mitlabtim


לקבלת מידע אנא פנו אלינו ונחזור אליכם בהקדם.
שם פרטי:
שם משפחה:
נייד:
דואר אלקטרוני:

מסלול

מסלול

back

מסע אל תוך העצמיות

סדנת כתיבה בחוג לספרות וספרות ילדים

בהנחיית: נעמה בר-איתן

השירים הבאים נכתבו בסדנת הכתיבה "לנסוע בתוך העצמיות".

הסדנה יועדה לכל מי שרצון היה בלבו לצאת למסע של כתיבה, בשירה או בפרוזה; גם לאלו שהכתיבה הייתה חדשה עבורם, וגם לאלו שכבר כתבו אבל רצו לבוא לבית המלאכה ולהרחיב את "כלי העבודה" שברשותם. המפגשים היו בנויים מתרגילים מגוונים, שעוררו לכתיבה ואפשרו התנסויות במחוזות שונים של שפה, סגנון ועולם רגשי. בחלק השני של כל מפגש קראו המשתתפים מן הטקסטים שכתבו, וקיבלו מן הקבוצה משוב והֵד לכתיבתם, וממילא המסע האישי של הכתיבה "בתוך העצמיות" הפך להיות גם מסע קבוצתי משמעותי ומרגש.

מרים אלוני

פַּעַם הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
וְלֹא רָצִיתִי פָּנִים וְלֹא רָצִיתִי גוּף
סוֹדוֹת שֶׁצָּעַקְתִּי בְּקוֹל
גֶּחָלִים בִּמְקוֹם אֶבֶן
תְּהוֹם מֻכֶּרֶת
מִטָּה שֶׁהִיא כָּל הָעוֹלָם
אוּלַי אֲנִי אֶתֵּן לְךָ פַּעַם עֵינַיִם
וְלִי אֶקַּח יָדַיִם אֲחֵרוֹת
שֶׁמַּרְגִּישׁוֹת אַחֶרֶת
כִּי לֹא הָיִיתִי אַף פַּעַם יוֹדַעַת
וְהַגּוּף הַזֶּה עוֹמֵד בֵּינֵינוּ
תַּמְרוּר שֶׁאַל תִּגַּע

*
חַלַּת שַׁבָּת מְעֻדֶּנֶת בְּמֶלַח
יָדַיִם הַמֻּכָּרוֹת לִי הֵיטֵב
בּוֹצְעוֹת בָּהּ נְתָחִים נְתָחִים
הַבְּדִידוּת, הַגַּעֲגוּעַ, הַכְּאֵב
גָּבִיעַ שׁוֹפֵעַ יַיִן זוֹלֵג
חַלַּת שַׁבָּת מְעֻדֶּנֶת בְּמֶלַח
נִשְׁמוֹתֵינוּ נְגוּעוֹת נֶחָמָה
בּוֹצְעוֹת בָּהּ נְתָחִים נְתָחִים
הָיוּ אֶת יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ
גָּבִיעַ שׁוֹפֵעַ יַיִן זוֹלֵג
רָצִים מַהֵר לְתוֹךְ בַּיִת
נִשְׁמוֹתֵינוּ נְגוּעוֹת נֶחָמָה


 


 

ג'ייד גבאי
g.gabai.lit

Fragile

בָּלֵרִינָה
כָּל תְּנוּעָה בַּמָּקוֹם, עֵינַיִם מְזֻגָּגוֹת, שִׂמְלָה צְחוֹרָה כַּשֶׁלֶג
שְׂפָתַיִם מְשׁוּחוֹת בְּאֹדֶם
צַמָּה קְלוּעָה לְלֹא רְבָב
שַׁבְרִירִית, מְבַצַּעַת אֶת הָרִקּוּד בִּשְׁלֵמוּת
אַף כַּפְתּוֹר
עוֹמֶדֶת עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
בָּלֵרִינָה
אִם תִּלְחֲצוּ לָהּ עַל הַיָּד הִיא אֲפִילוּ תְּחַיֵּךְ
מֻשְׁלֶמֶת, מִלְבַד הַבֶּרֶז שֶׁדּוֹלֵף לָהּ מִדֵּי פַּעַם מֵהָעֵינַיִם.
 

