הינך נמצא כאן

פרופ' זמירה מברך

באנר אודות המכללה

פרופ' זמירה מברך

הינך נמצא כאן


פרופ' זמירה מברך כיהנה כנשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בין השנים 2014 - 2018.

פרופ' מברך שימשה בתפקידים רבים ומגוונים, בין השאר כיהנה כמדענית ראשית של משרד החינוך, כסגנית הרקטור באוניברסיטת בר אילן וכראש הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן.

 

קורות חיים

          פרופ' זמירה מברך היא פרופ' מן המניין באוניברסיטת בר-אילן החל משנת 1998. היא בעלת ניסיון עשיר בניהול אקדמי בכיר בהיותה ראש בית הספר לחינוך (שתי קדנציות נפרדות), מדענית ראשית במשרד החינוך, סגנית רקטור, ראש המכון לאינטגרציה, ראש קבוצת מחקר בינלאומית בארגון EARLI: European Research on Learning and Instruction, וכיום דיקאנית הפקולטה למדעי החברה בה לומדים יותר מ 10,000 סטודנטים ב 12 מחלקות ובתי ספר. בתפקידיה אלה פיתחה, פתחה וקידמה תכניות לימודים רבות, יזמה פעילות חברתית ענפה, וזכתה להכיר היטב את מערכות ההשכלה הגבוהה בישראל ובחו"ל (אוניברסיטאות, מכללות ומכוני מחקר). היא ייצגה את אוניברסיטת בר-אילן ומשרד החינוך בפני גורמי ממשלה, האקדמיה והציבור בכלל, הן בארץ והן בחו"ל. כמו כן ייצגה את מדינת ישראל בפני גורמים בינלאומיים. פרופ' מברך חברת מערכת בארבעה כתבי עת בינלאומיים. להלן מתוארת פעילותה האקדמית (מחקר והוראה) והניהולית על פי סדר כרונולוגי.

          זמירה מברך נולדה בחיפה ב-1946 להוריה גניה-אילה והרב נחום ניר ז"ל. למדה בבי"ס ממ"ד "עציון" ו"הראלי העברי בחיפה", אותו סיימה ב-1963. החינוך לסובלנות שקיבלה בבית והמפגש עם תלמידים בעלי רקע שונה משלה תרמו לעיצוב אישיותה ובדיעבד גם להתפתחותה המקצועית.
          את הניסיון הראשון בהוראה רכשה במסגרת השירות הלאומי כשלימדה בשיכון מצוקה בטבריה. העבודה המאתגרת עם תלמידים עולים חדשים ממשפחות קשות יום וחסרות השכלה פורמאלית פתחה צוהר להמשך עבודתה בתחום החינוך וקידום אוכלוסיות מוחלשות עד היום.

          בתום השרות הלאומי למדה מתמטיקה-פיזיקה-חינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, לימדה מתמטיקה בביה"ס התיכון "מעלה" בירושלים ולאחר מכן בביה"ס האזורי המקיף ע"ש צוק בבאר-טוביה, בי"ס אינטגרטיבי בו למדו תלמידים מישובים מבוססים יחד עם תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות מוחלשות. בהמשך, לימדה מתמטיקה בביה"ס התיכון הדתי ברחובות, ולאחר שנים אחדות, בגיל 29, מונתה לסגנית המנהל בבית ספר זה.
          כבר מתחילת דרכה המקצועית שילבה מברך את הסקרנות האקדמית עם העבודה בשדה. במקביל לעבודתה בהוראה החלה את לימודי התואר השני בחינוך באוניברסיטת בר-אילן ולימדה במכללת תלפיות. בעבודת המ.א. בהנחיית פרופ' אליעזר שטרן ז"ל הראתה שמדדי יצירתיות מנבאים טוב יותר הצלחה בהוראה ממדדי אינטליגנציה. זכתה במלגת הצטיינות מקרן הנדיב ללימודי דוקטורט.

