אמן: מני סלמה
אוצרת: נאוה ט' ברזאני
הדיאלוג שעורך האמן מני סלמה עם החיים ועם המוות מתבטא בעבודותיו כמקום של אמת צלולה. הוא מצטרף לחבלי המסע של מצעים זנוחים, חובר אל התוכן ואל הקומפוזיציה שהם מציעים; ומושך אליהם טפיפות קלות מההווה. המצע מצטייר כמרחב פעולה העולה על גדותיו, למרות ההתערבות המינימליסטית של סלמה, שכמו מודד את מה שראוי להוסיף. בעודו קשוב אל אדמת המשטח הישנה ואל תוואי הזמן האחוזים בה, הוא ירשום דמויות מכונפות שהן לעיתים רכות ומעודנות ולעיתים מאיימות. במצע אחר יגיבו עפרונותיו אל פיסת בד שנותרה מתלישה של כריכה מקשישה, ממנה כמו מגיח ראש גולגולתי המדמה את הכיליון האורב מאחורי מסך. בתחתית של כריכה אחרת הוא יוסיף כתם אדום שנדמה שאינו מסוגל לרסן את עצמו, כמו מתוך תשוקה לנוע מעלה ולפרוץ החוצה. סלמה יוסיף רקמת רישום לכריכה חבולה שפיסות דבק הן מעין מענה חסר מזור לגופה או על ורידיה של בלטה זנוחה. כך, עבודותיו כמו מנגנות מתוך עצמן את שכבות החיים ואת מצבי הקיום, או את אחרית הזמן.
נאוה ט' ברזני, אוצרת
