יובל מיכל

ראש התכנית לתואר שני .M.Ed בחינוך לקיימות - סביבה, חברה, בריאות
מייסדת שותפה, המכון לחינוך לקיימות
*התכנית קיבלה אישור הסמכה זמנית מהמל"ג.
ראש התכנית לתואר שני .M.Ed בחינוך לקיימות - סביבה, חברה, בריאות
מייסדת שותפה, המכון לחינוך לקיימות
חייגו 02-6558111
מלאו פרטים ונחזור אליכם
משבר האקלים: אופנה חולפת או תהליך דרמטי? יאוש או תקווה?
זה הזמן ללמוד
"חברה, סביבה, בריאות - חינוך לקיימות"
מודאגים? כועסים? מבולבלים? רוצים לתקן עולם? הצטרפו אלינו ורכשו כלים מקצועיים כמקדמי קיימות סביבתית, חברתית ובריאותית במערכת החינוך ובקהילה.
תכנית זו פותחה בראיית עתיד. תכליתה להכשיר אנשי חינוך בעלי תואר ראשון ממגוון התמחויות שיחנכו, יישמו, יהוו מקור להשראה לתלמידיהם, ויתרמו ליצירה ולביסוס של תרבות בת קיימא במסגרות חינוכיות, פורמליות ובלתי פורמליות ובקהילה סביבם. יעדיה:
ד"ר מיכל יובל, ראש התוכנית לתואר שני Ed.M בחינוך לקיימות - סביבה, חברה, בריאות במכללת דוד ילין ומייסדת שותפה של המכון לחינוך לקיימות, מסבירה מהי קיימות, מהן הבעיות שכרוכות ביצירת תרבות של קיימות, ואיך מגיעים למימוש שלה. "האנושות צועדת לכיוון של פגיעה בלתי הפיכה במשאבים שמקיימים את החיים שלנו".
לצפייה בתכנית הלימודים (מערכת שעות) לחצו כאן
סביבה: מערכות ביו-גאו כימיות ותשתיות תומכות חיים; מזון, ממון, סביבה וחברה
חברה: אדם וטבע, חברה וכלכלה בתולדות המחשבה האנושית; אזרחות מכוונת צדק חברתי-סביבתי; אידיאולוגיות כלכליות בעידן המודרני; קיימות חברתית-קהילתית
בריאות: בריאות ותחלואה בראייה סביבתית, חברתית וכלכלית
חינוך לקיימות: מושגים ורעיונות יסוד
סמינריון מחקר עיוני, רב ובין תחומי
מחוץ לכיתה: ארבעה ימי סיור וקורס מרוכז בחופשת הקיץ
קורסי חובה: כלכלה משתפת וכלכלה שיתופית; אמנות ככלי לשינוי חברתי וסביבתי; מיומנות תקשורת וניהול קונפליקטים בחינוך לקיימות; חינוך לאורח חיים בריא ומקיים
קורסי בחירה: מגוון ביולוגי ושמירת טבע; אנרגיה, אדם וסביבה; קיימות ומדיניות ציבורית; אדם, סביבה וחברה בראי הספרות המקראית.
עבודת גמר: יזמות בחינוך לקיימות: תיאוריה – מעשה – מחקר פעולה.
קורסי מתודולוגיה: מחקר כמותי, מחקר איכותני ומחקר פעולה.
מחוץ לכיתה: ארבעה ימי סדנא ויום סיור (קורסי בחירה)
מורים וגננות בוגרי תואר ראשון B.Ed. ממגוון התמחויות, או תואר B.A. / B.Sc. + תעודת הוראה.
שלוש שנות ניסיון עבודה בשדה (כולל שנת סטאז') או בתפקיד חינוכי אחר, מקביל ומשמעותי.
ציון סופי משוקלל בלימודי תואר ראשון – 80 לפחות. מתמחי מתמטיקה ומדעים – 75 לפחות.
בוגרים מצטיינים (ממוצע 90 ומעלה) בודדים יוכלו להירשם ללימודים מיד עם קבלת תואר B.Ed (במקביל לשנת הסטאז').
מי שהתמחותם הקודמת אינה במקצועות המדעים יידרשו ללימודי השלמה בסיסיים במדעים (מבואות במדעי החיים, כימיה ומדעי כדה"א), בהיקף של עד 4 ש"ש (112 שעות).
ועדת קבלה וראיון אישי.
שנתיים, יום בשבוע (ימי ג') + ימי סיור וסדנאות מרוכזות בחופשת סמסטר וחופשת הקיץ.
