מושגי יסוד

בדף זה ננסה להבהיר כמה מונחי יסוד בתחום הקיימות. אם ישנם מונחים נוספים שלדעתכם צריכים להופיע במונחון או אם אתם חושבים שיש מקום לשפר את ההגדרות שהצגנו, אנא צרו קשר.

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק

א.

אבולוציה (Evolution) - שינוי לאורך זמן. ביצורים חיים זה שינוי צורתי, פיסיולוגי או התנהגותי שעובר בין דור לדור. שינויים אבולוציוניים הם תוצאה של טבע התכונות המורשות, שונות התכונות באוכלוסייה ועודף בצאצאים המאפשר לחלק לשרוד ולהעצמיד צאצאים נוספים ולחלק להכחד.

אגן ניקוז (Drainage basin or Watershed) - שטח ארץ טבעי שמימיו מנוקזים ע"י נחל או נהר אל תוך אגם. גם נקרא אגן היקוות. ניקוזו של אגן ההיקוות נעשה על ידי חרצים, ערוצים או בתרונות. החרצים הם תעלות רדודות בקרקע, שנוצרות בדרך כלל מיד אחרי הגשמים ומפסיקות להוליך מים עם תומם. הערוצים, עמוקים יותר, ארוכים יותר, ומוליכים מים זמן רב, ביניהם מים שחלחלו מעט, ויוצאים חזרה אל פני הקרקע בערוץ. הבתרונות הם ערוצים עמוקים וצפופים, וביניהם גבעות קטנות, שמדרונותיהן תלולים לרוב.

אג'נדה 21 (Agenda 21) - היא תכנית של ארגון האומות המאוחדות שבמרכזה פיתוח בר קיימא. התכנית הינה מתווה פעולות הנדרשות ברמה הגלובלית, הלאומית והמקומית על ידי ארגוני האו"ם השונים, ממשלות וארגונים אחרים בכל תחומי פעילות האדם המשפיעים על הסביבה. המספר 21 בשם התכנית מתייחס למאה ה- 21.

אוריינות סביבתית (Environmental literacy) - היכולת להבחין ולפרש את הבריאות היחסית של מערכות סביבתיות ולפעול בצורה הולמת כדי לתחזק, לתמוך, לשחזר או לשפר את בריאות מערכות אלו. אוריינות סביבתית צריכה להיות פעולה מאובחנת. הווי אומר שאנשים צריכים להצליח להדגים בצורה ברורה מה הם למדו-- ידיעת מושגי מפתח, מיומנויות שנרכשו, נטייתם לסוגיות מסוימות וכדומה (Roth, 1992).

אחריות תאגידים (Corporate Social Responsibility) - כללי ההתנהגות בהם תאגיד צריך לפעול כדי להחשב לארגון "הוגן".

איכות הסביבה (Environmentalism) - תחום העוסק בדינמיקה שבין האדם לסביבתו הטבעית. כיוון שעוסק ביחסי גומלין התחום רחב מאד וכולל דאגה לצומח, לזיהום, לבעלי חיים, להשפעות ארוכות טווח, לניצול אנרגטי וכדומה. גיוון רחב זה הביא לריבוי ארגונים העוסקים באספקטים השונים של איכות הסביבה. כל הארגונים הללו מסתמכים על אמונה אידיאולוגית כלשהי ויפעלו בצורה שונה בהסתמך על אידיאולוגיה זו.

recycling

אנרגיה חלופית (Alternative energy) - אנרגיה חלופית היא כל אנרגיה שאינה נובעת ממקורות מתכלים קונבנציונליים כמו דלק מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) ואנרגיה גרעינית, שהשימוש בהם כרוך בהקטנה משמעותית של מאגר האנרגיה הזמינה האצורה בהם. להבדיל מהמונח אנרגיה ירוקה אין הכוונה דווקא לאנרגיה שאינה מזהמת, אלא לאנרגיה שאינה מתכלה.


אנרגיה ירוקה (Green energy) - כינוי כללי לסוגי אנרגיה, אשר מזהמים פחות את הסביבה הטבעית. זאת בניגוד לתהליך הנפוץ ביותר של הפקת אנרגיה - בעזרת דלק מאובנים (כגון פחם, נפט וגז), אשר גורם לזיהום הסביבה ולפליטת פחמן דו-חמצני אשר תורם להגברת אפקט החממה.

