המשימות המוטלות לפתחו של מוסד, ותיק ומתחדש, להכשרת מורים הינן מורכבות ומאתגרות ועם זאת, אין לי ספק כי נוכל להן.

השנים הראשונות של המאה הנוכחית לא היטיבו עם החינוך ועם ההוראה וכולי תקווה שאינן מבשרות את הבאות. תקציבי החינוך, הממשלתיים והמוניציפאליים, קוצצו; שעות ההוראה נתמעטו; הכיתות עמוסות לעייפה ומעמד המורה ירד לשפל שספק אם יש לו תקדים בהיסטוריה היהודית. לא ייפלא אפוא, כי מספר המתכשרים להוראה בשנה"ל תשס"ט במכללות ובאוניברסיטאות נמוך מזה שהיה בשנה שעברה. עם זאת, ואולי אף כתוצאה מזאת, הולכים ומתרבים הדיווחים על מחסור במורים למקצועות היסוד בבתי ספר. נשקפת סכנה ממשית שהמחסור יגרום לקליטת אנשים ללא הכשרה להוראה במוסדות החינוך.

החברה, שאת הדור הבא שלה אנו אמורים לחנך ולהכניס בעול הסוציאליזציה והתרבות, אינה מוקירה את מקצוע ההוראה. ברור לכל שרופא, מהנדס, עורך דין וטייס חייבים לקבל הכשרה מאוד ספציפית, שרק מי שקיבל הכשרה זו רשאי לעסוק במקצועות אלה. מי שעוסק במקצועות אלה ללא הכשרה מוגדר כ" מתחזה". בטלוויזיה משודרות מספר תכניות העוסקות באופן זה או אחר בנזקים שגרמו " מתחזים" לבני אדם שטופלו על ידם.

בהקשר למקצוע ההוראה לא קיימת הגדרה של " מתחזה". כל מי שיודע קרא וכתב וגידל שני ילדים בבית חושב שהוא יכול לתפקד כמורה.

רבים נוטים לחשוב שאנשי היי-טק מצליחים, טייסים, ומנהלי עסקים משגשגים הם שיביאו ישועה לתחום החינוך שהולך ומאבד באופן עקבי את יוקרתו בחברה בישראל. המרחק בין חינוך ילדינו  הפרטיים, המסתמך על אינטואיציה  והרבה מאוד רגשות, לעיסוק מקצועי בחינוך ובהוראה דומה למרחק בין תרופות סבתא ליכולותיה של הרפואה המערבית בימינו.

נשאלת השאלה מהי המקבילה של הרפואה המערבית בתחום החינוך?

דרכי הטיפול של הרפואה המערבית מתבססות על ידע שנצבר, לאורך כל ההיסטוריה האנושית, מחקר מקרים של תפקוד לא תקין של אברי הגוף השונים. המחלות והביטויים הפנוטיפים של אברציות כרומוזומאליות מאפשרים למידה של התהליכים הנורמאלים המתרחשים בגוף בריא. תוצאות המחקרים של מצבי תפקוד לא תקין של האבר, הרקמה, התא  מהווים כר פורה לפיתוח דרכי מניעה ומגוון דרכי טיפול  החל מכדורים ומשחות דרך ניתוחים בדרגת מורכבות שונה.

כמו ברפואה, גם בתחום החינוך, בעקבות חקר של פרטים בהם חל שיבוש של תהליכים קוגניטיביים רגשיים והתנהגותיים, ניתן ללמוד על התפקוד התקין בכל אחד משלושת התחומים הנ"ל. על סמך מחקרים אלה התפתחו  בתחום החינוך המיוחד, בתחום הוראת המדעים בתחום הטיפול בילדים תת משיגים וילדים בסיכון, דרכי אבחון ודרכי התערבות ממוקדות ומובנות לצורך התמודדות עם כשלים קוגניטיביים, רגשיים  או התנהגותיים ברמות חומרה שונות.

כל אדם חווה קשיים בלימוד של תחומים שונים, בדרגות חומרה מגוונות, במהלך חייו. החל מקשיי הסתגלות לסביבה פיזית וחברתית חדשה, דרך אי הבנה של הקשר בין אירועים בודדים והתהליך שהם יוצרים ביחד, יכולת הכללה והמשגה לא מספיק מפותחת, קשיים בהתמודדות עם חוסר השלמות העצמי.