אשליה

בָּנִית לָךְ אַרְמוֹן
מָקוֹם מִשֶּׁלָּךְ
יָמִים כְּלֵילוֹת
בִּמְקוֹם מִבְטָחַיִךְ
חוֹמוֹת מֵגֵנוֹת כְּחִבּוּק שֶׁל אִמָּא
בֻּבּוֹת פַּרְוָה כְּשׁוֹמְרִים
מִבְצָר
מַמְלָכָה מִשֶּׁלָּךְ
סְפוּנָה
שְׁקוּעָה בְּעֶרֶשׂ
בֵּית בֻּבּוֹת וּבְרֵכָה עִם מַקְפֵּצָה בַּחָצֵר
מְשַׂחֶקֶת עִם נוֹצוֹת בַּחַלּוֹן
שִׂמְלַת מַלְמָלָה עִם מָחוֹךְ
נִרְדֶּמֶת בְּתוֹכָהּ
בַּמַּמְלָכָה שֶׁלָּךְ אֵין עֲקֵבוֹת.
נְסִיכָה, שַׂמְתְּ לֵב? שָׁכַחְתְּ לְהַצִּיב דֶּלֶת בַּכְּנִיסָה,
בָּחַרְתְּ לְעַצְמֵךְ כֶּלֶא יָפָה.






מוריה חסיד

אור ערפילי

אוֹר עַרְפִּלִּי מְנַמְנֵם
חוֹדֵר בְּאִטִּיּוּת פְּנִימָה.
מִתְגַּפֵּף
עִם הַצְּלָלִים
נוֹשֵׁק
לַאֲמִירֵי הָעֵצִים.
מַשְׁקִיט אֶת בְּלִיל הַקּוֹלוֹת,
מַשִּׁיל רְדִידִים
עִם קְצָווֹת פְּרוּמִים.
אוֹר עַרְפִּלִּי, עֲרִירִי
מִתְכַּסֶּה.
שְׂמִיכַת אֹפֶל
שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין.


נעמי פרנק

 חַיִּים עֲנֻגִּים וְצוֹרְבִים וּשְׁלֵוִים.
חוֹתְכִים בַּבָּשָׂר.
נִגּוּד לְלֹא הִגָּיּוֹן,
יָמִים לְלֹא פִּתְרוֹן.
בֶּכִי חוֹבֵק,
נְפִילָה כֹּה רַכָּה,
הַמְרָאָה מַתְרִיסָה.
שְׁלֵמוּת.








תומר שמש

אֲנִי מְפַחֶדֶת אֲבָל אֲנִי מְנַסָּה.
אֲנִי קָמָה וְגוֹרֶרֶת אֶת עַצְמִי אֶל עֵבֶר הָאִיש, וּמִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ נוֹשֵׁם עוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּקֶצֶב אִטִּי. אֲנִי תּוֹפֶסֶת אֶת יָדִי וְשָׂמָה אוֹתָהּ עַל הַחָזֶה שֶׁלּוֹ וּלְאַט לְאַט יוֹצְאוֹת לִי מֵהִצִּפָּרְנַיִם שִׁנַּיִם חַדּוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת וּבוֹלְעוֹת אֶת כָּל עוֹרוֹ שֶׁכָּל כָּךְ מַפְרִיעַ לִי לִרְאוֹת וְלָחוּשׁ אוֹתוֹ.
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת, אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה, אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת מָה אֲנִי רוֹצָה. מָצָאתִי. לְפֶתַע הָאֹשֶׁר עוֹלֶה בִּי. הַשִּׁנַּיִם נֶהְפָּכוֹת לְחוּטִים דַּקִּים שֶׁאוֹחֲזִים בָּזֶּה בְּחָזְקָה וְלֹא מַרְפִּים זֶה אֶצְלִי הוּא שֶׁלִּי.
אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ. הוּא כָּל כָּךְ פָּגוּעַ וּמְפֻחָד. לַמְרוֹת הַכֹּל אֲנִי מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ וּמַרְגִּיעָה אוֹתוֹ: אַתָּה אִתִּי עַכְשָׁו לֹא לְבַד.
בְּקֶצֶב רַךְ אֲנִי מַחֲזִירָה אוֹתוֹ לַמָּקוֹם וְהַחוּטִים תּוֹפְרִים אֶת הָעוֹר.
עַכְשָׁו אֲנִי שְׁלֵוָה.

