קורסים בודדים לסטודנטים סדירים

מבוא לחשיבה מקיימת (2ש"ש)פתוח לסטודנטים בשנים א'-ג' המתעניינים בנושא .

מרצים: גב' סילביה שטיגליץ, מר דני פרדקין, מר אייל בלוך, ד"ר מיכל יובל.

הקורס מקנה מושגי היסוד של קיימות וחינוך לקיימות ויזמות חברתית-סביבתית. במסגרתו מתנסים הסטודנטים בתכנון וביצוע של יוזמה חברתית-סביבתית-חינוכית בתוך המכללה.

סמינריון בחינוך לקיימות (2ש"ש) – פתוח לסטודנטים בשנים ג'-ד'המתעניינים בנושא כאחד מסמינריוני החינוך.

מרצים: ד"ר מיכל יובל, מר אייל בלוך

studying

במסגרת זו חוקרים הסטודנטים סוגיות סביבתיות-חברתיות שמעניינות אותם באופן אותנטי ועמוק, לומדים מסיפורי הצלחה ויוזמים דרכים לטיפול בבעיות הנחקרות. בשנים האחרונות נחקרו סוגיות שונות ומגוונות ובהן שימור סביבתי ותרבותי באגן האמזונס, מקומה של בריכת ממילא במרקם הסביבתי - חברתי - פוליטי של ירושלים, דרכים להטמעת תכניות לימודים ותרבות של קיימות בבתי ספר והיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים של שימוש בכלים חד פעמיים או רב פעמיים בבתי ספר. כך נחשפים הסטודנטים ליחסי הגומלין המורכבים שארוגים הן בבעיות והן בפתרונות בשדה החינוך לקיימות.

כתבה מיכל ע. (סמינריון בחינוך לקיימות, 2011):

"למדנו מושגים רבים הקשורים בקיימות שאת חלקם הכרתי קודם אך רק בהיבט הסביבתי ונוספה לי ראיה חברתית וכלכלית... הפנמתי שהעולם הוא דבר אחד שלם ולא צריך להפריד בין תחומים שונים אלא למצוא את נקודות החיבור, ולגרום שבפעילותנו נדאג לכל הצרכים ונפסיק להיות ממוקדים בצד אחד... הבנתי שאני צריכה לחשוב בצורה מקיימת יותר בכל תחומי חיי, ואם להתמקד בבית הספר עליי לשתף יותר את התלמידים וההורים בתהליך הלימוד, לתת לתלמידים להביע את עצמם יותר, לנצל את המשאבים הקיימים העומדים לרשותי ופחות לצרוך חדשים, ולחשוב איך להפוך את המרחב העומד לרשותנו למקום שיענה לדרישות שלנו במינימום משאבים חדשים, ומקסימום ניצול המשאבים הקיימים. השאלות החיות אצלי עדין הן: האם דור המבוגרים שהתרגל לתרבות שפע, צריכת יתר והפך לפחות חברתי יוכל להפוך למקיים יותר? האם התהליך אותו אני מייצרת כעת יצליח? יסחוף את התלמידים לתחומי החיים מחוץ לבית הספר? יסחוף בתי ספר אחרים"..?

סמינריון ליזמות חברתית בתחום המוגבלויותפתוח לתלמידי תכנית המלמ"מ בשנה ד.

מרצים: סילביה שטיגליץ ואייל בלוך

בקורס זה פוגשים סטודנטים באופן בלתי אמצעי אנשים עם מגבלות פיזיות או קוגניטיביות. accessibilityהנחת היסוד שלו היא כי כיום מצבם של אנשים עם מוגבלויות בחברה הוא תולדה של הבנייה חברתית מסוימת. בתנאי הבנייה אחרים, בהם מנגישים לאנשים עם מוגבלויות את כל תחומי החיים, הם הופכים למשתתפים פעילים במרקם החברתי. מכאן נגזרת דרך עבודה בה אנשים עם וגבלויות אינם אובייקטים להתערבות וטיפול אלא סובייקטים פעילים ותורמים הלומדים לצדם של אנשי המקצוע לעתיד. בצוותא הם מפתחים דרכים ויוזמות לשיפור איכות חיי המוגבלים ומביאים לשינוי הקשר המקובל מטפל-מטופל". הבניית הקורס מהווה שינוי פרדיגמה במעבר מהכשרת הסטונטים הלומדים "על" מטופליהם, לכאלה הלומדים "עם" ולומדים "מ"מטופליהם. בדרך זו פותחה למשל הדרכה ונכתב מדריך למלווי הסעות לבתי ספר.

על דרך למידה זו מעידה סטודנטית: "אף על פי שידעתי שאעבוד לראשונה בגובה העיניים עם אנשים מוגבלים, לא הייתי מודעת עד כמה יש לאנשים אלה את הכוח הזה... הרגשתי את המוגבלות שלי ולא שלהם... אני זאת שהייתי מוגבלת, לא פיזית, אך חשיבתית. היית זקוקה להם, לאישור של האנשים האלה להיכנס לעולם שלהם, עולם שעד היום היה ביני לבינו גדר שלא הייתי מודעת כלל לקיומה" (יומן רפלקטיבי).

במדור מפירות העשייה והכתיבה תוכלו לקרוא מבחר תקצירים או עבודות סמינריוניות מהשנים האחרונות.

לדף הבית של המכון ללימודי חינוך לקיימות