mitlabtim


לקבלת מידע אנא פנו אלינו ונחזור אליכם בהקדם.
שם פרטי:
שם משפחה:
נייד:
דואר אלקטרוני:

מסלול

מסלול

back

ילדים מלמדים ילדים

טובה פומרנץ, בוגרת חפ"ן משנת תשס"ד:

אני עובדת בבית-הספר היסודי "הרטוב" בקיבוץ צרעה. זהו בית-ספר אזורי רגיל, בלי "כותרת" מיוחדת. בית הספר מונה 570 תלמידים הלומדים ב-23 כיתות, מהן שתי כיתות חינוך מיוחד שתלמידיהן משולבים בפעילויות החברתיות ובחלק מהשיעורים של הכיתות הרגילות.
 
בכל כיתה בבית-הספר 30-25 תלמידים המגיעים לבית-הספר מיישובי האזור בעזרת הסעות. האוכלוסייה הטרוגנית וכוללת בני קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים. בית-הספר שואף ליצירת אקלים מיטבי ולקידום הישגי התלמידים. צוות ביה"ס אף הוא הטרוגני, ומורכב מגרעין גדול של מורים ותיקים, לצד מורים חדשים יחסית.
כמורה בבית הספר אני חשה בקיומו של שיתוף-פעולה פורה בקרב הצוות. בית-הספר מאופיין בפתיחות רבה כלפי רעיונות חדשים ובעידוד יוזמות – הן מצד הצוות והן מצד התלמידים.

בית-הספר מקיים יום-לימודים ארוך (עד השעה 15:00) במשך חמישה ימים בשבוע. מערכת השעות כוללת, בין השאר, שיעורים מקצועיים ברמה גבוהה וסדנאות מרשימות (עם הציוד הנלווה הנדרש), כגון: מוזיקה, אמנות, מחשבים, מדעים ואנגלית. אני חשה בבית הספר מרחב, תרתי משמע.
 
ילדים מלמדים ילדים
מאת: טובה פומרנץ, מחנכת ובוגרת חופן משנת תשס"ד

ילדים מאוד אוהבים ללמוד מפיהם של ילדים אחרים. באורח פלא, כשילד ניצב מול קבוצה משתרר שקט, מה שיותר נדיר כשמבוגר עומד מול אותה קבוצת ילדים...

לתת במה לילד, פירוש הדבר: להעצים אותו כמי שמסוגל ללמד אחרים. בדרך זו ניתנת הזדמנות לילדים שאינם מתבלטים בדרך-כלל, להפגין את מיטב כישוריהם ועל-ידי כך לשפר את הדימוי שלהם בעיני עצמם ובעיני חבריהם. גם ילדים שחווים קושי בלמידה קונבנציונאלית, עשויים להביא לידי ביטוי אינטליגנציות אחרות* ולהציג בפני חבריהם כישורים מיוחדים (מוסיקליים, גופניים-תנועתיים וכיו"ב).

מסגרת זו מאפשרת היכרות מעמיקה בין חברי הקבוצה, העשרה ולמידה מהנה. לעיתים קרובות ההתנסות בהוראת-עמיתים מותירה חוויית הצלחה משמעותית, הן עבור הילד שלימד, והן עבור הילדים שלמדו. שיעור מהסוג הזה יכול לשמש נקודת-מוצא לתהליך מתמשך בכיתה, הואיל ותוך-כדי הפעילות משוחחים הילדים ביניהם, מעלים רעיונות, ופותחים פתח לכיוונים חדשים בהמשך.

אציע כמה דרכים ליישום המתודה של הוראת-עמיתים בכיתה:

"סבבים": הילד שהכין את הפעילות, מלמד בשלב ראשון קבוצה קטנה בת 5-4 ילדים, ואז עוברים לשלב הבא: או שהילד ממשיך ללמד קבוצות קטנות נוספות, או שהילדים בקבוצה הראשונה הופכים מורים עבור קבוצות אחרות, בעוד שהילד משמש בתפקיד "המנהל/המארגן", ומגיש עזרה במקום שנדרש.
 
"תחנות": מספר ילדים מכינים מראש פעילויות מגוונות, וכל ילד מציע את "מרכולתו" בתחנה משלו. שאר ילדי הכיתה מתחלקים לקבוצות, ועוברים בין התחנות.

