משילוב לשותפות (בתחום המוגבלויות)

שינוי פרדיגמה ביחס לאנשים עם מוגבלות - ממעשה להלכה

"אף על פי שידעתי שאעבוד לראשונה בגובה העיניים עם אנשים מוגבלים, לא הייתי מודעת עד כמה יש לאנשים אלה את הכוח הזה... הרגשתי את המוגבלות שלי ולא שלהם. הרגשה פתאומית ומעיקה, אני זאת שהייתי מוגבלת - לא פיזית, אך חשיבתית. הייתי זקוקה להם, לאישור של האנשים האלה כדי שייתנו לי את אישורם להיכנס לעולם שלהם, עולם אחר שעד היום, כפי שגיליתי במפגש הזה, היה עולם שביני לבינו גדר שלא הייתי בכלל מודעת לקיומה. " (סטודנטית מקורס המשולב לשינוי חברתי בתחום של המוגבלויות).

מצבם של אנשים עם מוגבלויות בחברה כיום הוא תולדה של הבנָיָה חברתית מסוימת שאינה הכרח המציאות. אילו הבניה החברתית הייתה אחרת, וכל תחומי החיים היו נגישים לאנשים עם מוגבלות, יכלו אלו להיות , שותפים פעילים ותורמים במרקם החברתי. אחד מהתחומים שבהם ההבניה החברתית המדירה בולטת הוא תחום ההכשרה המקצועית בכלל והחינוכית בפרט, שבו אנשים עם מוגבלויות קיימים בעיקר כאובייקטים להתערבות מקצועית. מה היה קורה אילו מסלולי ההכשרה היו בנויים כך שאנשים עם מוגבלויות היו סובייקטים פעילים ותורמים, המלמדים ולומדים לצדם של אנשי המקצוע לעתיד?

בחוברת זו נציג את פירות העשייה שלנו ואת התובנות שלנו בעקבות הבניה אלטרנטיבית כזו בתהליך שהתקיים במסגרת מסלול הכשרת מורים לילדים עם מוגבלויות מורכבות (להלן - מלמ"מ) והמכון לחינוך לקימות ובשיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית ומשרדי ממשלה.