בסגל התכנית חברים 14 מרצים, שכולם שותפים ליצירת תפיסת החינוך לקיימות עמוקה ורחבה.
מרצה | קורס | היקף הקורס בש"ש (1ש"ש=2נ"ז) |
פרופ' אלון טל, אוניברסיטת ת"א. חוקר בתחומי דמוגרפיה, מדיניות סביבתית, משפט סביבתי, היסטוריה סביבתית שינוי אקלים, מדבור, שיתופי פעולה סביבתיים חוצי גבולות, ניהול משק המים וחקלאות בת קיימא. |
יועץ אקדמי | |
ד"ר אלוירה בר, מרצה בכירה בתחומי המדעים והחינוך לבריאות. |
בריאות ותחלואה בראייה סביבתית, חברתית וכלכלית | 2 |
חינוך לאורח חיים בריא ומקיים | 1 | |
ד"ר בועז ברונשטיין, מרצה לבניית הסכמות ויישוב מחלוקות במרחבים חינוכיים, יועץ לדיקנית הסטודנטים ולמרכז לסיוע לתלמידים. | מקונפליקט לדיאלוג: מיומנויות תקשורת אפקטיבית בחינוך לקיימות | 1 |
ד"ר יפתח גולדמן, דוקטור לפילוסופיה. מרצה, חוקר וכותב בתחומי הפילוסופיה החברתית והסוציולוגיה. תחומי עיון עיקריים: סוציאליזם, קהילתנות והתחדשות קהילתית, חינוך הומניסטי. | אדם וטבע, חברה וכלכלה בתולדות המחשבה האנושית | 1 |
סמינריון: חקר משברים, דילמות, משאבים וקיימות בראייה גלובלית ומקומית | 2 | |
פרופ' חוה גיא, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים ומרצה בחוג למקרא | אדם, סביבה וחברה בראי הספרות המקראית | 1 |
ד"ר מיכל יובל, ראשת התכנית. מיסדת שותפה של המכון לחינוך לקיימות, מרצה בכירה לבוטניקה, אקולוגיה של צמחים, גינון ככלי חינוכי, חינוך לקיימות ולמידה חוץ כיתתית. | חינוך לקיימות - מושגים ורעיונות יסוד | 1 |
מזון, ממון, סביבה וחברה: מהמהפכה הירוקה אל החקלאות המקיימת | 1 | |
עבודת גמר: יזמות בחינוך לקיימות: תאוריה - מעשה - מחקר פעולה | 1 | |
ד"ר מיקה לאון בק, מרצה לזואולוגיה ומדריכה פדגוגית בתחומי המדעים והסביבה, מומחית בלמידה חוץ כיתתית וב"הוויית טבע". | החופש ללמוד מהטבע | 1 |
פרופ' ירון להבי, ראש הרשות למחקר והערכה, מרצה לפיזיקה ומנהל המרכז הארצי של מורי הפיזיקה, מכון ויצמן למדע. | אנרגיה, אדם וסביבה - מושגי יסוד וחשיבה מושכלת | 1 |
שיטות מחקר כמותני |
1 | |
פרופ' אריאלה פופר-גבעון, מרצה בכירה ומומחית למחקר איכותני. חוקרת היבטים חברתיים ותרבותיים שונים במערכת הבריאות בישראל. | מחקר איכותני א' בחינוך לקיימות | 1 |
מחקר איכותני ב' בחינוך לקיימות: מחקר פעולה | 1 | |
עבודת גמר: יזמות בחינוך לקיימות: תאוריה - מעשה - מחקר פעולה | * | |
ד"ר גיא שיאון. מרצה לזואולוגיה, אקולוגיה, התנהגות בע"ח, מדעי כדה"א. עוסק בחינוך לקיימות במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. מורה בתכנית "אלפא" לתלמידי תיכון מצטיינים | מערכות ביוגאוכימיות ותשתיות תומכות חיים - משאבים בני קיימא? | 2 |
ד"ר צפריר בלוך – דוד, מרצה אורח. מייסד-שותף של פורום WEconomize . עוסק במחקר, הוראה, ייעוץ ויישום של פלטפורמות כלכלה משתפת לארגונים בישראל. | כלכלה משתפת וכלכלה שיתופית | 1 |
ד"ר אדיב גל, מרצה אורח. לימודי סביבה וחינוך לקיימות, במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות | המגוון הביולוגי ושמירת טבע | 1 |
מר הדס עפרת. מרצה אורח. אמן וחוקר פרקטיקות מרחביות בין אמנות ואורבניזם. MSc. מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה תשע"ו. | אמנות ככלי לשינוי חברתי וסביבתי | 2 |
ד"ר ארז פרי. מרצה אורח, בשיתוף פרופ' אלון טל. חוקר ויזם בתחומי הטמעת שימוש באנרגיות חלופיות ומתחדשות. | קיימות ומדיניות ציבורית | 1 |
במסגרת הסכם הקידום של עובדי הוראה ב"אופק חדש", יוכרו 120 ש"ב (4 ש"ש) מלימודי התואר השני כחלק מ-180 ש"ב הנדרשות לצורך קידום בדרגה.
