ממצאים בתחום מדעי הלמידה (learning sciences) מספקים הבנה מעמיקה על המערכות הקוגניטיביות האחראיות לקשב, תפיסה, למידה וזיכרון, ומסייעים בקבלת החלטות פדגוגיות מושכלות.
בטיפ זה נביא מספר המלצות ועקרונות מעולם מדעי הלמידה לתכנון מהלכי הוראה ונדגים כיצד ניתן ליישם המלצות ועקרונות אלו בתהליכי למידה א-סיכנרוניים בקלות!
חשוב להבהיר לעצמנו שהעובדה שהמידע קיים היום בשפע וזמין לא מעידה על כך שידע קיים במוחם של הלומדים. נכון, העולם משתנה במהירות והוא לא דומה למה שהיה לפני 30 שנה - אבל המוח שלנו עדיין עובד באותה הדרך. העובדה שדרישות העבודה השתנו לא משנה את העקרונות שעומדים בבסיס תהליך הלמידה שלנו. ולכן כדי להשיג את המטרות עלינו להבין את תהליך הלמידה, ולהבין שיש שלבים שאי אפשר לדלג עליהם:
הוראה שוטפת, בהירה וחוויתית של תכנים מועילה לתחושת למידה חיובית, אך כדי שההוראה תהיה גם אפקטיבית ותביא לשליטה של הלומדים בחומר, חשוב שבמסגרת היחידות שנלמדות בקורס:
קבצו עבור עצמכם בקובץ אקסל מוכן מראש את כל השאלות הרלוונטיות לתחום ההוראה. כדאי לכתוב אותם לפי סדר ההוראה של הנושאים ולכלול שאלות בכל הרמות, וכמובן גם תשובות.
אנחנו יודעים שרכישה של ידע או של מיומנויות דורשת מספר חזרות עד שהידע או היכולת "נצרבים" בזיכרון והופכים לשימושיים. מאות מחקרים במאה השנים האחרונות מעידים על כך שלמרווחי הזמן בין חזרות הלמידה יש השפעה אדירה על יעילות התרגול. "אפקט הריווח" (The spacing effect) הוא אחד הממצאים החשובים והמבוססים במחקר הקוגניטיבי של הלמידה ועל פיו עדיף לייצר מרווחים בין החזרות.
"אפקט הריווח" מתרחש כאשר לומדים מידע באופן חוזר על פני תקופה ממושכת ומרווחת, וכתוצאה מכך אדם יכול לזכור את המידע שנלמד בצורה טובה יותר. האפקט מצביע על כך שיותר מידע מקודד בזיכרון לטווח ארוך כאשר לומדים אותו לאורך זמן ובמרווחים. לומדים שחוזרים על התכנים או המיומנויות שנלמדו לאורך תקופה מנצלים את אפקט הריווח , זאת בניגוד לחזרה חד פעמית ומרוכזת כגון למידה למבחן בערב שלפני היבחנות.
למידה טובה היא כזו שחוזרים אליה לעוד סיבוב, בוחנים את הנחות היסוד, מעמיקים בנקודות שביססנו בסיבוב הראשון, מעריכים האם הידע והמיומנויות שצברנו אכן מספקות ומדויקות וגם מערערים על היבטים שנראים לנו לא פתורים. המודל שפותח על ידי Chris Argyris & Donald Schön נוגד את הנטייה שלנו להסתכל על למידה ב"חבילות"- אם סיימנו תוכן מסוים או הצטיידנו באימון על מיומנות כלשהי, אז "סגרנו את הפינה", ואפשר לעבור לדבר הבא. בלמידה בלולאה כפולה אנחנו מתעקשים למאמץ נוסף על משהו שקל לשים מאחורינו כי "כבר למדנו את זה". חשוב שניצור שגרות של חשיבה רפלקטיבית והתבוננות לא רק על התוכן הלימודי אלא גם על תהליך ההתמודדות איתו ולעודד מרחב טעויות בשיעור והבעת ביקורת.
משוב מיידי הוא חלק חיוני מתהליך הלמידה. אם רוצים ללמוד על מנת לזכור לחיים ולא רק למבחן, כדאי לאמץ לצד אסטרטגיות הלמידה המרווחת והלמידה בלולאה כפולה, גם אסטרטגיות של תרגול שליפה (retrieval practice)– כלומר למידה תוך ניסיון לאתר את המידע מתוך הזיכרון. כדאי לעשות זאת כבר משלב מוקדם, למעשה, מיד לאחר שלב ההקנייה.