          ב-1977 החלה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת שיקגו (University of Chicago) במסלול : MESA
Measurement, Evaluation, Statistics Analyses in Education . אוניברסיטת שיקגו מדורגת כאחת מעשר האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. בעבודת הדוקטורט בהנחייתו של פרופ' B.S. Bloom ז"ל, מחבר הטקסונומיה החינוכית וחוקר דגול בתחום החינוך, הראתה כי ניתן לפתח תהליכי חשיבה גבוהים על ידי הפעלת שיטות יוריסטיות משולבות בלמידה לקראת שליטה. הכשרת המורים לעבודה זו ואיסוף הנתונים נעשו בבתי ספר ציבוריים בשיקגו, בהם לומדים יחד תלמידים משכבות סוציואקונומיות שונות. עבודת הדוקטורט הוערכה באוניברסיטת שיקגו כ-Landmark בתחום המחקר החינוכי וגם כיום היא מהווה בסיס למחקרים רבים. במהלך לימודיה באוניברסיטת שיקגו קיבלה שלוש מלגות הצטיינות.
          את לימודי הדוקטורט סיימה בשלוש שנים. כמעט לאורך כל תקופת לימודיה (1977-1980) עבדה גם במחלקת המחקר של משרד החינוך בשיקגו. שם ניהלה מחקר רחב היקף שהתמקד בפיתוח וחקרCriterion Referenced Tests בתחום המתמטיקה. המחקר כלל פיתוח המבחנים, יישומם בכלל המערכת, ניתוח הממצאים ומתן משוב לבתי הספר על התקדמות התלמידים.

          ב-1980 עם סיום הדוקטורט חזרה ארצה והצטרפה לבי"ס לחינוך באוניברסיטת בר-אילן בו ערכה את עיקר מחקריה. ניסיונה בהוראה והידע שצברה, הן בלימודיה והן בעבודתה במחלקת המחקר של משרד החינוך בשיקגו מיושמים במחקריה עד היום. ב-1982 הוזמנה ע"י פרופ' יהודה אמיר ז"ל, חתן פרס ישראל, להצטרף לצוות המדענים במכון לאינטגרציה באוניברסיטת בר-אילן. מחקריה משקפים את תפיסת עולמה שניתן לצמצם פערים על ידי שיטות הוראה מתאימות. היא מפתחת, מיישמת וחוקרת שיטות הוראה וסביבות הלמידה יעילות למיצוי הפוטנציאל של כל תלמיד ותלמידה. היא הייתה הראשונה שפיתחה למידה שיתופית בסיוע מחשב (באותה תקופה היה מקובל ללמוד בסיוע מחשב רק באופן אינדיווידואלי ולצרכי תרגול בלבד) ולמידה שיתופית לקראת שליטה. השיטות הופעלו בכל הארץ, בפריפריה ובמרכז. מחקרים מטה-אנליטיים הראו את יעילות השיטות בקידום הישגים לימודיים, יחסים חברתיים ומשתנים קוגניטיביים ואפקטיביים שונים.

          ב-1990 הוזמנה למכון מקס פלאנק (MPI) במינכן לחקור יחד עם פרופ' ווינרט המנוח ופרופ' אלסבט שטרן ( כיום ב ETH בציריך) את התפתחותם של תהליכים מטה-קוגניטיביים. על בסיס מחקרים אלה ואחרים פיתחה פרופ' מברך שיטת הוראה חדשה, הרותמת תהליכים מטה-קוגניטיביים לפיתוח חשיבה כמותית. בשיטה זו, התלמידים מפעילים "חשיבה על חשיבה" בבואם לפתור בעיות במתמטיקה או במקצועות אחרים. עקרונות השיטה משולבים כיום בהוראת מתמטיקה בארץ ומחוצה לה, וכן גם בהוראת מדעים וטכנולוגיה. כמו כן השיטה מיושמת ונחקרת בסביבות למידה "קונבנציונליות", בסביבות למידה ממוחשבות, כשהתלמידים לומדים פנים-אל-פנים, וכשהם לומדים ברשתות לימוד א-סינכרוניות. צוותי מחקר בארץ ובעולם בדקו את אפקטיביות ההוראה המטה-קוגניטיבית בעשרות מחקרים, שהראו את השפעות השיטה על מגוון משתנים ואוכלוסיות תלמידים שונות, לרבות אוכלוסיות מוחלשות ותלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים. מחקריה זכו להכרה בינלאומית והיא הוזמנה בשנים 2006-2009 לעמוד בראש קבוצת המחקר מטה-קוגניציה (Metacognition SIG) של הארגון האירופאי לחקר הלימוד וההוראה EARLI: European Association for Research on Learning and Instruction. לאחרונה קיבלה הזמנה מארגון OECD לכתוב ספר על נושאים אלה. פרופ' מברך חברת מערכת בארבעה כתבי עת בינלאומיים.