המכון לחינוך לקיימות הוקם ב-2007. חברים בו אנשי סגל אקדמי, מנהלי וסטודנטים המפתחים יחדיו תפיסות ויישומים פשוטים וברי שכפול ליצירת התנהלות ידידותית לסביבה ולאדם ותרבות בת קיימא במוסדות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי ובקהילות שסביבם.
המכון מכשיר מורים ואנשי חינוך מהארץ והעולם בהתבסס על תפיסות "מקיים למקיים" ו"משילוב לשותפות", ותוך פיתוח מרחב "גן אבינעם" ו"מרכז אדם אדמה" כמרחבים אקולוגיים ללמידה ולהתנסות.
אנו מזהים בעייה או שאלה שמטרידה אותנו כמחנכים, כהורים או כאזרחים, מציעים יוזמה קצרה ותכליתית לטיפול בבעייה, וחוקרים את פעולתנו.
הנה כמה דוגמאות מעבודת הגמר של בוגרי מחזור א':
סקרנים? קראו עוד אודות עבודות הגמר השונות
האם אפשר יום בשבוע בלי בשר?
אפרת חקרה את חברותיה. התוצאות הפתיעו את כולנו.
מה נעשה עם העזובה במרחב בית הספר?
נור יזמה הקמת "קיר ירוק" וסחפה אחרי את כל תלמידיה וצוות המורים.
יחדיו הם תכננו ובנו מאפס קירות ירוקים (ממשטחים ממוחזרים, כמובן). הקירות מילאו את חצר בית הספר בחיים חדשים, בפרחי נוי ובתבלינים.
מה נעשה עם פיצוץ האוכלוסין?
חי חקר נערי מכינות קדם צבאיות ושנות שירות ובדק האם החשיפה למשמעות הריבוי הטבעי בישראל תגרום למי מהם לחשוב אחרת תכנון משפחה.
יהדות דתית וקיימות – ערכים מתנגשים?
שלמה חקר את ערכי שמירת חוקי הדת המובילים מורים מהזרם החרד"לי והפגיש אותם עם ערכים של קיימות ושמירה על הסביבה.
מרחב המחקר היה הקמה וניהול של מערך מיחזור (קומפוסטציה) של עודפי מזון מארוחות הצהריים של נערי הישיבה.
האם הביאה הפעולה את המורים לשינוי תפיסותיהם? לשינוי התנהגות?
כיצד מבינים ילדים והוריהם את מקומנו בין שאר היצורים החיים במערכת האקולוגית?
פז חקרה איך מחלקים ילדים והוריהם את מרחב המחייה המשותף עם הדורבנים המתרוצצים בשכונת מגוריהם – בית הכרם.
רחלי יזמה בניית תיבות קינון בגן הילדים וחשפה את הטף והוריהם לרעיונות של מגוון ביולוגי ושל שמירת טבע.
יעל בנתה גינה בחורשת הברושים שבהר אדר. האם גרם המעשה לשינוי עמדות של הורי הילדים?
חממת צמחים – מחנכת לקיימות?
לאנה חשפה את תלמידותיה מהחינוך המיוחד (בתפקוד נמוך) לערכים של שמירת טבע דרך עבודה בחממת בית הספר.
בשיתוף עם מהנדס החקלאות הבית ספרי, הם יצרו גן עדן קטן של צמחי מאכל וירקות לרווחת קהילת בית הספר כולו.
הגינה הקהילתית – שדה חברתי וסביבתי מסוג אחר
הינד הפגישה משפחות יהודיות וערביות בביה"ס בו היא מלמדת במרחב הגינה, סביב ארוחות משותפות מיבולי הגינה ובתרומת הבית.
נוגה חקרה את הגינה כמקום מפגש לתושבי השכונה, ואת מקומם של ה"עשבים רעים" שגדלים דווקא בלב הגינה בתוך המארג האקולוגי בגינה.
*התכנית קיבלה אישור הסמכה זמנית מהמל"ג.