"החוג ללשון העברית? מה לומדים שם? נשוא, מושא ושווא נח?"
זאת אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב מי שאינם סטודנטים ללימודי תואר ראשון בחינוך והוראה עם התמחות בלשון העברית. נכון, לקראת הבגרות בלשון נדרשתם ללמוד על הדגשים, על בנייני הפועל ותחביר, אך תוכנית הלימודים בחוג ללשון העברית היא הרבה מעבר לכך.
שפה, כל שפה, היא התשתית לכל שיטת לימוד וחקירה, והיא הבסיס למיומנויות התקשורת הדבורה והכתובה. מחקרים רבים הראו ששליטה ברמה גבוהה בשפת האם מחזקת את הקשרים במוח ומשפיעה באופן חיובי על מיומנויות החשיבה.
לפיכך, בחלקם של המורים ללשון נפלה הזכות לא רק להקנות ידע ומיומנויות של קריאה וכתיבה, אלא גם לפתח כישורי חשיבה בקרב תלמידיהם.
אם גם אתם רוצים לעצב את כישורי החשיבה של הדורות הבאים, מקומכם איתנו, בחוג ללשון העברית.
הלימודים בחוג נפתחים בקורסי חובה, כגון תורת ההגה, תורת הצורות ותחביר, והם נלמדים באופן יסודי ומעמיק, מכיוון שהשפה היא מערכת שלמה ומורכבת, ולא רשימת חוקים אשר להם יש להצמיד "יוצאים מן הכלל": באילו נסיבות מוטב לנסח את המסר במשפט מחובר ולא במשפט מורכב? איך ייתכן שהעברית והערבית שתיהן שפות שמיות, אך הן כל כך שונות זו מזו?
מלבד קורסי התשתית האלה, תוכלו ללמוד מגוון רחב של קורסים מעמיקים אחרים, בכל ענפי המחקר של הלשון העברית לתקופותיה.
במהלך לימודיכם תתוודעו לכלי ניתוח בלשניים מודרניים, לתהליכי רכישת השפה הדבורה והכתובה ולדרכי הוראת המקצוע, בהתאם לתוכניות הלימודים של משרד החינוך.
הלימודים בחוג מתמקדים בשלושה מישורים עיקריים של מדע הלשון והוראתה: המישור ההיסטורי, המישור הבלשני והמישור הפדגוגי. המישור ההיסטורי מתמקד ברובדי הלשון העברית לתקופותיה, מתקופת המקרא ועד לעברית החדשה, ובכלל זה גם מערכת יחסיה של העברית עם לשונות קרובות; המישור הבלשני הוא מחקר העברית החדשה בתחומים כגון חקר השיח, סמנטיקה (תורת המשמעות) וכמובן קשרי הגומלין שבין השפה העברית לחברה; המישור הפדגוגי עוסק בשיטות החינוך לאוריינות ובחשיפת נקודת ההשקה שבין הלשון לבין תחומי הדעת השונים, ובין הפן האקדמי לבין הפן המעשי בתהליך ההכשרה להוראת העברית.
