mitlabtim


לקבלת מידע אנא פנו אלינו ונחזור אליכם בהקדם.
שם פרטי:
שם משפחה:
נייד:
דואר אלקטרוני:

מסלול

מסלול

back

רקע כללי על חינוך ולדורף

"לקבל את הילד ביראה, לחנכו באהבה, לשחררו בחירות" (ר. שטיינר)

חינוך ולדורף עוצב בתחילת המאה על ידי המחנך, איש הרוח, האמן והמחנך האוסטרי רודולwaldorf2ף שטיינר שחי בשנים 1925 - 1861.

בית הספר הראשון ברוח זו הוקם בעיר שטוטגרט שבגרמניה, לילדי הפועלים במפעל "ולדורף אסטוריה", בעקבות פנייתו של אמיל מולט מנהל המפעל אל שטיינר, להקים עבור פועליו בית-ספר ברוח רעיונותיו. שטיינר קיבל את האתגר אך עמד על כך שבית הספר יהיה פתוח לילדים מכל השכבות החברתיות.
 
מאז התפשטה שיטת חינוך ולדורף בכל רחבי העולם, וכיום קיימים מאות בתי-ספר המלמדים ומחנכים ברוח זו. 

היוזמה להקמת בית הספר הייתה חלק מתנועה חברתית רחבה יותר  – "התנועה למען המבנה החברתי התלת-מגזרי". תנועה זו שאפה ליצור תנאים בהם יוזמות חינוכיות מכל הסוגים יוכלו לצמוח "מלמטה", ע"י אנשי חינוך וחזון העוסקים במעשה החינוכי. תנועה זו פועלת היום כחלק מתנועה עולמית למען חופש בחינוך. גישה זו רלבנטית לויכוח הצבורי המתרחש בארץ בנושא בתי הספר ה"ייחודיים", וביכולתה לגשר בין אלה הדוגלים בחופש בחירה להורים ובין אלה המדגישים את השוויון בחינוך.

"הצורך בדמיון יוצר, חוש לאמת ורגש אחריות הם שלושת הכוחות שמהווים את ליבו של החינוך" (ר. שטיינר)

היצירה החינוכית האנתרופוסופית שואפת לפתח בהדרגה את  החופש של היחיד. אחת המטרות המרכזיות של חינוך ולדורף היא לעודד ולפתח את הפוטנציאל היוצר של הילדים. אפשר לצפות ליצירתיות של תלמידים בסביבה בה מלמדים מורים יצירתיים, ולכן חינוך ולדורף שם דגש על עידוד היצירתיות והייחודיות של כל מורה וגנן/ת. יצירת משהו חדש ומקורי מאלצת את הפרט לפגוש את העולם תוך ויתור על המוכר והידוע, למען המתהווה.

ואכן, במרכז הכשרת המורה נמצא "המפגש" – המפגש בין התלמיד לבין עצמו, בין מורה ותלמיד, בין תלמיד ותלמיד, ובין נסיון החיים של התלמיד לבין חומר הלימוד. אמנות ההוראה נשענת על הפוטנציאל היוצר של השיחה ושל המפגש. החומר הלימודי גם אם חשיבותו רבה, אינו מהווה מטרה בפני עצמה והוא נלמד בתהליך יצירתי כחלק מחויה אמנותית. המחנך האידיאלי אינו המורה המעביר הלאה את החומר שלמד אלא זה שנותן השראה לגלות את המתהווה שעדיין אינו ידוע.

חשיבות מיוחדת ניתנת להתפתחותו הפנימית של המחנך ותשומת לב מוקדשת ללימוד האמנויות השונות, התופסות מקום מרכזי בחינוך ולדורף ומהוות בסיס חי להוראה.

"חנוך לנער על פי דרכו" (משלי כ"ב 6)waldorf3

חינוך ולדורף שם במרכז תפיסתו החינוכית את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של רודולף שטיינר, שבקוויה העיקריים דומה לתפיסות התפתחותיות מרכזיות בחינוך – כמו אלה של: פיאז'ה, אריקסון וקולברג, ורואה את הילד קודם כל כישות מתפתחת, ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך כשלעצמו. הילדות נתפסת כתקופה של הבשלה המשלבת צמיחה פנימית והתפתחות הדרגתית של כשרים, איכויות והבנות.

