סמינר סמינר ישראלי- פולני –אוקראיני בנושא "סולידריות", ורשה, יולי 2015

 שישה סטודנטים מהמכללה השתתפו יחד עם סטודנטים מאוקראינה ומפולין בסמינר בנושא "סולידריות".

הסטודנטים הם: מחמוד עליאן, טל פלג, ורדית לכט, אופיר ברוצקי, עפרה חריש ודורין גרינשפן. את הסמינר מנחה הגב' רותי בר-סיני, רכזת התכניות הבינלאומיות במכללה.

varsha

 

 

טל פלג, אחת הסטודנטיות אשר השתתפה במשלחת מדברת על המשלחת ועל סולדיריות-

מה זה סולידריות? למה אנחנו לא משתמשים במושג בחיי היום-יום שלנו? מהם הביטויים של סולידריות בחיינו כאינדיבידואלים ובחיינו כישראלים, פולנים ואוקראינים? האם סולידריות יכולה להתחיל ב"קבוצה" של שני אנשים, או שהיא מתייחסת רק לתופעות רחבות היקף?

במשך עשרה ימים חקרנו את השאלות האלה ונוספות, קבוצה של 18 צעירים משלוש המדינות.

חקרנו את המושג בעזרת ידע קודם, סיעור מוחות בקבוצות קטנות ובמליאה, תוך מתן מקום לכל אחד מהמשתתפים והמשתתפות להביא את עולמם לתהליך.

במהלך הסמינר הכרנו את הקיבוץ הישראלי, כפי שהיה בתחילת דרכו וכמו שהוא כיום. למדנו על תנועת "סולידריות" שקמה בפולין ב-1980 כדי לשבור את מונופול המפלגה הקומוניסטית, ועל מהפכת מאידאן שהתרחשה באוקראינה ב-2013-2014 והביאה להחלפת השלטון במדינה ולמלחמה עם רוסיה.

בסדנאות השונות נחשפנו למספר יצירות אומנות ברחבי פולין המבטאות סולידריות בדרך זו או אחרת, צפינו בסרטים משלוש המדינות שמתארים ביטויי סולידריות שונים, שיתפנו סיפורים מהחיים שלנו, הקלטנו שני סרטונים שבהם הצגנו את הנושא והשתתפנו בדיבייט שעסק בתחומים בהם נגענו. בנוסף שלוש הקבוצות מהמדינות השונות העבירו ערב בנושא המדינה.

דבר נוסף בו התנסינו היה פעילות שהעברנו לילדים פולנים ממשפחות מצוקה. אנו, כסטודנטים לחינוך הבאנו לשטח את הניסיון שיש לנו בעבודה עם ילדים, לעומת המשתתפים האחרים שלחלקם עבודה מסוג זה הייתה זרה. על ידי שיתוף פעולה בינינו ובין המשתתפים הפולנים והאוקראינים נוצרה פעילות מהנה ומספקת לילדים שהצחוק הוא לא דבר מובן מאליו בעבורם. לאחר הפעילות שוחחנו על התחושות בעבודה עם הילדים, על התנדבויות שלנו בעבר ועל האתגר שבעבודה עם ילדים שקשה להם לרכוש אמון.

הסמינר נתן מקום לחברי הקבוצה להתגבש ולהתחבר זה לזה. הימים והערבים היו מלאים בצחוק, שירה וריקוד, והקשרים שנוצרו הפכו משמעותיים ועמוקים, וכאלה שאנו מקווים שיישארו לטווח ארוך.

בחזרתנו לארץ במוצאי שבת, 01.08, התחושות היו מורכבות. בתל אביב ובירושלים התקיימו עצרות מחאה נגד פיגוע הדקירות במצעד הגאווה בירושלים ונגד הצתת הבית בכפר דומא, שגרמה להרג תינוק פלסטיני. כפי שקראו ערוצי החדשות: "האחדות והסולידריות התחלפו בעימותים והתקפות". נושא השיח העיקרי שלנו בשבוע וחצי האחרונים הפך לנתון בסימן שאלה. הדברים שעלו בסמינר עדיין מהדהדים, מקבלים ממשות מול מציאות מורכבת ומעמידים אותנו בניסיון ואתגר לממש את מה שנלמד.