*
 

בַּפִּנָּה נִשְׁעָן עַל קִיר יָשָׁן, דּוֹקֵר.
גּוּפוֹ כֻּלּוֹ שְׂרִיטוֹת וְצַלָּקוֹת. עֵינָיו תְּפוּרוֹת מִבַּד חָזָק, חָלִילָה שֶׁלֹּא יִקָּרַע.
לְפֶתַע הָאַרְגַּז נִפְתָּח תַּרְנְגוֹל עָצוּם וּמְסַנְוֵר מַבִּיט בּוֹ מִלְמַעְלָה.
עֵינָיו מַתְחִילוֹת לְהִשָּׂרֵף מֵהַחֹם שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ וּמַתִּירוֹת אֶת הַחוּטִים הַנּוּקְשִׁים.
עַכְשָׁו הֵן זוֹהֲרוֹת כְּפַנָּסֵי רְחוֹב, שׁוֹלְחוֹת אוֹר בּוֹהֵק חַמִּים אֶל עֵבֶר הַחַיָּה.
מִלְמַעְלָה הוּא עוֹמֵד וְזוֹרֵק מַסְמְרִים מִזְּכוּכִיּוֹת וּמַתְחִיל לִדְפֹּק בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְרַגְלָיו, מוֹרִיד חוּטֵי דָּם וְקוֹשֵׁר סְבִיב אֵבָרָיו.
הַחוּטִים זוֹרְמִים עָמֹק לְתוֹכוֹ – עַד הַלֵּב שֶׁמַּתְחִיל לִשְׁתּוֹת בִּמְהִירוּת לְלֹא מַחֲשָׁבָה.
מֵרִים אוֹתוֹ וּמוֹצִיא אוֹתוֹ בְּזִלְזוּל וּבְכֹחַ הַחוּצָה "עַכְשָׁו אַתָּה שֶׁלִּי" צוֹרֵחַ.
הוּא מְטַלְטֵל אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ בְּחָזְקָה, הֵנָה וָהֵנָה כְּמוֹ שַׂק קָרוּעַ.
גּוּפוֹ לוֹהֵט מִזְּרָמִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חָשׁ, רוֹעֵד מִכָּל נְגִיעָה, נִסְדָּק, נִשְׂרָט מִכָּל אֲחִיזָה.
פִּתְאֹם לִבּוֹ עוֹצֵר. טוֹעֵם אֶת אֲשֶׁר נִכְנָס לְתוֹכוֹ. גֹּעַל, זְוָעָה.
מַתְחִיל לְהָקִיא אֶת הַדָּם, פּוֹרֵץ הַחוּצָה מִתּוֹךְ גּוּפוֹ. הַחוּטִים נִקְרָעִים.
הַתַּרְנְגוֹל מְאַבֵּד אֶת בֻּבָּתוֹ וְהוּא נוֹפֵל מַטָּה. לְמַטָּה
וְהָרוּחַ הַחַמָּה מְלַטֶּפֶת אֶת פָּנָיו הַשְּׁבוּרוֹת.
נוֹחֵת בִּשְׁכִיבָה עַל בַּד רַךְ וְעָצוּם.
עֵינָיו נִשְׁאָרוֹת פְּקוּחוֹת, אַךְ לֹא זוֹהֲרוֹת.
לְפֶתַע מַרְגִּיש דְּקִירוֹת עַזּוֹת בְּכָל גּוּפוֹ,
מַסְמְרֵי הַזְּכוּכִית חָדְרוּ אֶל כָּל אֵבָרָיו.

