לקבלת מידע אנא פנו אלינו ונחזור אליכם בהקדם.
שם פרטי:
שם משפחה:
נייד:
דואר אלקטרוני:

מסלול

מסלול

limudai_hemsech_courses  

מעולם הספרנות והמידע

וויקיפדיה (Wikipedia)


מידע זה נכתב בעקבות הערך "וויקיפדיה" בתוך האנציקלופדיה עצמה.
וויקיפדיה היא אנציקלופדיה של תוכן חופשי לשימוש, העתקה, עריכה והפצה. זוהי יצירה המפותחת באופן שיתופי במספר רב של שפות, מנוהלת ומתופעלת כמוסד ללא כוונות רווח, החל מינואר 2001.

יש בה למעלה מ- 40,000 ערכים בעברית (נכון ליולי 2006), מעל מיליון מאמרים באנגלית וכ-3.6 מליון מאמרים בכל השפות ביחד.

ב-15 בינואר 2001 קבל האתר כתובת משלו (Wikipedia.com). כבר בחודש הראשון הצטברו למעלה מ- 1000 דפים ותוך תשעה חודשים גדל המספר ל-10,000. מאז נוספים לאנציקלופדיה ערכים חדשים בקצב של כ- 1500 מאמרים לחודש.

הרעיון לאסוף את כל הידע שבעולם תחת קורת גג אחד היה מהרעיונות שהנחו את הספרייה העתיקה של אלכסנדריה ואף של הספרייה בפרגמון.

היו ניסיונות אחדים לאיסוף הידע, כמו למשל מפעלו של הקיסר הסיני שנגזו שהשגיח על חיבורה של אנציקלופדית יונגל, שהושלמה בשנת 1408 והכילה למעלה מ- 11,000 כרכים. רק חלק קטן מהם שרד.

ראויות לציון גם אנציקלופדיות המדע של אבו-בקר אל-רזי, האנציקלופדיה הרפואית של אבן סינה ומפעלים אחרים, אך כל הע בודות האלו לא היו זמינות לאדם שלא היה מומחה.

רעיון האנציקלופדיות הכלליות, בתפוצה רחבה בראשית העידן המודרני החל לתפוס תאוצה עם דידרו והאנציקלופדיסטיים של המאה ה-18. בין היתר הופיעה האנציקלופדיה בריטניקה הבריטית, ה- Brockhaus הגרמני, ה-Enciclopedia Universal Illustrada.

עם התפתחות האינטרנט ניסו אנשים רבים לפתח פרוייקט של אנציקלופדיה מקוונת. החלוץ היה סטולמן שדן בכך כבר בשנת 1999.

לפרוייקט הוויקיפדיה שלושה מאפיינים עיקריים:

הוא בעיקר אנציקלופדיה.
הוא ויקי, כלומר ניתן לעריכה בידי כל אחד (מלבד במקרים בודדים).
הוא תוכן פתוח ומשתמש ברישיון התיעוד החופשי.

מכיוון שההשחתה, במובן של עריכה פוגעת, מטעה בכוונה או סתם טיפשית, הוא חלק מן הסכנות בהן עומדת אנציקלופדיה זו, נקבעה מדיניות ברורה:

קודם כל, מכיוון שלכותבים אידיאולוגיות שונות, הוויקיפדיה מחוייבת ליצירת מאמרים נטולי משוא פנים ככל האפשר. הכוונה אינה לכך שיש לכתוב מאמר באופן אובייקטיבי, אלא שיש להציג באופן הוגן את מגוון הדעות בכל נושא.

בהמשך נקבעו כללים נוספים, הנחיות ומנהגים שהתקבלו ע"י חברי קהילת הוויקיפדיה ביחס למתן שמות למאמרים, לסוגי ערכים שמן הראוי שיכללו באנציקלופדיה ועוד.

נסיים בציון העובדה שקיימים מספר מיזמים מקבילים לוויקיפדיה כמו Wiktionary, מאגר תכני ספרים (WikiBooks), מאגר ציטטות (Wikiquote)
ומאגר תכני מקורות (Wikisource).

* מידע זה נכתב בעקבות הערך "וויקיפדיה" בתוך האנציקלופדיה עצמה.


מבחר ציטטות על ספריות ועל קריאה

…I have always imagined that Paradise will be a kind of library. Jorge Luis Borges

Poema de los Dones, from El Hacedor


"הנני מה שהספרנים נטעו בי, עם קצת עזרה ממורה טוב ומכמה משוררים" (בעקבות ב.ק. סנדוול).


"על ספרייה להיות חדר הלידה לרעיונות, מקום בו ההיסטוריה יוצאת לחיים" (נורמן קאזן).


"אין דבר המרגיז אותי יותר מדלת נעולה של ספרייה" (ברברה טוכמן).


"בליתי שעות בספרייה של אוניברסיטת קולומביה כשאני חש מאויים ונבוך כמו אוהב מעדנים וגרגרן המגיע למסעדה חלומית שניתן להזמין בה מנה מכל מטבח בעולם" (לואיג'י ברזיני).

"יש שני סוגים של ידע: זה שאנו יודעים בעצמנו וזה שאנחנו יודעים היכן נוכן לאתר אותו" (סמואל ג'והנסון).