בנוסף להתפתחות המיוחדת המאפיינת כל ילד וילד בהתאם לאישיותו האינדיבידואלית, קיימים לפי גישה זו, קווים התפתחותיים המשותפים לכל ילד באשר הוא. קווים אלה יוצרים שלבים מסוימים של התפתחות במישורים השונים, ושלבים אלה משמשים בסיס לעבודה  החינוכית.

חינוך ולדורף אינו שואל רק מה ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד, בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים או קבוצת גיל מסויימת. תכניות הלימודים, המתודות ודרכי ההוראה, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד והגישה מכוונים לפגוש בהתאמה מירבית את השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים.

את שלבי ההתפתחות העיקריים המשמשים כבסיס לעבודה החינוכית בגישה זו ניתן לתאר בצורה הבאה:

תקופת הילדות המוקדמת – מהלידה ועד גיל הבשלות לבית-הספרwaldorf4

בגיל זה מתמקדת התפתחותו של התינוק, ואחר-כך זו של הילד הרך, בעיקר במישור הגופני-פיזי. מכלול ישותו של הילד מכוון לצמיחה, לגדילה, לטיפוח הגוף וכל הקשור בכך. שאר האיכויות האנושיות מתגבשות ומתפתחות מתוך הקשרן לגופניות. היכולות הקוגניטיביות, הרגש והמוסר – קשורים עדיין לגופניות, נשענים עליה ונבנים בתוכה. ככל שהגוף, התנועה, חוויית המרחב והחושים יתפתחו בצורה הרמונית ושלמה יותר, כך יתפתחו אחר-כך שאר יכולות האדם וכשריו – לצורתם הטובה ביותר.

לכן, מרכז חינוך ולדורף בתקופה זו את עיקר המאמץ במישור הגופני של הילד, וזאת, במובן הרחב ביותר. חווית החושים, התנועה, שיווי המשקל ויכולות החיקוי זוכים להתייחסות רצינית, ועקבית ביותר, ובגן ולדורף מרבים בשירים, באמנויות השונות, ובמשחקי יצירה. 

הילדים קודם כל עושים! המשחק והחיקוי של פעילויות מתאימות בונים בצורה היפה וההרמונית ביותר את גופו ונפשו של הילד הרך.

דגש על האצת החינוך האינטלקטואלי בגיל צעיר מדי או נסיון מוקדם לפתח בצורה ישירה ומכוונת יכולות רציונליות, עלולים לפגוע בהתפתחות המאוזנת של הילד, בעוד שהתפתחות הדרגתית תסייע להכשיר את הקרקע הטובה ביותר לביטויין וליישומן של מכלול היכולות הללו, ולהבשלתן.

תקופת בית-הספר היסודי עד גיל ההתבגרות

בזמן זה, בערך מגיל שש-שבע עד ארבע-עשרה, מרוכזים מרבית כוחותיו של הילד בבניית עולם הרגש והחוויה שלו ובטיפוח עולמו הפנימי.waldorf5

כמובן שבמקביל מתפתחות איכויות נוספות, כמו החשיבה והמודעות העצמית, אולם אלו מתעצבות קודם כל מתוך ההתפתחות הרגשית-חווייתית ובהקשר אליה. 
 
דבר זה מוצא את ביטויו בחינוך ולדורף בכך, שבבית-הספר היסודי – בכיתות א' עד ו'-ז' – מכוונים את התלמידים קודם כל למישור הרגשי של ישותם. הכוונה היא ליצור מערכת, שת טפח, תדגיש ותעודד את התפתחות עולם הרגש והחוויה הפנימית של הילד. רכישת הידע, איסוף האינפורמציה, האימון השכלי והלמידה המופשטת נדחים לשלב מאוחר יותר ובמקומם מודגש לימוד חווייתי ויצירתי, הקשור לעולמו הפנימי של הילד, תוך ליווי אישי, אינטנסיבי ותומך לכל ילד.

