יובל מיכל
ראש התכנית לתואר שני .M.Ed בחינוך לקיימות - סביבה, חברה, בריאות
מייסדת שותפה, המכון לחינוך לקיימות
*התכנית קיבלה אישור הסמכה זמנית מהמל"ג.
ראש התכנית לתואר שני .M.Ed בחינוך לקיימות - סביבה, חברה, בריאות
מייסדת שותפה, המכון לחינוך לקיימות
חייגו 02-6558111
מלאו פרטים ונחזור אליכם
"בתוכנית הזאת למדתי להבין ולדבר את שפת הקיימות, ליזום שינוי ולחולל אותו. הבנתי שהקיימות היא עולם ומלואו, הרבה יותר ממחיזור בקבוקים".
בוגרת התוכנית
תכנית זו פותחה בראיית עתיד. תכליתה להכשיר אנשי חינוך בעלי תואר ראשון ממגוון התמחויות שיחנכו, יישמו, יהוו מקור להשראה לתלמידיהם, ויתרמו ליצירה ולביסוס של תרבות בת קיימא במסגרות חינוכיות, פורמליות ובלתי פורמליות ובקהילה סביבם. יעדיה:
מוזמנים למפגש חשיפה בזום עם ראש התוכנית, ד"ר מיכל יובל - למעבר לזום, לחצו כאן
מעבר לצפייה והורדה של תוכנית הלימודים לשנת תשפ"ד
שנה א':
חינוך לקיימות: מושגים ורעיונות יסוד
סביבה: מערכות ביו-גאו כימיות ותשתיות תומכות חיים; מזון, ממון, סביבה וחברה
חברה: אדם, סביבה וחברה בתולדות המחשבה האנושית - שיעור וסמינריון; אידיאולוגיות כלכליות בעידן המודרני; מיומנויות תקשורת בקיימות
בריאות: בריאות ותחלואה בראייה סביבתית, חברתית וכלכלית
קורסי מתודולוגיה: מחקר כמותי ואיכותני
סיורים: 3-4 ימי סיור
קיימות חברתית: כלכלה משתפת וכלכלה שיתופית; אמנות ככלי לשינוי חברתי וסביבתי; מיומנות תקשורת וניהול קונפליקטים בחינוך לקיימות
עבודת גמר: יזמות בחינוך לקיימות: תיאוריה – מעשה – מחקר פעולה
קורסי מתודולוגיה: מחקר פעולה
סיורים: 3-4 ימי סיור
אחת לשנתיים במהלך הלימודים:
החופש ללמוד מהטבע ; מגוון ביולוגי ושמירת טבע; קיימות ומדיניות ציבורית
קורסי בחירה:
אדם, סביבה וחברה בראי ספרות המקורות; חינוך לאורח חיים בריא ומקיים (מורה מקדם בריאות בבית הספר) ; קיימות ורב תרבותיות (קורס בינלאומי)
שנתיים, יום בשבוע (ימי ג') + ימי סיור וסדנאות מרוכזות בחופשת סמסטר וחופשת הקיץ.
"האנושות צועדת לכיוון של פגיעה בלתי הפיכה במשאבים שמקיימים את החיים שלנו".
ד"ר מיכל יובל, מסבירה מהי קיימות, מהן הבעיות שכרוכות ביצירת תרבות של קיימות, ואיך מגיעים למימוש שלה.
מורים וגננות בוגרי תואר ראשון B.Ed. ממגוון התמחויות, או תואר B.A. / B.Sc. + תעודת הוראה -
בוגרי תואר ראשון בחינוך והוראה -
בוגרי תואר ראשון B.A. / B.Sc -
מי שהתמחותם הקודמת אינה במקצועות המדעים יידרשו ללימודי השלמה בסיסיים במדעים (מבואות במדעי החיים, כימיה ומדעי כדה"א), בהיקף של עד 4 ש"ש (112 שעות).
בסגל התוכנית חברים מרצים שכולם שותפים ליצירת תפיסת החינוך לקיימות עמוקה ורחבה.
ד"ר אגל אדיב, מרצה אורח. לימודי סביבה וחינוך לקיימות, במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות
המגוון הביולוגי ושמירת טבע 1 ש"ש
ד"ר אלוירה בר, מרצה בכירה בתחומי המדעים והחינוך לבריאות.
בריאות ותחלואה בראייה סביבתית, חברתית וכלכלית 2 ש"ש
חינוך לאורח חיים בריא ומקיים 1 ש"ש
ד"ר בועז ברונשטיין, מרצה לבניית הסכמות ויישוב מחלוקות במרחבים חינוכיים, יועץ לדיקנית הסטודנטים ולמרכז לסיוע לתלמידים.
מקונפליקט לדיאלוג: מיומנויות תקשורת אפקטיבית בחינוך לקיימות 1 ש"ש
ד"ר צפריר בלוך – דוד, מרצה אורח. מייסד-שותף של פורום WEconomize . עוסק במחקר, הוראה, ייעוץ ויישום של פלטפורמות כלכלה משתפת לארגונים בישראל.