"גיליתי שחלק גדול מן הידע שבבעלותי נרכש כאשר חיפשתי משהו אחד ובדרך מצאתי משהו אחר" (פרנקלין פ. אדמס).

"הידע בספרייה הוא חופשי לכל, כל שעליך לעשות הוא להביא אתך את המיכל שלך (Your container)" (אנונימי).


מארק טווין נשאל פעם ע"י ידיד מדוע בכל פינה בביתו יש ספרים, על השולחן, על כסאות, על הרצפה וכן הלאה. "מה אני יכול לעשות", השיב טווין, "שאנשים משאילים ספרים אבל אף אחד אינו משאיל מדפים".


"אוהב ספר אף פעם אינו הולך לישון לבדו" (אנונימי).


"הספר המלוכלך ביותר הוא הספר המצונזר" (וולט וויטמן).

לאדם שאינו קורא ספרים טובים אין שום יתרון על אדם שאינו קורא כלל" (מארק טווין).

"החיים הם כמו ספרייה של סופר - יש בתוכה כמה ספרים שהוא עצמו כתב, אבל הרוב נכתבו עבורו" (ה.א. פוסדיק).


גישה חופשית לספרות באינטרנט
רבות הטענות כנגד המחשב כאחד הגורמים המשמעותיים לירידה בקריאת ספרות זאת בעיקר מכיוון שהנטייה הטבעית של רבים מן הצעירים היא לחפש מענה לכל צרכיהם ברשת. למרות שקצת קשה להתכרבל במיטה עם המחשב, אפילו נייד, אך בכל זאת ניתן למצוא היום באינטרנט יותר ויותר ספרי קריאה בטקסט מלא.

אחד הפרוייקטים הראשונים שעסקו בכך היה פרוייקט גוטנברג (www.gutenberg.org) שמספק בטקסט מלא ספרים שתמו זכויות היוצרים שלהם. אתר זה מכיל היום כ- 18 אלף ספרים, הזמינים בחינם ברשת. כך תוכלו למשל לקרוא את כל יצירותיו של שקספיר אך גם את "אבא ארך רגליים" או את "שלושה בסירה אחת". החסרון הוא קודם כל כאמור בחוסר הנוחות, אך גם בהעדר האיורים, המוסיפים חן כה רב לספרה של ג'יין ובסטר כמו גם לספרו של ג'רום ק. ג'רום.

לפרוייקט גוטנברג באנגלית יש מקבילה ישראלית הנקראת "פרוייקט בן יהודה" (benyehuda.org). כאן תוכלו למצוא מגוון עשיר של מחברים אשר נפטרו לפני 70 שנה או יותר, החל בר' משה אבן עזרא, דרך שלום עליכם ועד לחיים נחמן ביאליק ואחרים.

שני אתרים נוספים ראויים לאזכור ברשימה זו. הראשון הוא מאגר הספרים של אוניברסיטת פנסלבניה (olinbooks.library.upenn.ude) שמספק קטלוג מסודר של אתרים המאפשרים הורדה חינמית של ספרים ואתר esefer, שהוקם לפני כשלוש שנים ע"י צבי שוורצמן במחאה על המחירים הגבוהים של ספרי הלימוד בארץ. אתר זה מרכז ספרי לימוד בחינם במגוון תחומי דעת, או כדברי מר שוורצמן:

"יוצר האתר מתכוון לממש כל דרך חוקית כדי להביא לידיעת צרכני הספרים מקורות לספרי לימוד מקוונים הנמצאים כמידע חפשי ברשת האינטרנט". (www.esefer.net).

מן הראוי לסיים כתבה קצרה זו באזכור המאבק המתנהל היום בין מנוע החיפוש הפופולרי Google לבין הוצאות ספרים ברחבי העולם. גוגל ניסה להרים פרויקט אדיר מימדים ושאפתני של סריקת כ- 15 מליון ספרים מחמש ספריות גדולות בארה"ב - הרווארד, מישיגן, אוקספורד, סטנפורד והספרייה הציבורית של ניו-יורק. הספרים שהועלו ברשת אינם כוללים תכנים המוגנים בזכויות יוצרים עקב התנגדות בעלי הזכויות. התכנים שייסרקו אינם כוללים ספרות אקדמית בלבד אלא גם רומנים, שירה, ספרות תיעודית, פוליטית ואמנות.

באוקטובר האחרון הכריזה גוגל כי Google Print זמינה כעת גם בצרפת, גרמניה, הולנד, אוסטריה, שוויץ, בלגיה, אטליה וספרד. גולשים במדינות אלו יכולים לחפש ספרים בשפותיהם, באמצעות אתרים מקומיים שהושקו לצורך העניין.

עפ"י הערכות, עלות הפרוייקט עומדת על כ- 150 מליון דולר. החברה מסרבת למסור כמה ספרים נסרקו עד כה והצפי הוא שתהליך הסריקה יארך שנים. ספרנים המעורבים בתהליך מעריכים כי הוא יארך 10-20 שנה לפחות, בין היתר, כאמור, בשל התנגדות חלק מן המולי"ם.