האמנות משמשת בגיל זה ככלי הטוב ביותר ללימוד, משום שזהו מדיום הפונה לרגש ולחוויה ומזין אותם. חינוך ולדורף בבית-הספר היסודי מתמקד קודם כל בחינוך אמנותי. כל מקצוע ומקצוע נלמד בהקשר ובהדגש אמנותי, ושיעורי האמנות אינם נלמדים בשלב זה בנפרד מהשיעורים העיוניים, אלא כחלק מהם, כך שכל שיעור הופך לחוויה אמנותית יוצרת. אמנות שהיא חינוך וחינוך שהוא אמנות - זוהי תמצית הגישה בשנים הללו.

בכיתות היסוד אין משמעות רבה להישגיו הנמדדים של התלמיד: בקריאה, בהבנת הקריאה, בחשבון ובתחומים נוספים. הדגש הוא על החוויה האמנותית בשעת השיעור, על הפנמה מלאת חיים ותנועה של תחומי הלימוד, על הפעלה חווייתית ככל האפשר של מרב צדדיו הגופניים והנפשיים של כל ילד ועל קשר חם ואוהב בין הילד ומחנכיו.

כיצד יוצרים אווירה אמנותית-יוצרת בכל נושא ותחום ידע, וכיצד מלווים את הילדים במהלך שנים אלו - על כך יורחב בהמשך.

מגיל ההתבגרות ואילך


 בגיל ההתבגרות מתחיל הילד בשלב התפתחותי חדש. עתה, לאחר שבשנים הראשונwaldorf6ות התפתחה גופניותו; וחיי הרגש והחוויה שלו העמיקו בגיל בית-הספר היסודי - מתעוררת חשיבתו המופשטת ומביאה אותו לאופקים חדשים, יחד עם עולמו הרגשי המעמיק והמתבגר. כעת, ישנה בילד בשלות לעבודה יעילה המתאימה גם לצורכי הסביבה.

להתפתחות זו נותן חינוך ולדורף את תשובתו בתהליכי למידה מופשטים יותר, מלאי עניין ורב-תחומיים. בחינוך העל-יסודי, הכוונה היא להביא את התלמידים לכך, שיגלו קשר של הבנה ועניין בעולם הסובב אותם, כך שכוחות היצירה, הבנייה והאידיאליזם שלהם יגברו על כוחות הכובד וההרס. את זאת מנסים לעשות בלימוד רב-תחומי מקיף. כמו כן, יש מקום בגיל זה לשיתוף התלמידים בתהליכי הלימוד, לפיתוח  יוזמות משלהם וללימוד עצמאי ובוגר יותר.

במקביל, יש ניסיון להגיע לרמה מקצועית גבוהה יותר באמנויות השונות, שבהן הם עסקו עד כה ברמה יותר חברתית וקבוצתית. בעוד שבחינוך היסודי – הושם דגש על החוויה ועל טיפוח עולמו הפנימי של הילד, הרי שעתה ניתן מקום רב יותר לתהליכי אמנות מקצועיים וממוקדים. תהליכי אמנות אלו מגיעים לשיאם בפרויקטים משותפים בתחומי האמנות, כגון: הצגות משותפות, מחזמר או מיצגים ותערוכות בנושאים שונים.

השאיפה היא שכל נער ונערה יעברו תקופה משמעותית של התנסות במלאכות-היד כחלק מהכשרתם לחיים בוגרים: עבודה מכוונת ומקצועית בסדנאות כוללת בין השאר: נפחות, עבודה בנחושת, קליעת סלים מנצרים, קדרות בחימר, עבודה בעץ, תפירה, עבודות עור ועוד.

מתיאור זה ניתן לראות, שבחינוך ולדורף הכוונה היא ללוות את הילד בהתפתחותו ובגדילתו, ועד להבשלתו לקראת חיים בוגרים ומלאים. בכל שלב מנסים להביא בפניו את התכנים השונים במתודות המתאימות להתפתחותו. כל שלב בנוי ומבוסס על השלב הקודם ויוצא ממנו הלאה. בדרך זו מתייחסים גם לרוב השאלות החינוכיות: המתודיקה, הקשר מורה- ילד, השאלות החברתיות או המשמעת הנכונה לכל ילד ולכל גיל.

