קיימות וחינוך לקיימות

מהי קיימות ומהו חינוך לקיימות? ממושגי יסוד לתפיסת עולם

הדיון בשאלות "מהי קיימות?" ו"מהו חינוך לקיימות?" הינו דינמי ומורכב. התובנות משתנות חדשות לבקרים ותלויות במידה רבה בהשקפת עולמו של בעל הדיעה. על פי ד"ר ליה אטינגר ממרכז השל: "קיימות היא לגלות מחדש את הערך של הדברים המקיימים אותנו: האויר והמים הנקיים, השקט של המדבר ומגוון החורש הים תיכוני, שכונה בה ילדים משחקים בחוץ בבטחה, וקהילה בה קשיש הזקוק לעזרה יכול למצוא שכן הנכון לעזור".

קיימות

אנו רואים קיימות (sustainability) כיכולת לספק קיום הוגן לאוכלוסיית העולם בהווה מתוך אחריות לדורות הבאים. פעולה מוגדרת "פעולה בת-קיימא" אם אפשר לחזור עליה שוב ושוב בלי שיהיו לה השלכות סביבתיות וחברתיות מזיקות או בלתי הפיכות. רעיון הקיימות הינו חדשני בכך שהוא מפנה זרקור אל הקשר שבין רווחת האדם לבין מרכיבים חברתיים, תרבותיים, מוסריים וכלכליים של סביבת מחייתו ואינו מסתפק בבדיקת יחסי הגומלין שבין האדם לסביבתו הפיזית ("מדעי הסביבה, איכות הסביבה"),

חינוך לקיימות

חינוך לקיימות עוסק ביצירת השינוי ההתנהגותי והתודעתי הנדרש לשם התאמת אורחות חיינו למציאות הסביבתית – חברתית – כלכלית של המאה ה-21 ולאתגרים שהיא מזמנת לנו ולדורות הבאים. זאת באמצעות פיתוח אוריינות סביבתית, רגישות חברתית ומוסרית ואקטיביזם אזרחי. החינוך לקיימות הינו בין- תחומי ורב-תחומי מיסודו. הוא משלב התייחסות לתחומי דעת רבים ("ראש"), לדרכי חשיבה יצירתיות-רשתיות, למיומנויות פעולה והרגלי חיים ("יד") ולסוגיות מוסריות ערכיות שבמרכזן היחס לאחר ולמוחלש ("לב"). קהילות "מקיימות" אמורות ליצור מערכות חברתיות וכלכליות השומרות על איכות התשתיות החברתיות והסביבתיות שבהן אנו מתקיימים ונתקיים לאורך זמן.

ניר מ., סטודנט, סמינריון לחינוך לקיימות, 2012
חינוך לקיימות, לדעתי, הוא חינוך שמכניס אמנות ויצירתיות אל תוך החשיבה עצמה ומרחיב את אופקיה. הוא איננו נושא, אלא הלך נפש ודרך פעולה חדשה אותם אנו רוצים להקנות. דרך חשיבה רחבה זו יכול אדם לקבל תמונה אמיתית יותר של העולם בה ההקשרים הרחבים בין העשייה, המחשבה והרגש של האדם הבאים לידי ביטוי במפגש בין סביבה, כלכלה וקהילה.
אם אני מתבונן על המושג קיימות דרך הקשר של עשייה וסביבה אני יכול לומר שקיימות בשבילי זה המקום שבו העשייה של האדם פוגשת את המרחב שמקיים אותו (הסביבה) בצורה בריאה ותומכת. מקום בו אין ניצול אלא הדדיות ומחזוריות. מקום בו אינני נושא רק את עצמי ורצונותיי אלא גם את הדבר עצמו שמאפשר לי להביא את עצמי ורצונותיי לידי ביטוי. דרך נשיאה זו של הסביבה אני יכול לזכות לקחת חלק בתהליכים גדולים ורחבים יותר. (מתוך "חינוך וולדורף ככר פורה לחינוך לקיימות")



שמונה כללי זהב למחנכים לקיימות וליזמות חברתית-סביבתית

square_dotהקשיבו לעצמכם – גבשו תפיסת עולם אישית, עסקו במה שקרוב ללבכם וחשוב לקהילתכם.

square_dot היו צנועים – ראו את ה"אחר" על יכולותיו ומגבלותיו, הקשיבו לזולת, למדו מעמיתים ואל "תנחיתו" פתרונות מבחוץ.

square_dot חפשו שותפים ומשאבים מקומיים – רוח האדם בקהילה היא המשאב החשוב ביותר העומד לרשותנו.

square_dot היו מעורבים - פעלו ברשת אנושית (ומקוונת), תירמו והיתרמו, תפקדו כ prosumer – היו יצרנים וצרכנים של קיימות.

square_dot שלבו בעשייתכם לב, ראש ויד – פעלו מתוך הנעה פנימית, למדו את הנושא ביסודיות, פתחו מיומנויות לחולל שינוי.

square_dot קחו אחריות והיו אמיצים - העזו לאתגר אנשים ומערכות, אפשר שתופתעו לטובה.

square_dot למדו מהצלחות, שפרו ושכללו אותן – אין צורך "להמציא את הגלגל".

square_dot היו אופטימים – עבדו עם שותפים אופטימים, התקדמו בצעדים קטנים ואפשריים, שמרו על הומור.

עוד...

עוד על תפיסת החינוך לקיימות כפי שפותחה בדוד ילין ועל יישומה במערכות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי תוכלו לקרוא במדור "מקיים למקיים".

כאן תפגשו עוד שותפים לדרך מהארץ ומהעולם. כולם מעורבים בחשיבה, בשיח, בעשייה החברתית, הסביבתית והכלכלית וביצירת התחום הדינמי של קיימות וחינוך לקיימות הלכה למעשה.

מושגי יסוד בקיימות מתפתחים ומשתנים עם התפתחות תחום הדעת.