דבר ראש המכללה לרגל קיום חידון התנ"ך למבוגרים ממחוז ירושלים במכללה - אוקטובר 2010

במדינת ישראל נלמדים נושאים מן המקרא ברציפות, החל מגן הילדים ועד כיתה י"ב. מציאות זו נובעת מההכרה כי המקרא הוא מרכיב מרכזי במורשת התרבותית-היסטורית של עם ישראל והתשתית לזהותו היהודית. ספרות המקרא, על ריבוי הפנים שבה, היא אבן פינה בתרבות היהודית והכללית, בתחומי המחשבה, הספרות והאמנות.[1]

בשנים האחרונות, אנו עדים לשחיקה נמשכת במעמד המקרא, בכל רמות החינוך. השחיקה באה לידי ביטוי במיעוט הבוחרים בלימוד מורחב של המקרא לקראת בחינת הבגרות בבתי הספר הממלכתיים העל-יסודיים וגם בירידה במספר הסטודנטים הבוחרים ללמוד מקרא במוסדות להשכלה גבוהה.

הוראת המקרא בבתי הספר הממלכתיים בעייתית. מצב זה נובע מגורמים שונים, כגון: הקושי ללמד טקסטים המתייחסים למציאות רחוקה והעובדה שלשון המקרא היא שפה שכמעט נחשבת שפה זרה לתלמידים, הן בדקדוקה והן באוצר המילים שלה.

הלשון שלנו נשענת על המקרא, ואפילו העיתונות עושה לא פעם שימוש במילים וביטויים מן התנ"ך, כגון: "הרצחת וגם ירשת?", "דור המדבר", "סיר הבשר" ועוד. מי שלא מסוגל להבין את הכתוב בתנ"ך לא יכול להבין חלקים שלמים בלשון ובספרות העברית למשל, בשל האופי המרובד של מקצועות אלה.

לשחיקה שחלה במעמדו של המקרא בחברה הישראלית ולהשלכותיה ניתן ביטוי עז במאמרו של פרופ' אוריאל סימון, "מעמד המקרא בחברה הישראלית: ממדרש לאומי לפשט קיומי".  במאמרו עומד פרופ' סימון על התמורות שחלו במעמד המקרא מהעידן החלוצי ו"דור המדינה" ועד ימינו: "ממרכז הזירה התרבותית נדחק המקרא לשוליה, קסמו פג.

קם דור חדש שאינו מכיר עוד בחובה להיות מעורה בספרות הלאומית הקאנונית כדי להיחשב לאדם משכיל, והמתקומם נגד הכפייה הממלכתית ללמוד תנ"ך באמצעות שוט בחינת הבגרות. הגאווה בגדולת המקרא הולכת ומתחלפת בניכור כלפיו, והשאיפה לבקיאות בכתובים מפנה את מקומה לבורות שאין מתביישים בה".[2]

בניסיון להתמודד עם מציאות עגומה זו, המליצה ועדת שנהר על מגוון פתרונות הנוגעים הן להכשרת עתודת המורים והן להכנת תכניות לימודים וחומרי למידה: לימוד מקצועות היהדות באופן שידגיש את אופיים כמקצועות הומניסטיים, מנחילי תרבות וערכים, המעניקים כלים לבניית השקפת עולם; לימוד תרבות ישראל תוך קיום זיקה חיובית לתרבות העולם; פיתוח לימוד בין-תחומי רחב הכולל מגוון גישות ומגוון דרכי לימוד; לימוד הטקסטים תוך הדגשה של המרכיבים הרלוונטיים, המשמעותיים והאקטואליים ללומד בן ימינו ועוד.

קיום חידון התנ"ך למבוגרים הוא מעשה מבורך שיש בו כדי לקרב רבים אל המקרא ולחבבו עליהם.

אנו גאים לקיים את האירוע במכללה שלנו, שתציין  בעוד שלוש שנים 100 שנה לייסודה.  דוד ילין, מורה, חוקר העברית, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, ייסד בשנת 1913 במהלך מלחמת השפות את "בית המדרש למורים העברי", שהפך להיות הסמינר למורים שבשכונת בית הכרם והיום נקרא המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

יצחק שלו, שידע את התנ"ך על בוריו ונודע באהבתו הגדולה אליו, היה מורה לתנ"ך בבית המדרש למורים. שלו השתתף בחידון התנ"ך הראשון‏ למבוגרים שהתקיים בשנת 1958 וזכה במקום השני, אחרי עמוס חכם.

במכללה קיים חוג מפואר למקרא, בו ניתן ביטוי לגישות וזוויות ראייה שונות בלימוד המקרא ובהוראתו.

אני מאחלת למתמודדים הצלחה ולכולם אירוע  מחכים ומהנה .