אסתנוספירה (Asthenosphere) - השכבה העליונה הצמיגית של מעטפת כדור הארץ, הנמצאת מתחת לליתוספירה. האסתנוספירה צמיגית והפרשי הצפיפות בינה לבין הליתוספירה מאפשרת את תנועתיות הלוחות הטקטוניים.


אפקט החממה (Greenhouse effect) - אפקט החממה הינו תהליך אקלימי המביא להתחממות האטמוספירה ופני כדור הארץ בדומה לאופן שבו נוצר חום בחממות חקלאיות. רוב קרני האור המגיעות לאטמוספרה מהשמש נבלעות בפני השטח של כדור הארץ וחלקן מוחזרות אל האטמוספרה כקרינה תת-אדומה שהיא בעצם חום. אפקט החממה הוא תופעה טבעית וחשובה, השומרת על חומו של כדור-הארץ ומונעת את בריחת החום לחלל. אולם כתוצאה מהתעשייה המוגברת שבמהלכה יש פליטה רבה של גזי חממה התהליך הטבעי מואץ באופן משמעותי. התחממותה של האטמוספרה גורמת להתחממות פני הקרקע ולהתחממות האוקיינוסים.



אמנת יסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (UNFCCC) - אמנה בינלאומית העוסקת בנושא התחממות כדור הארץ. ניתן לבדוק את האתר של UNFCCC כאן.

אמנת/פרוטוקול קיוטו (Kyoto protocol) - תוספת לאמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (UNFCCC), אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ. הפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה. מדינות שחתמו על הפרוטוקול מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו-חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. הפרוטוקול נדון בעיר קיוטו ביפן בדצמבר 1997 ונחתם ב-15 במרץ 1999.


אקטביזם חברתי -
אקטיביזם (Activism) הוא ביצוע שינויים חברתיים על ידי נקיטת פעולה ישירה. אקטיביזם יכול להתבטא על ידי פעולות יומיומיות המשקפות אמונה מסוימת, או על ידי מספר פעולות קיצוניות בודדות. אקטביזם חברתי מתייחס לשינוי בסדר החברתי בתוך חברה מסוימת.


ב.

בובר, מרטין - פילוסוף אוסטרי (1878-1965) שעסק רבות בדינמיקות חברתיות. בובר כתב רבות על יחס בין ה"אני" ל"לז" והוא אפילו השווה בין אני-אתה לאני-אילן.

כדאי להכיר את בובר יותר לעומק, ניתן לקרוא עליו בעברית ובאנגלית.

בניה ירוקה (Green building) - גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של בתים במטרה לחסוך אנרגיה, מים וחומרי גלם, המיושמת משלב התכנון המוקדם ועד למגורים בהם. מטרת הבנייה הירוקה ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. בנייה ירוקה באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה וחומרים ממוחזרים ותכנון אשר יאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה.

ג.

גזי חממה - גז חממה הוא מולקולה גזית באטמוספירה הקולטת קרינה תת-אדומה הנפלטת מכדור הארץ ומחזירה אותה חזרה לכדור הארץ, ובכך תורמת לאפקט החממה.

ד.

דיות (Transpiration) - התאדות מים מצמחים הנעשית בעיקר דרך הפיוניות שבעלים, אך גם מאזורים אחרים בשטח גופם של הצמחים. עיקר התהליך קורה כאשר פיוניות הצמחים נפתחות לקיום פוטוסינטזה ומאפשרות בכך למולקולות מים להתאדות דרכן.

ה.

המחאה החברתית - המחאה החברתית התפרצה ביולי 2011 במחאת האוהלים והפגנות בכל הארץ. היא יצאה נגד בעיית יוקר המחייה בישראל בטענה כי שוק התעסוקה אינו מציע ביטחון כלכלי , ולעומתו עלות הדיור זינקה בעשרות אחוזים בתוך שנים ספורות, מוצרי צריכה בסיסיים יקרים משמעותית מאשר בחו"ל, ושירותים שבעבר סופקו בזול על ידי הממשלה עוברים לידיים פרטיות.

המחאה, אותה ניהלו צעירים מהמעמד הבינוני, האשימה את ממשלות ישראל שהובילו מדיניות של הפרטה וקיצוצים בלי לדאוג לרווחת האזרח, ואת ריכוזיות המשק הישראלי.

