ד"ר אנה רוסו

• בשנת 1991, החלה לכהן כראש מסלול מדעים לחטיבת הביניים ומונתה כרכזת תכנית מעו"ף. במסגרת תכנית מעו"ף, הגיעו ללמוד במכללה צעירים וצעירות מעיירות פיתוח בצפון הארץ ובדרומה. האפשרות לחשוף צעירים אלה לעולם הידע האקדמי ולאפשר להם באמצעותו לעדכן את תכניותיהם בחיים הייתה ועודה אחת המטרות המרכזיות במחויבותה של ד"ר רוסו לחינוך ולהוראה. למעשה, תפקיד זה, שבו כהנה ד"ר רוסו במשך 11 שנים, חשף אותה לתחום החינוך ואפשר השגת איזון בחשיבות שהיא מייחסת לידע דיסציפלינארי ולידע ומיומנויות בניהול תהליכי חינוך ולמידה. במקביל לפעילותה במכללה, הייתה ד"ר רוסו פעילה בתחום הוראת המדעים, הן ברמה ארצית והן ברמה בין-מכללתית.
• בין השנים 1999-1994, כיהנה ד"ר רוסו כרכזת פורום מדעים במכון מופ"ת. חברי הפורום הינם רכזי מקצועות המדעים (ביולוגיה, כימיה ופיזיקה) במכללות להכשרת מורים בארץ. הפורום דן בנושאים הנוגעים להכשרת מורי מדעים במכללות, כגון: היבטים פוליטיים - מיקום המדעים בסדר העדיפויות של התכניות להכשרת מורים; היבטים קונספטואליים - הוראה דיסציפלינארית\הוראה אינטרדיסציפלינארית בתכניות להכשרת מורים למדעים; היבטים פדגוגיים - דרכי הערכה חלופיות במדעים וכו'.
• בשנים 1996-1995, הייתה חברה בוועדת ההיגוי שכתבה את הסילבוס החדש למקצוע "מדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים", בראשותו של פרופ' בני גיגר, מכון ויצמן למדע.
• בשנת 1988, ייצגה ד"ר רוסו את המכללות בשתי ועדות ארציות נוספות: בוועדה למקצוע מדע וטכנולוגיה בחטה"ב, בראשותה של פרופ' נאוה בן-צבי, ראש המרכז להוראת המדעים באוניברסיטה העברית. וכן בוועדה למקצוע מדע וטכנולוגיה בביה"ס היסודי, בראשותו של פרופ' חגי נצר, אוניברסיטת תל אביב.
• בין השנים 1999-1995, כיהנה ד"ר רוסו גם כרכזת ועדת מדעים לחטה"ב, הכפופה לפורום מדעים. הועדה כללה מורי מדעים מתחומים שונים וממכללות שונות. ועדה זו דנה בהשלכות תכנית הלימודים החדשה בבתי הספר, "מדע וטכנולוגיה לחטה"ב", על התכניות להכשרת מורים למדעים לאותן שכבות גיל. הועדה בנתה חומרי הוראה, ביניהם קורס מתוקשב בין-מכללתי בנושא "המים בישראל", אשר נלמד במספר מכללות להכשרת מורים בארץ: מכללת דוד ילין, מכללת בית ברל, מכללת אחוה.
• בשנת 2000, ייצגה ד"ר רוסו את הוראת המדעים במכללות בוועדה שריכזה המדענית הראשית. הוועדה מונתה בעקבות ממצאי דו"ח TIMSSR על הישגי תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים.
• בין השנים 2003-2000, כיהנה ד"ר רוסו כמנהלת בית-הספר ללימודי המשך וסגנית מנהל המכללה. באותה תקופה מנה בית הספר 1,300 לומדים, שהיוו כ- 50% מתלמידי המכללה.
• בין השנים 2003-2002, ריכזה ד"ר רוסו פורום של מרכזי השתלמויות במכון מופ"ת. חברי הפורום הם מרכזי היחידות להשתלמויות במכללות להכשרת מורים בארץ. באותן שנים יזמה ד"ר רוסו ורכזה צוות חשיבה בנושא "ניהול ידע פדגוגי" במכון מופ"ת.
• בספטמבר 2003 נבחרה ד"ר רוסו לראש המכללה.

ד"ר רוסו שאפה בתפקידה להגדיר את המרכיבים מהם בנויה מקצוענותו של המורה. מרכיבים שהסינרגיה ביניהם היא שיוצרת את ההבחנה בין אדם משכיל שמסוגל ללמד לבין מורה מקצוען, ולהטמיע אותם בתכניות הלימודים וההכשרה להוראה המתקיימות במכללה.

אחת המחויבויות של פדגוג, איש חינוך מקצוען, היא להבטיח הכרות אישית ומעמיקה עם הלומד, המשפחה והקהילה אליהן הוא משתייך. בעקבות זאת, המכללה הרחיבה והעמיקה את מעורבותה בקהילה, הן באמצעות הקניית ידע בקורסי חובה כדוגמת "מגוון ושוני בחברה הישראלית" ו"ישראל מדינה יהודית דמוקרטית" והן באמצעות פעילות למען הקהילה מעבר לזו שהתקיימה במסגרת אימוני ההוראה בהם חייב כל פרח הוראה.

בתקופת כהונתה של ד"ר רוסו ,הותאמו תוכניות ההוראה במכללה למתווי ההוראה החדשים למכללות לחינוך (מתווה אריאב). במהלך הבנייה מחדש של התוכניות נערכו שינויים מעמיקים ונרחבים ובין היתר חויבו כמעט כל תלמידי המכללה בלימודי חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים בהיקף של 10 ש"ש לפחות . כל תוכניות ההוראה הוגשו לאישור משרד החינוך והמל"ג.