כלכלה משתפת וכלכלה שיתופית 1 ש"ש
ד"ר יפתח גולדמן, דוקטור לפילוסופיה. מרצה, חוקר וכותב בתחומי הפילוסופיה החברתית והסוציולוגיה. תחומי עיון עיקריים: סוציאליזם, קהילתנות והתחדשות קהילתית, חינוך הומניסטי.
אדם וטבע, חברה וכלכלה בתולדות המחשבה האנושית 1 ש"ש
סמינריון: חקר משברים, דילמות, משאבים וקיימות בראייה גלובלית ומקומית 2 ש"ש
פרופ' חוה גיא, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים ומרצה בחוג למקרא
אדם, סביבה וחברה בראי הספרות המקראית 1 ש"ש
ד"ר מיכל יובל, ראשת התכנית. מיסדת שותפה של המכון לחינוך לקיימות, מרצה בכירה לבוטניקה, אקולוגיה של צמחים, גינון ככלי חינוכי, חינוך לקיימות ולמידה חוץ כיתתית.
מזון, ממון, סביבה וחברה: מהמהפכה הירוקה אל החקלאות המקיימת 1 ש"ש
עבודת גמר: יזמות בחינוך לקיימות: תאוריה - מעשה - מחקר פעולה 1 ש"ש
ד"ר מיקה לאון בק, מרצה לזואולוגיה ומדריכה פדגוגית בתחומי המדעים והסביבה, מומחית בלמידה חוץ כיתתית וב"הוויית טבע".
החופש ללמוד מהטבע 1 ש"ש
פרופ' ירון להבי, ראש הרשות למחקר והערכה, מרצה לפיזיקה ומנהל המרכז הארצי של מורי הפיזיקה, מכון ויצמן למדע.
אנרגיה, אדם וסביבה - מושגי יסוד וחשיבה מושכלת 1 ש"ש
שיטות מחקר כמותני 1 ש"ש
מר הדס עפרת, מרצה אורח. אמן וחוקר פרקטיקות מרחביות בין אמנות ואורבניזם. MSc. מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה תשע"ו.
אמנות ככלי לשינוי חברתי וסביבתי 2 ש"ש
פרופ' אריאלה פופר-גבעון, מרצה בכירה ומומחית למחקר איכותני. חוקרת היבטים חברתיים ותרבותיים שונים במערכת הבריאות בישראל.
מחקר איכותני ב' בחינוך לקיימות: מחקר פעולה 1 ש"ש
עבודת גמר: יזמות בחינוך לקיימות: תאוריה - מעשה - מחקר פעולה *
ד"ר ארז פרי, מרצה אורח, בשיתוף פרופ' אלון טל. חוקר ויזם בתחומי הטמעת שימוש באנרגיות חלופיות ומתחדשות.
קיימות ומדיניות ציבורית 1 ש"ש
ד"ר גיא שיאון. מרצה לזואולוגיה, אקולוגיה, התנהגות בע"ח, מדעי כדה"א. עוסק בחינוך לקיימות במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. מורה בתכנית "אלפא" לתלמידי תיכון מצטיינים
מערכות ביוגאוכימיות ותשתיות תומכות חיים - משאבים בני קיימא? 2 ש"ש
לא לומדים רק על אשפה, מיחזור, ופלסטיק.
כן לומדים את בסיס הסיפור של אנושות שהביאה על עצמה מקבץ משברים סביבתיים, חברתיים, כלכליים, מוסריים ובריאותיים שטרם ידענו כמוהם.
כן לומדים את בסיסי הידע, המיומנויות והערכים באמצעותם נוכל לפעול כיזמים וכמחנכים מתקני עולם אמתיים, בעלי יכולת מעשית משמעותית לפעול לתיקון השבר הסביבתי – חברתי של העידן הזה, ולהבטיח לילדינו סיכוי לקיום ראוי על הפלנטה.
לכל מי ששאלת הקיימות בוערת בנפשו.
לכל מי שהחליטו שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולראות את העולם מתכסה בזבל, את מפלס הימים עולה, את סופות האבק בקיץ, את הפליטים נודדים ממקום למקום, ואת ילדינו תקועים עם האף בטלפונים הניידים.
ובפועל:
למורים בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה בכל תחומי הדעת.
לבעלי תואר ראשון שאינם מורים, במסלול מייחודי המשלב לימודי מוסמך והכשרה לתעודת הוראה.
יום בשבוע במשך שנתיים (ימי ג').
לעיתים נפגשים פנים אל פנים, לעיתים לומדים מרחוק, ולעיתים (קרובות) יוצאים לימי סיור מרתקים.
תמיד מגוון, מעניין, וממוקד ביצירת חינוך לקיימות מיטיבה, אופטימית ומספקת!