למחאה היתה השפעה על תודעת הכלל לגבי מערכת הכוחות במדינה. היא הראתה שהאזרחים שהכי מזדהים עם המדינה אינם שבעי רצון מהשיטה הכלכלית-פוליטית. בנוסף לכך היא גם הביאה לצינון שוק הדיור, הקמת ועדת טרכטנברג, מחאת הקוטג' ועוד.

ו.

ועידת ריו (Earth Summit) - ועידת פסגה עולמית של האו"ם לסביבה ולפיתוח (UNCED- United Nations Conference on Environment and Development) אשר התקיימה בתאריכים 14-3 ביוני 1992 והתכנסה בריו דה ז'נירו, כהמשך להחלטה מ- 1989. בוועידה השתתפו יותר מ- 170 מדינות, נציגי מוסדות או"ם עולמיים ואזוריים, נציגי ארגונים בין-לאומיים ובין-ממשלתיים, נציגי חברות וגופים כלכליים שונים ונציגי ארגונים לא-ממשלתיים הפעילים בנושאים שונים של סביבה וחברה. ביומיים האחרונים נפגשו בוועידה יותר ממאה ראשי מדינות ומנהיגים רבים. בראש מעייניה של ועידת ריו עמדו בעיות דחופות של הגנה על הסביבה ופיתוח חברתי-כלכלי.


ועידת יוהנסבורג (Earth Summit II) - ועידת הפסגה העולמית לקיימות התפתחותית (World Summit on Sustainable Development WSSD) התכנסה ביוהנסבורג בין ה-26 באוגוסט ל-4 בספטמבר 2002. הועידה התקיימה על ידי האו"ם כדי לדון בקיימות התפתחותית. ה-WSSD כינסה גם מנהיגים מעולם העסקים ומארגונים לא ממשלתיים. גם ידועה בשם "ריו + 10" כיוון שהתקיימה 10 שנים אחר הועידה הראשונה.


ועידת קופנהאגן (Copenhagen Summit) -
ידועה גם כועידת האו"ם לשינוי האקלים. ועידה של האומות המאוחדות שהתקיימה במרכז בלה (Bella Center) בקופנהגן בין ה-7 בדצמבר ל-18 בדצמבר 2009. הוועידה הייתה הפגישה החמש-עשרה בין הצדדים החתומים על אמנת המסגרת של האו"ם בנוגע לשינויי האקלים והחמישית בין החתומים על פרוטוקול קיוטו. לאירוע קדם הכנס שינוי אקלימי: סיכונים גלובלים, אתגרים החלטות במרץ 2009, שאורגן על ידי ארגון האוניברסיטאות הבינלאומי לשיתוף פעולה מחקרי ומטרתו המוצהרת הייתה סיכום הידע המדעי שנצבר בנושא שינויי האקלים.

ז.

זיהום (Pollution) - מכלול ההשפעות המזיקות לסביבה שהן תוצר לוואי של פעילות האדם- ובמיוחד הפעילות התעשייתית והחקלאית. הזיהומים העיקריים הם: עשן; פליטות כלי רכב; כימיקלים שונים באוויר, בים ובמקווי מים מתוקים; קרינה רדיואקטיבית; חומרי הדברה; ביוב. מזהמים עלולים לעבור מאורגניזם אחד לשני דרך שרשרת המזון. מרחקים גדולים יותר יעברו מזהמים כימיים, כך שהם ישפיעו על כל כדור הארץ. לרוב מזהמים יגרמו לנזקים.


זיהום אוויר (Air pollution) - זיהום של האטמוספרה הנגרם ע"י שחרור חומרים רעילים רבים ומגוונים הנישאים באוויר. ברוב המקרים הריכוז יהיה גבוה בקרבת הגורם שממנו השתחרר המזהם.

מניעת פליטת מזהמי אוויר מאד יקרה. אחת הדרכים להקטנת הנזק היא ע"י פיזור המזהמים בעזרת ארובות גבוהות או שחרור מבוקר יותר של עשן. בכלי רכב משתמשים בממירים קטליטיים ובדלק נטול עופרית.

ח.

חינוך לקיימות (Education for sustainability) - עוסק בפיתוח אוריינות סביבתית, eduרגישות חברתית ומוסרית ומחויבות אזרחית. החינוך לקיימות הינו בין תחומי מיסודו. נכללים בו תחומי דעת רבים, דרכי פעולה והרגלי חיים ברמת הפרט והקהילה. אלו אמורים להשתלב זה בזה במטרה ליצור מערכות חברתיות וכלכליות השומרות על איכות המערכות הסביבתיות והטבעיות בהן אנו מתקיימים ונתקיים לאורך זמן.


