב לא נבחרה על ידיו, אולם עליו לקבל את האחריות לניהולה.

מי הם סטודנטים עם צרכים מיוחדים?- עשר עובדות על סטודנטים עם ליקויי שמיעה או חרשות

1. לקות שמיעה מתבטאת בקושי ביכולת לשמוע צלילים.
2. הפגיעה בשמיעה יכולה להיות חלקית או מלאה. מידת החומרה ועוצמתו של הליקוי, מתבטא בעוצמה הנדרשת , כדי שהאוזן תקלוט  כך שהאדם יוכל לשמוע את הקול או את הצליל, ולהגיב בהתאם.
3. השמיעה היא הבסיס לתקשורת. שמיעה תקינה מאפשרת רכישת מיומנויות שפה ודיבור. כאשר השמיעה נפגעת, גם רכישת השפה המדוברת נפגעת.
4. החסך השמיעתי עלול לפגוע גם בתפקודים שונים כגון: פגיעה אקדמית, רגשית (בעיקר דימוי עצמי ותחושות תסכול) וחברתית.
5. המאמץ שהאדם כבד השמיעה משקיע בהבנה ופענוח הדברים הנאמרים סביבו ובצורך לדבר ברור ולהיות מובן, פוגע בספונטניות של התקשורת. כך, התקשורת עם הסביבה השומעת, יכולה להיחוות כמאמץ מייגע. לעיתים, חוויה כזו יכולה להביא לסגירות ולהימנעות מאינטראקציות חברתיות.
6. לקות שמיעה יכולה להיות הולכתית, תחושתית עצבית או מעורבת:
   לקות הולכתית- מקורה בתפקוד האוזן החיצונית  או התיכונה, הצליל אינו מועבר בעוצמה מספקת לאוזן הפנימית. זו הפרעה הפיכה, וניתן לטפל בה בתרופות או באמצעים כירורגיים.
   לקות תחושתית עצבית: זו לקות בלתי הפיכה. ישנם שרידי שמיעה, והם הבסיס לשיקום שמיעתי באמצעות מכשיר שמיעה.
   לקות שמיעה מעורבת: זו לקות הכוללת את ההפרעה ההולכתית ואת ההפרעה התחושתית עצבית. הליקוי ההולכתי מחריף את הבעיה אך ניתן לטפל בו ולשפר את השמיעה במידה מסוימת.
7. האופן שבו ישפיע ליקוי השמיעה על הפרט תלוי בגיל בו איבד את שמיעתו ובדרגת הירידה בשמיעה.
8. סטודנטים עם לקות שמיעה ישתמשו בדרך כלל ב: מכשירי שמיעה, מכשירי  FM (מכשיר שמרכיב הדובר ומשדר למקלט אצל הסטודנט), קריאת שפתיים, שפת סימנים, כתיבה, מתמלל.
9. קריאת שפתיים מאפשרת הבנה של 30% מהנאמר. היתר מושלם בדר"כ ע"י ניחוש.
10. מכשיר שמיעה מגביר את הקול, אבל יחד אתו גם את קולות הרקע.
11. סטודנט עם לקות  שמיעה או חרשות  עשוי להיתקל בקשיים האלה:
    • קושי לשמוע עוצמות קול שונות.
    • קושי להשתלב בסביבה לימודית שהערוץ המרכזי בה הוא שמיעתי- כלומר שמיעת הרצאות. כל העזרים הטכנולוגיים, ואסטרטגיות אחרות כמו צילום חומר ההרצאה, אמנם מסייעים, אך הם אינם יכולים להיות תחליף לשמיעה ולמידה ממקור ראשון.
    • קושי לקלוט את דברי המרצה כשפניו אינם מופנים לסטודנט או כשיש רעשי רקע בכיתה.
    • קושי בתקשורת, בכל תחומי השפה, בתחום הקוגניטיבי והחברתי.

הנגשה אקדמית -  כיצד ניתן לסייע לסטודנט עם לקות שמיעה?

