ביחידת נטעים עורכים מדי שנה מחקר בנושאים רלוונטים למורים החדשים. מחקרים אלה מחדדים סוגיות חשובות המעסיקות את המורים החדשים ואת המדריכים והמנחים העוסקים בתחום. תוצאות המחקרים מופצים בקרב אנשי מפתח במשרד החינוך, מנהלים וסגל ההוראה בבתי הספר ובמסגרות חינוכיות אחרות.
ארבעה חוקרים ממכללת דוד ילין כתבו 3 מאמרים על נוכחותו של מנהל בית הספר והיעדרו כחוויה מכוננת בסיפורי הצלחה של מתמחים ערבים בשנתם הראשונה. ד"ר עדנה גרין-קפל, ד"ר חנסאא דיאב, ד"ר יחיא חג'אזי וגב' דיאנה זדוף כתבו שלושה מאמרים בנושא בשלוש שפות.
במחקר זה התבקשו עובדי הוראה המשתלמים בקורסים השונים לפיתוח מקצועי של מורים בשנתם הראשונה ביחידת "נטעים", לענות על שאלון שחיברו מרצי היחידה בנושא: "תהליך הקליטה כעובד הוראה". 116 המשיבים, העובדים במסגרות מגוונות, מדווחים על קבלת ליווי מועט ביותר בכל הנוגע להכרת תנאי שכרם וזכויותיהם, ועל כך שהם לרוב אינם זוכים, במסגרת תהליך קליטתם במוסד החינוכי, לשיחות אודות קשייהם או אודות עמידתם המוצלחת באתגרים (יש לציין שגננות חוות את הליווי המועט ביותר במרבית הסוגיות הנוגעות לתהליך קליטתן).
כמו כן, נמצא שמידת התחושה של עובדי ההוראה, שיש להם למי לפנות לנוכח קשיים שונים שהם חווים, הינה בינונית במרבית המסגרות. מנהלת המוסד החינוכי נתפסת כמשמעותית בהקשר זה, במסגרות החינוך המיוחד והחינוך היסודי, כאשר במסגרות החינוך העל-יסודי, נתפסת המורה המלווה כגורם משמעותי בתהליך הקליטה.
מחקר זה מחזק את התפיסה שיש להמשיך ולשלב מידע רב הנוגע לזכיותיהם של עובדי ההוראה במסגרת הקורסים לפיתוח מקצועי בשנה הראשונה. במקביל, המחקר תורם להבנה של היבטים שונים הנוגעים למערך הייעוץ שניתן לעובדי ההוראה בשנה זו, אשר גם אליו התייחס שאלון המחקר.
מחקר זה בוחן היבטים שונים הנוגעים להערכה חיובית בהוויה המקצועית של עובד הוראה בראשית דרכו, תוך השענות על נקודת המבט של עובד ההוראה עצמו. במסגרת המחקר, אשר עושה שימוש בשאלונים (99 עובדי הוראה ממסגרות מגוונות) ובראיונות אישיים (10 עובדי הוראה), נמצא שמרבית המשיבים מדווחים על פער משמעותי בין צפיותיהם לקבל הערכה חיובית על עבודתם לבין קבלתה בפועל.
מרביתם חושבים שהערכה חיובית אינה מהווה חלק מהשיח השגרתי במסגרת בה הם עובדים. וככלל, הם מעניקים משמעות עמוקה לקבלתה של הערכה חיובית או להעדרה, ורואים בה גורם מרכזי המשפיע על מידת שביעות רצונם ממסגרת העבודה ככלל, ומעמיתיהם למקצוע בפרט.
מהמחקר עולה שדרכי ההתמודדות עם העדרה של הערכה חיובית זו ממוקדות לרוב, ברגשות שמצב זה מעורר, ומיעוטן ממוקדות בניסיון לשנות את המצב עצמו. המחקר מצביע על דרכים בהן יכולים אנשי המקצוע המלווים את עובדי ההוראה בשנתם הראשונה, לסייע בהתמודדות עם מציאות מורכבת זו.
מחקר זה שנערך במסגרת השנה האחרונה (2015-2017) מתמקד במגוון האתגרים שחווים עובדי הוראה בשנתם הראשונה, ובדרכי ההתמודדות שלהם עם אתגרים אלו. המחקר שנמצא בעיצומו נעזר בשאלון סגור המבקש מעובדי הוראה בשנתם הראשונה לדרג את המידה בה נושאים שונים מהווים אתגר משמעותי עבורם, וכן לדרג דרכים שונות המסייעות להם בהתמודדות עם אתגרים אלו.
תוצאות המחקר עתידות להתווסף למידע שעלה במחקרים הקודמים שנערכו ביחידת "נטעים", אודות חווית הקליטה של מורים בשנתם הראשונה, ולתרום לעיצובם של הקורסים הניתנים למורים אלו במסגרת זו.