חקלאות (Agriculture) - תרבות צמחים ובעלי חיים בכדי לייצר מזון, מספוא, סיבים ומוצרים אחרים המכלכלים את בני האדם. מקור המילה חקל היא "שדה" (ארמית).

ט.

טביעת רגל אקולוגית (Ecological footprint) - "טביעת הרגל" של האדם (מבחינת צריכת משאבים טבעיים) על כדור הארץ. זהו ניסיון לתת אומדן כמותי לשטח האדמה ונפח המים הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בגודל מסויים ובעלת אורח חיים מסויים.

מידע ואתרים העוסקים בנושא

י.

יזמות לשינוי חברתי - שימוש בכלים ליזמות עסקית על מנת ליצור, לארגן ולנהל מיזם בתחום החברתי במטרה להביא לשינוי חיובי. יזמות חברתית מונעת על ידי אלטרואיזם וקיימת חשיבות רבה למידת ההשפעה של היוזמה על החברה. יוזמה חברתית צריכה להיות בעלת השפעה רחבה וניתנת לשכפול. היוזמה צריכה לפרוץ את גבולותיה המקוריים והשפעתה לא תהיה מוגבלת לאוכלוסיה מקומית. יוזמה חברתית אינה יוצרת רק שיפור במערכת קיימת כי אם שינוי מהותי ומשמעותי.

כ.

כלכלה מקיימת (Economic sustainability) - אסטרטגיה לפיתוח כלכלי הפועל לרווחת האוכלוסיה כולה, מעתה וכולל הדורות הבאים. עקב כך, כלכה זו היא לרוב מקומית. לשם פיתוח כלכלה מקיימת צריך לקחת בחשבון שלושה מעגלים המשפיעים אחד על השני- המעגל החברתי, המעגל הסביבתי והמעגל הכלכלי.

כדאי לקרוא עוד באתר שתיל.

ל.

לוחות טקטוניים (Tectonic plates) - טקטוניקת הלוחות היא תאוריה גאולוגית המתבססת על יסודות תאוריית נדידת היבשות. הלוחות הטקטוניים הם משטחים עצומים של קליפת כדור הארץ (אוקיינית ויבשתית). יש 7-9 לוחות טקטוניים ראשיים (בתלות בצורת הספירה) והרבה לוחות משניים. הואיל והליתוספירה חזקה יותר ובעלת צפיפות נמוכה יותר מהאסתנוספירה שתחתיה, מתאפשרת תנועה חופשית של הלוחות. הלוחות נעות בקצב איטי מאד, דבר המאפשר נדידת היבשות לאורך אלפי שנים. בנוסף לכך תנועת הלוחות יכולה לגרום לרעידות אדמה ולהתפרצויות געש.


ליתוספירה (Lithosphere) -הקליפה החיצונית ביותר של כוכב לכת. הליתוספירה של כדור הארץ מרכיבה את המעטה החיצוני הנוקשה וומורכבת מלוחות טקטוניים עבים. הליתוספירה כוללת את הקרום של כדור הארץ ואת חלקה העליון של המעטפת העליונה. בתחתיתה הליתוספירה נתחמת ע"י האסתנוספירה- הגבול בין שתי קליפות אלו מוגדר באמצעות שינוי מהירותם של גלים סייסמיים המושפעים משינוי בצפיפות. קיימים שני סוגי ליתוספירה: אוקיינית ויבשתית.

מ.

מגוון מינים (Species diversity) - ביטוי מתמטי שמתאר את הקשרים בין עושר המינים - כלומר מספר המינים - החיים בשטח נתון מסוים, שכיחותם היחסית בשטח ויחסי הפיזור ביניהם ומשמש להערכה של טיבו הביוטי של השטח ויציבותו מבחינת המינים החיים בו. לשם קביעה של מגוון המינים משקללים על פי רוב את הפרמטרים הבאים: מספר המינים, מספר הפרטים המוחלט והיחסי של כל מין ומין ופיזור הפרטים בשטח הנתון. יש מספר גדול של שיטות מקובלות לחישוב מגוון המינים.