1. הסב את תשומת לִבו של הסטודנט באמצעות טפיחה על הכתף או סימון חזותי לפני שאתה מתחיל לדבר.
2. דבר לאט וברור. השתדל לא להסתיר את הפה בזמן הדיבור.
3. הקפד לשמור על קשר עין במהלך השיחה  .
4. הקפד לעמוד באור וגלה פניך. זכור כי בשיעורים שבהם מכבים או מעמעמים את האור סטודנט כבד שמיעה אינו יכול לקרוא שפתיים.
5. דבר באופן ישיר אל הסטודנט גם אם הוא נעזר במתרגם לשפת הסימנים.
6. אם הסטודנט אינו מבין את דבריך, חזור עליהם ונסח אותם במילים אחרות.
7. חיזרו על שאלותיהם של סטודנטים אחרים.
8. בעבודה בקבוצות ודאו שהתלמידים מדברים לפי התור. הסטודנט יכול לקרוא שפתיים רק של דובר אחד וכן, המתורגמן יכול לתרגם רק אדם אחד בכל פעם.
9. ייתכן כי לסטודנט יהיו כמה מתורגמנים מדי שבוע, וייתכן והוא יזדקק ליותר ממתורגמן אחד בימים עמוסים במיוחד.
10. הימנעו ממילים כמו 'זה' ו'הנה'. מאחר ומבטו של הסטודנט ממוקד במתורגמן. במקום, נקבו בחפצים בשמם.
11. תנו דעתכם על כך שהסטודנט יכול להתבונן רק בדבר אחד בכל פעם: בידיו ובפניו של המתורגמן, או בחומר עזר ויזואלי כמו שקופיות, סרטונים, חומר כתוב על הלוח, או כל אמצעי דומה.
12. בדומה לסטודנטים אשר שואלים שאלות הבהרה במהלך השיעור, כך גם המתורגמן עשוי להזדקק לזמן כדי לשאול שאלות העשויות להבהיר נקודות מסוימות עבור הסטודנט.
13. הקפד להעלות את מצגת השיעור מבעוד מועד לאתר הקורס.
14. מומלץ לכתוב על הלוח את כל ההודעות על שינויים שקשורים בקורס: עדכונים, חומרי העשרה וכיוצא באלה.
15. בעת מבחן יש לכתוב על הלוח כל שינוי, תיקון או הבהרה ורצוי לענות על שאלות בכתב.
16. בקורסים שבהם ניתן ציון או בונוס על השתתפות בכיתה אפשר לסטודנט דרך חלופית לקבלת הציון.

מרכז "אתגר" הוא חלק ממערך פעילותו של משרד דיקנט הסטודנטים במכללה. המרכז מעמיד מגוון שירותים, שמטרתם להעניק תמיכה והעצמה לסטודנטים עם צרכים מיוחדים במהלך לימודיהם האקדמיים, בכלל זה סטודנטים עם לקויות למידה, הפרעת קשב, מוגבלויות פיזיות, מוגבלויות חושיות (ראייה ושמיעה) ובעיות בריאות (כרוניות ונפשיות).

המרכז צמח מתוך ההכרה בזכותו הטבעית של כל אדם לשוויון הזדמנויות. הוא פועל ליצירת סביבה מקבלת מתוך אמונה כי בעזרת תמיכה, הדרכה וליווי מקצועי יכולים הסטודנטים למצות את הפוטנציאל הלימודי שלהם.

התמיכה בסטודנטים ניתנת באמצעות הקניה של דרכי פעולה מובנות ומתוכננות, שנועדו לסייע לסטודנט לרכוש אסטרטגיות יעילות ובכך לשפר את תהליכי הלמידה ולהגיע להישגים טובים יותר, זאת על ידי סדנאות אסטרטגיות למידה, חונכות לימודית אישית וקבוצתית, טכנולוגיה מסייעת והתאמות בדרכי ההיבחנות.

בנוסף לכך, ניתנת במרכז "אתגר" פעילות רחבה להעצמה אישית - סדנאות העצמה, אימון אישי, ייעוץ אישי, טיפול התנהגותי קוגניטיבי וטיפול פסיכולוגי במטרה לחזק את הסטודנט ע"י זיהוי דפוסי התנהלות מעכבים, חיזוק היכולות והתמקדות במציאת דרכים עוקפות שיסייעו לקדם יעדים לימודיים ופרטיים.

במקביל לסיועו לסטודנטים, עומד המרכז לרשות כלל הסגל לתמיכה ולייעוץ בנוגע לסטודנטים אלה. 
אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל בעיה שמתעוררת בעת הטיפול בסטודנטים עם צרכים מיוחדים.

נשמח לסייע בידיכם
צוות מרכז אתגר