          מ-1997 עד 2001 כיהנה פרופ' מברך כמדענית הראשית של משרד החינוך התרבות והספורט. בתפקיד זה יזמה ועיצבה את שני תפקידי הלשכה המרכזיים: קביעת מדיניות המחקר החינוכי, והבאת הידע המחקרי לקובעי המדיניות. כמדענית ראשית הייתה אחראית, בין השאר, על הקצאת תקציבי מחקר בכל תחומי החינוך ופיתוח מודלים לתקצוב ויישומם. במיוחד ראויה לציון יוזמתה להרחיב את השתתפותה של ישראל במחקרים בינלאומיים שונים והעמקת המחקר החינוכי. היא הייתה הראשונה לשלב במחקרים הבינלאומיים ׁ ( החל מ TIMSS ואח"כ PISA) תלמידים מהמגזר הערבי. לקראת סיום כהונתה כמדענית ראשית שילבה לראשונה את רשת מעין החינוך התורני במבחני המשוב הארצי (רשת החינוך החרדית הייתה אמורה להצטרף בשנה שלאחר מכן). בשנים אלה ייצגה את מערכת החינוך בפני משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים. כמו כן, ייצגה את ישראל בוועדת המחקר החינוכי של ארגון OECD ותרמה לגיבוש תכניות מחקר בינלאומיות של OECD. השתתפה באופן קבוע בפורום מדענים ראשיים שבו לקחו חלק המדענים הראשיים של משרדי הממשלה השונים. בין השאר גיבש הפורום קשרים עם גורמי ממשלה שונים ועסק בגיוס כספים למחקר ציבורי.

          בשנים 2002-2007 הייתה פרופ' מברך החוקרת הראשית בישראל במחקרי PISA הנערכים בחסות OECD וייצגה את ישראל בקונסורציום הבינלאומי. בכל מחזור השתתפו מעל 200,000 תלמידים בני 15-16 שנים מרחבי העולם, מתוכם כ-4500 תלמידים מישראל, יהודים ושאינם יהודים. זהו אחד המחקרים רחבי ההיקף הגדולים ביותר שנערכו בתחום החינוך. גם ממצאי מחקר זה לא נותרו במגדל השן האקדמי. בנחישות ובתעוזה היא הציגה את הממצאים לאנשי חינוך ולציבור הרחב, לרבות וועדת החינוך של הכנסת, הנהלת משרד החינוך, רשתות חינוך, מועצות מקומיות, מכללות להוראה, מנהלים ומורים. היא עודדה עיצוב מדיניות מבוססת על מידע. המחקר, אכן זכה לתהודה רבה, שמעטים זוכים לו בתחום החינוך. בעקבות המחקר נערכה חשיבה מחודשת על תכניות הלימודים בישראל.

           ב-2001 נבחרה פרופ' מברך לכהן כראש ביה"ס לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, ב- 2004 נבחרה לסגנית הרקטור, ב-2006 לראש המכון לאינטגרציה, וב- 2007 נבחרה שוב לעמוד בראש בית הספר לחינוך. בתפקידים אלה קידמה לא רק את ההוראה והמחקר החינוכי, אלא גם את התרומה לקהילה בתחומי החינוך. היא פיתחה ופתחה שש תכניות לימודים חדשות לתואר ראשון ושני. כמו כן, פתחה מסלולי לימוד לסטודנטים חרדים (גברים ונשים). התוכניות הללו מהוות מנוף חשוב העשוי להיות בעל השלכות מרחיקות לכת, הן לקהילה זו והן למדינה כולה. בתקופה זו, מל"ג העריך כי בית הספר לחינוך פרסם את מספר הפרסומים הגדול ביותר בארץ בתחום זה, הן באופן מוחלט והן בנירמול על פי מספר חברי הסגל. בהיותה סגנית רקטור, בנתה תכנית לקבלת תלמידים מצטיינים מהפריפריה על סמך ציוני בגרות ללא ציון פסיכומטרי, עיצבה ופתחה תכניות לימודים חדשות ותוכניות התמחות בתואר השני, פעלה לעידוד מדעניות צעירות, הרחיבה את הסדנאות לשיפור ההוראה לרבות הוראה מקוונת, ופתחה את האוניברסיטה לקהילה במגוון פעילויות. במשך השנים פרופ' מברך לימדה תלמידים רבים לכל התארים. תלמידיה מכהנים בעמדות מפתח באקדמיה, בניהול ובהוראה. נחשבת למורה מעולה.