כמה מהמשתנים החשובים ביותר שמשפיעים על מגוון המינים הם: אקלים - משתניו ויציבותו, גילו הביוטי של השטח הנבדק (כלומר כמה זמן עבר מאז החלו להתיישב בו יצורים מלכתחילה ובאיזה שלב סוקצסיוני נמצא השטח), גודל האזור מתוכו נדגם השטח הנתון, גודלם של היצורים שנדגמו ומשך חייהם, דרכי ההפצה והרבייה של המינים הנדגמים, הרכב המינים בשטחים שכנים, ההפרעות להן נחשף השטח בעבר ובהווה ועוד.

מהפכה ירוקה (Green revolution) - בימי "המהפכה הירוקה" שלאחר מלחמת העולם השנייה, ערש החקלאות התעשייתית המודרנית, התיחסו לקרקע כאל "לוח חלק" ואל האדם כאל בעל יכולות לנהל את הלוח בשליטה מלאה. זאת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של טרקטורי ענק, חומרי דישון והדברה כימיים וזני צמחי מאכל אחידים המכסים שטחי ענק. בשנים האחרונות התברר כי החקלאות התעשייתית גורמת לנזקים סביבתיים ובריאותיים עצומים, החל בסחיפת קרקעות וכלה בזליגת חומרי דישון והדברה אל מי התהום ואל המזון שאנו אוכלים. אין בידינו כיום מענה סביר לתיקון נזקים אלה.

החל בסוף המאה ה-20 פותחו שיטות המנסות לתקן נזקים אלה. שיטות כגון חקלאות ביו-דינמית (Biodynamic agriculture), פרמהקלצ'ר (Permaculture) וחקלאות אורגנית (Organic farming) לומדות ומשחזרות תרבויות חקלאיות קדומות. הן מתמקדות בטיפוח הקרקע כמערכת חיה ופוריה המאפשרת קיום משותף של יצורים חיים בדומה לאופן בו פועלות מערכות אקולוגיות יציבות ועשירות, מבלי להיזקק לטכנולוגיות אלימות ויקרות.

מינים פולשים - מין פולש הוא מין אשר הופץ בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתחום תפוצתו הטבעית, והצליח לייסד במקום זה אוכלוסייה המתרבה ללא התערבות נוספת בידי האדם, ואף מצליחה להתפשט. ההגדרה של מין בתור "פולש" בדרך-כלל מתייחסת לאזור הספציפי הנמצא מחוץ לתחום התפוצה הטבעי של המין, ולא אל כל מרחב התפוצה של המין. על-פי הגדרה אחרת, מצומצמת יותר, המונח "מין פולש" מתייחס רק למינים שהפצתם לאזור חדש גורמת באזור זה נזק משמעותי לאדם ו/או הסביבה. המונח האנגלי המקביל (invasive species) משמש לעתים גם לתיאור מינים שהתפשטו בעקבות פעילות האדם, בתוך תחום תפוצתם הטבעי. התפשטות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בעלייה בצפיפות היחסית של המין, בייסוד אוכלוסיות חדשות, ובפלישה לבתי-גידול חדשים. בעברית קיים מונח נפרד לתיאור מינים מסוג זה - מין מתפרץ.

ממיר קטליטי (Catalytic converter) - תערובת של קטליזטורים, המבוססים בעיקר על גוף של חרס או מתכת מחוררים המצופים פלטינה, ממירים חומרים מזיקים לחומרים פחות מזיקים. ממירים קטליטיים, למשל, יסייעו בהפיכת פחמן ופחמן חד-חמצני לפד"ח ומים. אמצעי נפוץ זה מותאם למערכות של פליטה של כלי רכב, כדי להפחית את הכמות הנפלטת של החומרים הרעילים. ממירים קטליטיים נפגעים מנוכחות של עופרת או גופרית, כך שאין להשתמש בהם ברכב המונע בדלק עם אחד ממרכיבים אלו.

משבר האקלים (climate crisis) - משבר הנוצר כתוצאה ממגמת עליה קבועה במאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של פני שטח כדור הארץ. העליה בטמפרטורה הממוצעת

גורמת לשינויי אקלים, כגון שינויים בדפוסי משקעים, שינויים בתדירות ובעוצמות אירועי מזג אויר

(הוריקנים, שיטפונות, בצורות, גלי חום). כמו כן, העליה בטמפרטורה הממוצעת גורמת להמסת

קרחונים בקטבי כדור הארץ ועליה במפלס פני הים. לשינויים אלו השפעות מרחיקות לכת על

תחומים רבים.

