mitlabtim


לקבלת מידע אנא פנו אלינו ונחזור אליכם בהקדם.
שם פרטי:
שם משפחה:
נייד:
דואר אלקטרוני:

מסלול

מסלול

back

חינוך יסודי (בגישת ולדורף) - עיתונות

קינואה בגן ילדים/ אביב לביא ושירי כץ, הארץ On-Line

כבר כמעט 12:00, וניחוחות ארוחת הצהריים ממלאים את חלל הגן. בחדר צדדי מקריא אחד הגננים סיפור, בחדר האוכל - שלושה שולחנות שעליהם ממתינה לכל ילד קערת עץ - הכל ערוך לקראת הסעודה. בתפריט היום: בורגול אורגני עם כורכום, מאפה תירס מחיטה מלאה אורגנית, גזר ואפונה מבושלים, ושלל ירקות טריים חתוכים.

קשה להאמין, אבל יש בישראל ילדי גן שזה מה שהם מקבלים לארוחת צהריים. ובתשובה לשאלה המתבקשת - כן, הם גם אוכלים. המחזה המתואר כאן התרחש ביום ראשון בגן האנתרופוסופי "גן גלים" בשכונת הדר יוסף שבתל אביב, אבל הוא לא שונה מכל יום אחר. התפריט של יום שלישי, למשל, כולל מרק ירקות וקוסקוס, ברביעי אוכלים שניצל טופו, קינואה וסלט. לארוחת ארבע מקבלים עוגיות קוואקר, פירות ותה צמחים. בשר לא עובר את מפתן הגן, גם לא מוצרים תעשייתיים מעובדים וכמובן חטיפים וממתקים.

הורים רבים מוטרדים בשנים האחרונות מהמזון שמוגש לילדיהם בגני הילדים ובבתי הספר. במוסדות החינוך, כמו ברבים מהבתים, מחפשים את הפתרונות המהירים והזולים ביותר להאכלת הטף, ובעיקר מחפשים שקט: אם הילדים מחבבים שניצלים תעשייתיים וצ'יפס טובע בשמן, זה מה שהם יקבלו, בתוספת מנות מפלצתיות של מלח ואבקות מרק משופעות במונוסודיום גלוטמט. אם ההורים רוצים לחנך את ילדיהם לתזונה בריאה יותר, שיעשו את זה בבית.

יש הורים שמתמרדים. בדרך כלל זה נגמר בעימות עם הורים אחרים - שלחלקם אין סבלנות לממבו ג'מבו הבריאותי הזה - או עם הגננות, שאין להן עניין להסתבך עם בישולים וילדים שעושים פרצוף חמוץ מול הצלחת. הגולל נסתם בדרך כלל כשמישהו שולף את מלת הקסם "תקציב".

כל הטיעונים הללו קורסים לנוכח "גן גלים". הרוח החיה בהוויה הגסטרונומית של הגן הוא חי דיין. הוא בן 42, תושב יבנה, ועבד בין השאר כשף במסעדות "טורקיז" ו"הריף". לפני כמה שנים, בעת ביקור משפחתי בהולנד, נחשף לתורת האנתרופוסופיה של רודולף שטיינר. משהו ניצת בו, וכשחזר לארץ למד בכפר רפאל שבדרום ובמכללה הירושלמית דוד ילין. משם הדרך לעבודה כגנן היתה קצרה.

המזון הבריא, רצוי אורגני, הוא חלק בלתי נפרד מתפישת העולם האנתרופוסופית. את הבוקר דיין מתחיל במטבח של הגן. כשהילדים באים כבר מקדם אותם ריחה המגרה של גרנולה ביתית בדבש וקינמון שהוא מכין בתנור הקטן. כדי להיכנס לגן מוכרחים לעבור דרך המטבח, דיין אומר שזה לא מקרי: ריח הבישולים עוטף את הילדים, והם מוזמנים להשתתף בהכנת הארוחות, לבחוש, להכין סלט ולטעום. בכל יום נושא ילד אחר בתואר "ילד מאפה" - תורנות שבה הילדים אופים לחם בבית עם ההורים ומביאים אותו לגן. פעם בשבוע כולם אופים יחד בגן.