          מ2010 פרופ' מברך היא דיקאנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה הגדולה ביותר בישראל מבין הפקולטות המתמחות בתחומים אלה. בפקולטה יש 12 מחלקות ובתי ספר (פסיכולוגיה, כלכלה, מנהל עסקים, ניהול, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, גיאוגרפיה, תקשורת, חינוך, מדעי המדינה, ומשולב), 36 קתדרות ומכונים, ולומדים בה כשני שליש מהסטודנטים בבר אילן (למעלה מ10,000 סטודנטים). בשלוש שנות עבודתה כדיקאנית התקבלו בפקולטה 52 מינויים חדשים ועלו בדרגה 54 חברי סגל. בפקולטה יש 231 אנשי סגל אקדמי בכיר (מדרגת מרצה) ו-371 סגל אקדמי זוטר, לרבות עמיתי הוראה ומורים מהחוץ שאינם עובדים משרה מלאה. גם בהיותה דיקאנית יזמה פיתוח תכניות לימודים חדשות חד-מחלקתיות, בין מחלקתיות, ובין-פקולטות, אחת עומדת לאישור בימים אלה ושתיים אחרות נמצאות "בהליך מואץ" לאישור. במקביל למאמציה הבלתי נלאים לקדם את המחקר וההוראה, היא פועלת רבות להעצמת התרומה לחברה ולמדינה. בפקולטה מתקיימות קליניקות בהן ניתנים טיפולים בתשלום מזערי לאוכלוסיות מוחלשות. הטיפול ניתן על ידי הסטודנטים בתחום התמחותם ומלוות בפיקוח צמוד של המרצים. בנוסף, היא מעודדת חברי סגל להשתתף בוועדות לאומיות ובין לאומיות, כל זאת מבלי לפגוע בהוראה ובמחקר השוטף. בהיותה דיקאנית וגם בתפקידיה הקודמים עסקה בניהול סגל אקדמי וצוות עובדים גדול והייתה שותפה עם הסגל המנהלי בניהול משקי וכספי.

          במהלך עבודתה האקדמית השתתפה בעשרות כנסים בהם נתנה הרצאות מדעיות. הוזמנה להיות מרצה (חוקרת) אורחת באוניברסיטאות מובילות: אלברטה בקנדה, הרווארד בארה"ב, קמברידג' באנגליה, ווירצבורג בגרמניה, Max Planck Institute במינכן,National Institute of Education (NIE) בסינגפור. בכל שיתופי הפעולה התמקדה בתלמידים ישראלים מתוך ראייה השוואתית, בין-תרבותית. שיתופי הפעולה עם החוקרים באוניברסיטאות אלה הביאו לפריצות דרך חדשות בתחום המחקר החינוכי הבסיסי והיישומי.

          מ-2006 ועד להתמנותה לדיקאנית הייתה פרופ' מברך נציגת האוניברסיטאות בישראל בוועדות מל"ג להערכת איכות. כמו כן הייתה חברה בוועדת המינויים הבכירים של המכללות מטעם מל"ג. עם התמנותה לדיקאנית התפטרה מתפקידים אלה בגלל חשש לניגוד אינטרסים.

          מ-2007 היא מכהנת כראש אקדמי של בתי הספר לפיתוח מקצועי של מורים (PDS) הנערך במסגרת מכון מופ"ת (מכון למחקר ופיתוח תכ"ל וסגלי הוראה העוסקים בהכשרת מורים) ובו משתתפים חברי סגל בכירים ממכללות להוראה במגזר הממלכתי, הערבי, הממ"ד והחרדי. מטרת הפורום לקדם את יכולות המחקר של מורי המכלות והפעילות השוטפת על פי דגמי PDS. החל משנה זו היא גם עומדת בראש וועדת ההיגוי הלאומית לקידום תלמידים מחוננים ומצטיינים. הוועדה בראשותה הגישה תוכניות עבודה לשר ולמנכ"ל והן מיושמות על פי מתווה רב-שנתי, תוך הרחבה גם לתלמידים מצטיינים, 10-15% מהאוכלוסייה. בשנים האחרונות היא יועצת מדעית של המרכז לקידום גננות בתחומי מתמטיקה מדעים וטכנולוגיה וחברה בהנהלת מרכז סימולציות חינוכיות באוניברסיטת בר אילן.

          מ2013 חברה בוועד המנהל של החברה להגנת הטבע.
          במהלך השנים עמדה בראש או הייתה חברה בעשרות רבות של וועדות בנושאי חינוך, צר המקום למנותן.
          כלת פרס לנדאו 2004 על תרומתה לחקר החינוך.
          נשואה לפרופ' משה מברך דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ולהם שלוש בנות +11 נכדים.

          וקטנה לסיום: לצד פעילותה הענפה בתחום האקדמי, עוסקת מברך גם בציור בסגנון מופשט, צבעוני מאד ועז מבע. מציגה בתערוכות בארץ ובחו"ל.