גישת "מקיים למקיים" משלבת עקרונות של יזמות ושל קיימות. תכליתה לשמש כלי עבודה פשוט ומעשי לנקיטת צעדים מקדמי קיימות בקהילה. הגישה מתבססת על מיפוי הצרכים והרצונות האותנטיים של חברי הקהילה, איתור המשאבים המקומיים הקיימים, והתקדמות לקראת יצירת שינוי בצעדים קטנים ובנראות גבוהה.
איך לא חשבנו על זה קודם? המיפוי נועד להכרות, לימוד השטח וזיהוי השותפים הפוטנציאלים ומאפשר ליצור את החיבורים המתבקשים באופן טבעי.
את זה אני יכול: המיפוי מזהה, פוגש וחושף את היכולות הגלויות והסמויות של כלל השותפים על פי עקרון ה- "prosumer": כל ילד, מורה ואזרח הוא בו זמנית יצרן וצרכן של מידע, מיומנויות, מנהגים וערכים.
כולם מכירים את כולם: המיפוי מתבצע מתוך רצון להכרות אמתית ובפתיחות המאפשרת התכוונות יצירתית לשיתופי פעולה עתידיים.
מתוך ראיית המצוי נעשה ברור ועדכון הרצוי (בתהליך ספיראלי) בהקשר לחזון כללי וליעדים קונקרטיים:
מה רוצים ולאן הולכים? מה באמת חשוב לי, מהן משאלות הלב (ולא רק משאלות הראש)?
למה אני יכול להתחייב? לא "מה צריך ומה אפשר" כי אם מה אני לוקח על עצמי לעשות כדי לחולל את השינוי?
ממי וממה אפשר ללמוד? למידה מהצלחות של ארגונים שביצעו תהליכים דומים.
קביעת תכנית פעולה, דרכי הפעולה וביצוע הפעולות מחוללות השינוי
יוצרים הצלחה: ההתקדמות לקראת השינוי נעשית בסדרה של צעדים קטנים, אפשריים ופשוטים המצטרפים לתהליך ספיראלי לשינוי הרגלים ולהטמעתם באורח החיים.
התהליך נתמך ע"י "חשיבת אפשרויות" ו"חשיבה מחוץ לקופסא" אשר יובילו לפתרונות יצירתיים בזמן אמת.
בחינת התהליכים, הערכת תוצאותיהם, הסקת המסקנות והתוויית הצעדים הבאים בתהליך ספיראלי.
התהליך יכול לכלול אחד או יותר מהמרכיבים הבאים: הערכה עצמית, הערכת עמיתים, הערכת תלמידים והורים, הערכה חיצונית.
כוח הפרט: הפרט כיזם, ממובל למוביל, מקורבן למוביל שינוי.
כוח הקבוצה: מקהל יעד לקהילה עם ייעוד, משקופים לשותפים.
כוח היוזמה לשינוי: ממשבר להזדמנות, מקושי לאתגר.
כוח השיתוף: מתחרותיות לשיתוף פעולה, מארגון לינארי והירארכי לארגון רשתי ומבוזר
כוח האמנות והאומנות: כמעצבות תרבות בת קיימא.
כוח הרשת: רשתות חברתיות, רשתות מידע ומאגרים פתוחים, רשתות שותפים ופעילים.