"חונכות": בשנים שעברו התנסיתי במתכונת "אחד-על-אחד" (חונך מול חניך), אולם השנה הפעלתי מסגרת חונכות במתכונת קבוצתית: שלושה ילדים מכיתת הבוגרים חונכים שלושה ילדים מכיתת הצעירים. כך מתאפשר גיוון באינטראקציות החברתיות, ונמנע התסכול שנובע מהיעדר "כימיה" בין חונך יחיד לחניך יחיד. יתרון נוסף הוא, שבמתכונת העבודה הקבוצתית אפשר להשתחרר ממבנה היררכי של חניכה. כלומר, ילד מכיתת הבוגרים יכול להפעיל את הקבוצה, ואחר-כך ילד מכיתת הצעירים יפעיל את הקבוצה. חניכה "דו-סטרית" כזאת מחדדת את המסר, שקיימת הזדמנות ללמוד מכל אדם, בכל גיל.
 
סיפורים קטנים מהשטח:

משרוך נעל עד קריאה...


ילדה אחת בכיתת החינוך שלי (א') סובלת מליקויי למידה רבים, מחוסר-מוטיבציה כללית, ומדפוסי-תקשורת שליליים עם בני-גילה. שמתי-לב שהיא מיומנת בקשירת שרוכי הנעליים, והופתעתי לגלות שהיא עושה זאת בשיטתיות ובדייקנות שלא אופיינית לה. הצעתי לה ללמד קבוצת ילדים לקשור את שרוכי הנעליים שלהם. עוד באותו יום למדו ממנה ארבעה ילדים שלרגליהם היו נעליים בעלות שרוכים. למחרת טרחו ילדים אחרים לבוא במיוחד עם נעליים מתאימות ועמדו בתור ללמוד ממנה... במקרה או שלא במקרה, התחילה הילדה לקרוא במהלך אותו שבוע, קשרה-קשר עם שתי ילדות, ומדי פעם אף הצביעה והשתתפה בשיעורים.
 
מעגל קפוארה

זהו סיפור על ילד שלא אהב את בית-הספר, בלשון המעטה, ונטה להסתבך בבעיות משמעת ובמריבות עם מורים ותלמידים. גמישותו הגופנית, כישוריו האתלטיים וחוש הקצב שלו, עוררו השתאות. כעונש על מעלליו הוא בילה הפסקות רבות במזכירות או בצמוד למורה התורנית בחצר, וכצפוי האסטרטגיות הללו לא הביאו לשיפור ממשי בהתנהגותו. אז עלה הרעיון שהוא ינחה מעגל קפוארה בהפסקות. בהתחלה ביקש הוא ללמד רק ילדים צעירים ממנו. כעבור זמן ביקשו ממנו הילדים בני-גילו להצטרף למעגל הלומדים. עקב ההתנסות החיובית וחוויית ההצלחה, חל שיפור בהתנהגותו. הוחלט לייחד למעגל הקפוארה הפסקה אחת במועד קבוע בשבוע, וכבר היה לאותו ילד משהו חיובי לצפות לו בבית הספר.
 
דור שלם של כלבלבים...

אחת הילדות בכיתה ביקשה ללמד את חבריה להכין כלבלב מקיפולי נייר. היא הגיעה עם החומרים ועם דוגמה לכל שלב בהכנה. היא הסבירה והדגימה בבהירות כל שלב. הילדים התלהבו מאוד. כל אחד הכין לעצמו שניים-שלושה כלבלבים וביקש ללמד ילדים אחרים בכיתה שעדיין לא למדו. עד מהרה התמלאה הכיתה בדור שלם של כלבלבים רעננים ושקטים להפליא מנייר...
 
עצות מעשיות

במשימות שמצריכות חומרים, חשוב להפקיד בידי הילד שמלמד את האחריות על הבאת החומרים. בנוסף, ראוי להקדיש כמה דקות לשיחה עם הילד, כדי לוודא שהוא חשב מראש איך ללמד את הקבוצה, ובמידת הצורך לסייע לו בהבהרת ההסברים וההוראות. כך יגברו הסיכויים שתהיה לו חוויית הצלחה. מניסיוני בעבודה עם ילדים-מלמדים בכיתה א', הם נוטים לשכוח את ההסבר המילולי, ופשוט מראים לחבריהם מה הם עושים. חשוב לעודד אותם להסביר בקול רם את ההנחיות.