נ.

ניצול יתר (Overexploitation) - ניצול משאבי טבע בשטח מסוים, באופן בו לקיחת פרטים או ביומסה עולה על חידושם בשטח. כתוצאה מכך המשאב מתכלה וזה מביא לנזקים ישירים ועקיפים לסביבה ולאדם. ניצול יתר יכול גם להביא להכחדת מינים שונים, הן של חיות והן של צמחים.

ניתן ללמוד עוד במאמר של ד"ר תמר אחירון-פרומקין וד"ר רון פרומקין "המחיר הסביבתי של ניצול משאבי הטבע על ידי האדם"

ס.

סביבה (Environment) - סך כל הגורמים והתנאים האביוטים והביוטיים על יצור חי כלשהו, או על כדור הארץ. יש הרבה סוגי סביבות הנכנסות להגדרה זו כגון סביבה פסיכולוגית, מתמטית וכדומה.

ע.

ערפיח (Smog) - ערפל מלאכותי הנוצר מזיהום אוויר. הערפיח מורכב מחלקיקי זיהום שונים (כגון פחמן חד חמצני, אלצבידים...) ומים. לרוב הערפיח מופיע באיזורים עירוניים צפופים עקב מפעלי התעשייה וכלי הרכב הרבים. ערפיח גורם למחלות ועלול אף להיות קטלני- כל שנה הוא גובה מליוני קורבנות. כיום הנסיון לצמצם תופעות שליליות כאלו מתבססת בעיקר על צמצום המזהמים מכלי רכב ע"י הגבלת תנועה ברכב באזורים עירוניים ובעזרת שימוש בדלק יותר יעיל ובעל פחות כימיקלים מזהמים.

פ.

פחמן דו חמצני (CO2) - גם נקרא דו-תחמוצת הפחמן. זהו גז חסר צבע, טעם וריח שנוצר בתהליכי נשימה של יצורים חיים או בשרפה של חומר אורגני המכיל את היסוד פחמן. הגז בולע היטב את הקרינה התת-אדומה הנפלטת מפני כדור הארץ, והוא אחד הגורמים החשובים באפקט החממה.

פחמן חד-חמצני (Carbon monoxide) - גז חסר-צבע וחסר-ריח, דליק ביותר ורעיל ביותר, הנוצר בבעירה לא מושלמת של פחמן או של תרכובות פחמן, כלומר בעירה בנוכחות כמות לא-מספקת של חמצן.

צ.

צדק חברתי (social justice)- מושג כללי המכוון אל התנאים והכללים אשר ראויים להתקיים ולהסדיר את היחסים בין בני האדם ובין בני אדם למוסדות חברתיים. עקרונות הצדק החברתי נשענים על מוסר ועל כבוד האדם וחפים הם מפניות ומהטיות. על-פי המסורת הליברלית, עקרונות הצדק אינם מעדיפים תפיסת טוב אחת על-פני רעותה וחלים הם על כל אדם באורח שוויוני.

צדק סביבתי (environmental justice) - מתן טיפול הוגן ומעורבות בעלת משמעות של כלל האוכלוסייה ללא קשר למוצא, צבע, לאום או הכנסה; בהתייחס לפיתוח, יישום ואכיפה של חוקים סביבתיים, תקנות ומדיניות. טיפול הוגן פירושו שאף קבוצת אוכלוסין, כולל קבוצות מיעוטים אתנייות או סוציו-אקונומיות, צריכה לשאת בחלוקה לא פרופורציונלית של השלכות סביבתיות שליליות הנגרמות מפעולות תעשייה, רשויות מקומיות או מביצוע תכניות ומדיניות ברמה המקומית, האזורית והלאומית.

ק.

קיימות - קיימות (sustainability) היא היכולת לספק את צרכי אוכלוסיית העולם בהווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לכלכל עצמם. פעולה מוגדרת כברת קיימא אם ניתן לחזור עליה שוב ושוב מבלי שיהיו לה השלכות סביבתיות וחברתיות מזיקות . פיתוח בר קיימא, כשמו כן הוא, אינו שולל פיתוח אלא בוחן דרכים המאפשרות פיתוח תוך שמירה על המשאבים העומדים לרשותנו היום ובדורות הבאים.



לדף הבית של המכון ללימודי חינוך לקיימות