הידע לאבחן את הקושי  והיכולת לבחור את סוג ההתערבות בהתאם לרמת הקושי שאובחן וליישם אותה באופן מושכל, זה הליך משמעותי בהוראה מקצוענית.

נושא המקצוענות בהוראה, מיהו מורה מקצוען? כיצד מכשירים מורה מקצוען? מעסיק אותי שנים רבות ומתחילת כהונתי כראש המכללה ביתר שאת.

לפני כשלוש שנים התכנס במכללה צוות בראשותי שהגדיר מספר מרכיבים שהסינרגיה ביניהם היא שיוצרת את ההבחנה בין אדם משכיל שמסוגל ללמד לבין מורה מקצוען. מאז אני מעדכנת את המסמך בהתאם להתפתחויות בתחום ולצרכים בשדה.

א. מאפיינים אישיים

• תשתית ערכית ומחויבות ערכית;
• סובלנות ופתיחות;
• בגרות ויציבות ריגשית;
• צורך להעניק, אחריות ומסירות;
• יכולת להכיל את הצרכים הרגשיים של הסטודנטים.

מטרת ההכשרה היא לחדד ולחזק מאפיינים אלה.

ב. ידע רחב, עמוק ומתעדכן תדיר בתחום הדעת

ג. מצוינות בהוראה בכיתה

• התאמת תכנים בתחום הדעת ללומדים;
• טיפוח החשיבה של הלומדים;
• דרכי הוראה מגוונות;
• הוראה אפקטיבית בכיתה הטרוגנית;
• דרכי הערכה מותאמות;
• ניהול כיתה והתמודדות עם בעיות משמעת;
• מיומנויות אבחון של צרכים ייחודיים.

ד. מצוינות בהוראה פרטנית

• זיהוי נקודות חוזק ותחומי העניין של כל לומד ואתגורו ע"י בניית תכנית עבודה פרטנית;
• אבחון השלבים בתהליך הלמידה בהם הלומד מתקשה והקניית אסטרטגיות למידה חלופיות ומותאמות אישית;
• תמיכה בלומד ומעקב צמוד אחר התקדמותו.

ה. מצוינות בפדגוגיה - טיפוח קשר אישי בין סטודנט למרצה

• איתור הגורמים המניעים את הלומד;
• איתור הידע הסמוי והגלוי של הלומד, המרת הידע הסמוי בידע גלוי והמללתו;
• הכרות אישית ומעמיקה עם הלומד, המשפחה והקהילה אליהן הוא משתייך;
• הכרות ההיסטוריה, המצב הסוציו-אקונומי, התרבות והערכים של המגזרים המרכזיים בחברה בישראל;
• מעורבות פעילה בקהילה.

בקרב הסגל האקדמי של המכללה צבור ידע עצום, הן בתחום האבחון והן במגוון הדרכים להתערבות ממוקדת ולהתמודדות עם קשיים שחווים לומדים בתהליך הלמידה. בשנת הלימודים תשס"ט נציף ידע זה, נמיין אותו ונעמידו לרשות כל חברי הסגל. במקביל נמשיך לפתח את הנושאים שבהם התחלנו לטפל כבר בשנה שעברה:

• יישומי מחשב בהוראת תחום הדעת;
• פיתוח מיומנויות קריאה וכתיבה אקדמיות;
• פיתוח מיומנויות ללמידה עצמית;
• קיום תהליכים לאבטחת איכות ההוראה.

אני סמוכה ובטוחה שאנחנו צועדים בדרך הנכונה ועושים את כל מה שלאל ידינו כדי להכשיר מורים מקצוענים.

אני רוצה להאמין, שיבוא יום והמוכשרים ביותר באוכלוסייה יבחרו בחינוך, יכשירו עצמם להוראה ילמדו ויחנכו את דור ההמשך. על פי העקרונות המניעים היום צעירים מוכשרים בבחירת תחום העיסוק שלהם. מצב זה יתכן אך ורק כאשר מקצוע ההוראה יהיה בר חלופה  למקצועות יוקרתיים כמו רפואה, והנדסת מחשבים, הן מבחינת רמת ההשתכרות והן מבחינת ההערכה שלה הם זוכים בחברה.

ד"ר אנה רוסו
ראש המכללה