יסוד נוסף בעל חשיבות רבה בחינוך ולדורף, הוא הגישה השלמותית למעשה החינוכי. בכל שלב מבקשים להתייחס לילד כאל שלמות, כאל ישות רבת-פנים, מגוונת ובעלת איכויות וצדדים רבים ושונים. בכל גיל מקבלת גישה זו ביטוי שונה ודגשים אחרים, אולם לכל אורך הדרך החינוכית קיימת התמודדות רציפה עם השאלה: איך לעורר, לפתח ולתרגל את מגוון האיכויות השונות הקיימות באדם המתפתח.

בבית-הספר היסודי, לדוגמא, משולבים שיעורי האמנות גם בלימוד העיוני, וכל ילד מנגן, שר, מצייר, רוקד, רושם ומפסל כדבר מובן מאליו - כחלק מהעשייה החינוכית. העשייה האמנותית, העבודה בסדנאות המלאכה ויחסי החברה בכיתה אינם פחות חשובים, אלא לעיתים חשובים אף יותר, מהwaldorf7תחומים "הרשמיים", שנהוג בדרך-כלל לעודדם ברוב בתי-הספר. זאת גם הסיבה לכך שבחינוך ולדורף אין מגמה של התמקצעות בשום שלב, גם לא בכיתות החטיבה העליונה של בית-הספר. הנער והנערה מקבלים את הרקע הרחב והרב-גוני ביותר הדרוש להם למען היכולת להבין, לשפוט ולתפקד בעולם כמבוגרים עצמאיים ואוטונומיים. דווקא בעולם של היום, שהינו כה ממוקצע ובו בזמן צר בתחומים רבים, ישנה חשיבות מכרעת להתנסות רב-תחומית ורחבה ככל האפשר.

לסיכום ניתן לומר שהמבט אינו מופנה לעולם החיצון, לצורך החומרי להתקיים,  לשוק העבודה ולשאר הדברים שאתם ייאלץ הילד להתמודד עם התבגרותו, אלא מתמקד בעולמו הפנימי והאינדיבידואלי של כל ילד וילד, בהנחה, שטיפוח נכון והרמוני של פנימיותו, של גופניותו, רגשותיו, תחושותיו וכוחות החשיבה שלו – יכינו אותו בצורה המשמעותית והנכונה ביותר גם לחיים עצמאיים ומלאי תוכן, בכל חברה וסביבה שבהן הוא יבחר לחיות.
 
מתוך גישה זו מייחסים משקל רב להבנת שלבי התפתחותו של הילד. שכן, רק מתוך הבנה עמוקה של החוקים, השלבים והריתמוסים בהתפתחות הילד - בכלל, ניתן להתייחס בצורה רצינית ואחראית גם לילד האחד שאתו עובדים. למען השגת אידיאל זה, קיימות דרכים ומתודות רבות בחינוך ולדורף, אולם את כולן מזינה ומאפיינת הבנה ועבודה רצינית בכל הקשור לתהליך התפתחותו של הילד מילדות - אלי בגרות.

מתוך גישה זו יש חשיבות ודגש על חינוך רב-צדדי ושלמותי ככל האפשר. על תהליך החינוך לשמור על הפתיחות והרכות של אפשרויות צמיחת הילד ולשמר אותן. כל אפשרות צמיחה שנחסמת ממיתה משהו בישותו השלמה של האדם ומחלישה אותו בעתיד. בחינוך ולדורף מנסים לחזק את הילד הגדל במישורים מגוונים ושונים ביותר. כל תחום של התפתחות וכל גוון מעשירים לא רק את עצמם, אלא גם מישורים והיבטים אחרים, דומים ואף מנוגדים להם.

מעבר לדף הבית של המסלול ללימודי חינוך יסודי (בגישת ולדורף)

מעבר לרשימת חוגים ומסלולים – לימודי תואר ראשון בחינוך