דיין נמנע מלשרטט תמונה ורודה שבה מהרגע הראשון כל הילדים מתנפלים בשקיקה על הכרוביות ומתקוטטים על מנות הקינואה. "בתחילת השנה 10%-15% אוכלים הכל ועוד 40% אוכלים חלק, עד החורף כבר 50% אוכלים הכל וגם השאר מוצאים דברים שהם אוהבים. אני משתדל לא לקטלג אותם, לא לזכור מה כל אחד אוהב, אלא להציע כל פעם מחדש, ובהדרגה דברים משתנים. רק אתמול ראיתי ילדה שתמיד סירבה לגעת בירקות מבקשת תוספת מהסלט".

האם זה לא נובע מכך שהם באים מבתים שיש בהם מודעות גבוהה לנושא? "העובדה שההורים שלחו אותם לגן אנתרופוסופי לא בהכרח אומרת שהם יודעים בדיוק מה זה אומר ושבבית יש הרגלי אכילה בריאים. הסיפוק שלי הוא שהרבה פעמים אחרי שההורים רואים שהילד התרגל בגן לאכול דוחן, קינואה, לחם מחיטה מלאה וירקות, הם משנים את ההרגלים גם בבית".

בגן של דיין לא מכריחים את הילדים לאכול. יש שיטות מתוחכמות יותר: "ילדים עובדים על חיקוי. אנחנו אוכלים אתם, וזה מעצים בעיניהם את האוכל. בתחילת השנה אני מתיישב ליד ילד דומיננטי, וכשהוא מתחיל לאכול הקטנים רואים ועושים אותו דבר. נותנים שמות למאכלים, לכרובית אנחנו קוראים עץ. חוץ מזה שומרים על ארוחות מסודרות. אין חטיפים, אין נשנושים. ילד שאוכל בוקר, צהריים, ארוחת ארבע וארוחת ערב, יגיע לארוחות רעב וייהנה ממה שיגישו לו. אני מעביר סדנאות להורים, וכשהם אומרים 'כשמגיעה הארוחה הילד אומר שהוא לא רעב', אני מבקש שיתחילו לרשום את כל השטויות שהוא אכל בין הארוחות".

דיין לוקח ללב את הרגלי האכילה הנפוצים. "המון הורים אומרים לעצמם - העיקר שיכניס משהו לפה, לא חשוב מה. ככה הם קונים שקט, אבל לא בריאות לילד". יש לו מה לומר גם לעמיתיו המחנכים: "יש לנו אחריות על הילדים שישה ימים בשבוע, וזה בדיוק הגיל שבו צריך לטעת בהם הרגלי אכילה. התשלום אצלנו הוא 2,400 שקל לחודש, כמו גן פרטי ממוצע בתל אביב. מוצרים יבשים אני קונה רק אורגניים, ובימים אלה אני מחפש ספק במחיר טוב גם לירקות ופירות. כאחד שהתמחה בחישוב כמויות ותמחור, אני מבטיח לך שגן שעושה הסבה יצטרך לספוג עלייה מינורית בעלויות. המחיר לא צריך להיות תירוץ".

לארוחה בגן האנתרופוסופי קודם טקס ארוך שבו שרים ומודים לאדמה (ולטבח) על המזון. כמה מהילדים חסרי סבלנות. הם כבר חושקים בבורגול. כשמתחילים לאכול נשמעים קולות מחאה בודדים. "לא טעים לי, לא רוצה כלום". אבל גם אלה גוועים די מהר, רוב הילדים לועסים בשקט, נדמה שגם בהנאה. פתאום אחד מהם מכריז, "אני רוצה מקל ירוק", ומיד מקבל תוספת מלפפון חתוך. חי דיין מציג שאלה: "מי רוצה לטעום מקל לבן?" כמה ילדים נענים לאתגר. עד סוף הארוחה גם מפלחי השומר והקולרבי לא נותר דבר.




לדף הבית של חינוך יסודי (בגישת ולדורף)

מעבר לרשימת חוגים ומסלולים - לימודי תואר ראשון בחינוך