הוּא מִתְבּוֹנֵן עָלָיו מִלְּמַטָּה בַּקֹּר הַמַּקְפִּיא. הוּא יוֹשֵׁב וְנוֹעֵץ אֶת מַבָּטוֹ לְעֶבְרוֹ.
הוּא נִמְצָא בְּרִבּוּעַ שֶׁעָשׂוּי קַשׁ וְהַכָּל חָנוּק וְעוֹקֵץ. מְנַסֶּה לִפְרֹם אֶת הַקַּשׁ אֲבָל מִתְעַיֵּף כְּבָר בַּנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ זָז, מִתְאַמֵּץ, וְגוּפִי רוֹעֵד. אֲנִי לֹא עוֹזֵר, אֲנִי רַק מִסְתַּכֵּל,
הַבַּיִת שֶׁהוּא בָּנָה לְעַצְמוֹ נִרְאֶה כְּמוֹ אַרְגַּז מִשְׂחָקִים לִדְבָרִים כָּמוֹנִי.
"לְבַד הוּא לְבַד" עַל דַּלְתוֹת הַקַּשׁ הוּא לוֹחֵשׁ, אֵין אֲוִיר וְעַל כָּל יָדָיו דָּם
זוֹרֵם כְּמוֹ בֶּרֶז פָּצוּעַ.
הוּא יַמְשִׁיךְ. רֶגַע אֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁקֶט. הוּא שָׁם?
מִי יֵדַע עַל מְקוֹמִי, עַל חֲדַר הַקַּשׁ שֶׁלִּי
זֶהוּ הוּא סִיֵּם.

*

איך דרקון אוהב?

אֵיךְ דְּרָקוֹן אוֹהֵב?
שָׁאַל הַיֶּלֶד אֶת אִמּוֹ. "טוֹב זֶה לֹא כָּל כָּךְ פָּשׁוּט" עָנְתָה הָאֵם.
דְּרָקוֹן הוּא חַיָּה עֲצוּמָה וּמְאֹד מְסֻכֶּנֶת. בִּמְקוֹם צִפָּרְנַיִם קְצָרוֹת יֵשׁ לָהּ טְלָפַיִם עֲצוּמִים, וְכָל גּוּפוֹ מְכֻסֶּה בְּקוֹצִים כְּמוֹ הַקַּקְטוּסִים שֶׁיֵּש בְּבֵית סַבְתָא. הַשִּׁנַּיִם שֶׁלּוֹ חַדּוֹת, חַדּוֹת כְּמוֹ חֹד הָעִפָּרוֹן שֶׁאִתּוֹ אַתָּה כּוֹתֵב. וְהָאֵשׁ שֶׁיּוֹצֵאת מִפִּיו יְכוֹלָה לִשְׂרֹף אֶת כָּל אֹסֶף הַקְּלָפִים שֶׁלְּךָ.
אֲבָל... לֵב הַדְּרָקוֹן הָאֵבָר בְּגוּפוֹ שֶׁדּוֹפֵק לְלֹא הֶרֶף כְּמוֹ הַשָּׁעוֹן שֶׁעַל יָדְךָ, הוּא חַמִּים וְרָחָב.
וְהוּא כָּל כָּךְ רוֹצֶה לֶאֱהֹב. אָז הוּא פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו וְעָף רָחוֹק רָחוֹק.
"אֲבָל אִמָּא!" שׁוֹאֵל שׁוּב הַיֶּלֶד
"אֵיךְ דְּרָקוֹן אוֹהֵב?"