"קיימות" מאגדת בתוכה הרבה תחומי דעת ומיומנויות מעשיות. לכן קיבצנו בתכנית 11 מרצים מומחים הפורשים לפניכם את תפיסת הקיימות לרוחבה ולעומקה. ממשבר האקלים ועד יזמות בקיימות, מאמנות ופילוסופיה ועד לחקלאות וגיאולוגיה, מלמידה מחוץ לכיתה ועד המגוון הביולוגי, משיטות מחקר בשדה ועד מיומנויות תקשורת וניהול קונפליקטים, וכן הלאה. יחדיו אנו בונים אתכם, הסטודנטים, את הסיפור השלם של חינוך לקיימות ומכשירים אתכם להיות מתקני עולם אמיתיים.
במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות.
בגני ילדים ובבתי ספר, ברשויות מקומיות ובארגוני החברה האזרחית.
בכל מקום שמבין שקיימות היא הסיפור של העידן שלנו.
במסגרת הסכם הקידום של עובדי הוראה ב"אופק חדש", יוכרו 120 ש"ב (4 ש"ש) מלימודי התואר השני כחלק מ-180 ש"ב הנדרשות לצורך קידום בדרגה.
אנו מזהים בעייה או שאלה שמטרידה אותנו כמחנכים, כהורים או כאזרחים, מציעים יוזמה קצרה ותכליתית לטיפול בבעייה, וחוקרים את פעולתנו.
הנה כמה דוגמאות מעבודת הגמר של בוגרי מחזור א':
סקרנים? קראו עוד אודות עבודות הגמר השונות
האם אפשר יום בשבוע בלי בשר?
אפרת חקרה את חברותיה. התוצאות הפתיעו את כולנו.
מה נעשה עם העזובה במרחב בית הספר?
נור יזמה הקמת "קיר ירוק" וסחפה אחרי את כל תלמידיה וצוות המורים.
יחדיו הם תכננו ובנו מאפס קירות ירוקים (ממשטחים ממוחזרים, כמובן). הקירות מילאו את חצר בית הספר בחיים חדשים, בפרחי נוי ובתבלינים.
מה נעשה עם פיצוץ האוכלוסין?
חי חקר נערי מכינות קדם צבאיות ושנות שירות ובדק האם החשיפה למשמעות הריבוי הטבעי בישראל תגרום למי מהם לחשוב אחרת תכנון משפחה.
יהדות דתית וקיימות – ערכים מתנגשים?
שלמה חקר את ערכי שמירת חוקי הדת המובילים מורים מהזרם החרד"לי והפגיש אותם עם ערכים של קיימות ושמירה על הסביבה.
מרחב המחקר היה הקמה וניהול של מערך מיחזור (קומפוסטציה) של עודפי מזון מארוחות הצהריים של נערי הישיבה.
האם הביאה הפעולה את המורים לשינוי תפיסותיהם? לשינוי התנהגות?
כיצד מבינים ילדים והוריהם את מקומנו בין שאר היצורים החיים במערכת האקולוגית?
פז חקרה איך מחלקים ילדים והוריהם את מרחב המחייה המשותף עם הדורבנים המתרוצצים בשכונת מגוריהם – בית הכרם.
רחלי יזמה בניית תיבות קינון בגן הילדים וחשפה את הטף והוריהם לרעיונות של מגוון ביולוגי ושל שמירת טבע.
יעל בנתה גינה בחורשת הברושים שבהר אדר. האם גרם המעשה לשינוי עמדות של הורי הילדים?
חממת צמחים – מחנכת לקיימות?
לאנה חשפה את תלמידותיה מהחינוך המיוחד (בתפקוד נמוך) לערכים של שמירת טבע דרך עבודה בחממת בית הספר.
בשיתוף עם מהנדס החקלאות הבית ספרי, הם יצרו גן עדן קטן של צמחי מאכל וירקות לרווחת קהילת בית הספר כולו.
הגינה הקהילתית – שדה חברתי וסביבתי מסוג אחר
הינד הפגישה משפחות יהודיות וערביות בביה"ס בו היא מלמדת במרחב הגינה, סביב ארוחות משותפות מיבולי הגינה ובתרומת הבית.
נוגה חקרה את הגינה כמקום מפגש לתושבי השכונה, ואת מקומם של ה"עשבים רעים" שגדלים דווקא בלב הגינה בתוך המארג האקולוגי בגינה.
המכון לחינוך לקיימות הוקם ב-2007. חברים בו אנשי סגל אקדמי, מנהלי וסטודנטים המפתחים יחדיו תפיסות ויישומים פשוטים וברי שכפול ליצירת התנהלות ידידותית לסביבה ולאדם ותרבות בת קיימא במוסדות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי ובקהילות שסביבם.
המכון מכשיר מורים ואנשי חינוך מהארץ והעולם בהתבסס על תפיסות "מקיים למקיים" ו"משילוב לשותפות", ותוך פיתוח מרחב "גן אבינעם" ו"מרכז אדם אדמה" כמרחבים אקולוגיים ללמידה ולהתנסות.
*התכנית קיבלה אישור הסמכה זמנית מהמל"ג.