פרגוד - תערוכה בגלריית המכללה 3.5.2016 - 23.6.2016

פרגוד 3.5.2016 - 23.6.2016

האמניות המשתתפות: שולי בר נבון, שלומית ליוור, אניה קרופיאקוב
אוצרות וטקסט: נאוה ט. ברזני

שיח גלריה ביום שני 16.5.16 בשעה 14:00

'"אינני יודע", קראתי בקול ללא צליל, "אני אינני יודע. אם לא יבוא אף-אחד – ובכן, אף אחד לא יבוא. לא עשיתי רעה כלשהי לאף אחד, אף-אחד לא עשה לי רעה כלשהי, אבל אף-אחד אינו רוצה לעזור לי. קהל של אף-אחדים. אבל בכל זאת אין זה כך. רק זאת, שאף אחד אינו עוזר לי – שאם לא כן, היה זה קהל נחמד של אף-אחדים"' [פרנץ קפקא, טיול להרים, בתוך: סיפורים ופרקי התבוננות, 1967].

התערוכה פרגוד מציגה את היחיד, את הפרט שאינו מתקבץ. היא מפנה את המבט גם אל קבוצת אנשים אל "קהל של אף-אחדים" שאינם מתוודעים אל עצמם, בתוך עצמם, כקבוצה. תוך התנהלות במיסוך, בשכפול, בשעתוק, באי הנראות שבאיי הנוכחות, נמצאים אנשים שחולפים במסכות, נעלמים מאחוריו של וילון, נמסכים מעבר לפרגוד, לא עוברים מסך, מוסתרים, מסתתרים, כל אחת לעצמה, כל אחד בשלו בסדרת בודדים.

פקעת היחסים החברתיים הסבוכים בעבודותיה של האמנית שולי בר נבון מציגה דמויות שחוברות סביב מצע משותף בשביל לא להיוותר לבדן, אולי. כלואות וממוסכות בפרגוד בדידותן. דמויות המצטיירות כהמון יחידים מתרוצצים ועוסקים בעניינים שאינם ענייני הרגע, אלא קשורים בתכניות של הרגעים הבאים, גם אליהם הם לא יוכלו להפנות מבט או להתפנות לעולם, כך נראה.

האמנית שלומית ליוור מציגה עבודת ווידאו שמבטאת דינמיקה של פעולת שרשרת עם חוליות מנותקות. רהיטים וחפצים נישאים זה אחר זה אל חלל ריק ומצומצם, אל פיסת רצפה שמעליה האובייקטים והדמויות מתחלפים זה בזה, חולפים זה על פני זה; ומחבלים לעיתים, מבלי משים, בייצוג של קודמם. בפועל, נשקפת אל הצופה דמות נשית משוכפלת שמנהלת מונולוג עקר ואינסופי עם ההזרה של תחושת העצמי.

בעבודותיה של האמנית אניה קרופיאקוב נפגשים פאטרנים מעולמם הישן של מהגרים עם מבט סטראוטיפי ארץ ישראלי שמסמן הוויה של אחרות, של שוני, של זרות. היא מוהלת בעבודותיה בין התוכן הדוקומנטרי לבין הדימוי המבוים ובין הפנים והחוץ כמקומות זרים-מנוגדים, מנותקים זה מזה ובכל זאת חולקים זמן משותף.

shlomit shuli

anya

 

 


 

נקודת מוצא מרוחקת 27.12.15 - 28.1.2016

האמנים המשתתפים: אוהד מטלון, חיה רוקין, פואד אגבאריה

אוצרת וטקסט: נאוה ט. ברזני

התערוכה פתוחה לקהל החל מיום ראשון 27.12.15

ערב הפתיחה ושיח הגלריה ביום שני 04.01.16

17.45 שיח גלריה

19.00 ערב פתיחה

נעילת התערוכה - 28.1.2016

התערוכה "נקודת מוצא מרוחקת" עוסקת בייצוגים של זהות במציאות משתנה. היא דנה בסתירה המתקיימת בין הטבע לכורח קיומי אחר ובניפוץ של סמלים בנוף שאבד. עבודות התערוכה נוגעות במתח שבין המרחב הטבעי בעבר לבין צמצומו למען השימושים שנעשים בו בהווה, ובבחינת הגבולות המתקיימים או המיטשטשים בזמן, בין מרכז לפריפריה, ישן לחדש, מוזנח למטופח. אמני התערוכה מבליטים את הסוגיות ומנסחים אותן בבהירות, אבל הם אינם פותרים אותן ומשאירים עבור הצופים דיון פתוח.

מישל דה סרטו (De Certeau) כותב: "תחילה אני מציב בין המרחב לבין המקום הבחנה שתתחם שדה. מקום הוא סדר (יהיה אשר יהיה) שעל פיו רכיבים מחולקים מתוך יחסים של קיום-יחד. [...] הרכיבים הנבחנים מצויים אלה לצד אלה, כל אחד מהם ממוקם במקום "מובהק" ונבדל שהוא מגדיר לעצמו". דה סרטו מבחין בין המקום למרחב ומציין כי: "המרחב הוא עבור המקום מה שהמילה נעשית כשמדברים אותה, כלומר כשתופסים אותה בעמימותו של מימוש, כשהופכים אותה למונח השייך למוסכמות מרובות, כשמניחים אותה כמעשה של הווה כלשהו (או של זמן כלשהו) וכשמשנים אותה באמצעות התמורות הנובעות משכנויות עוקבות".

המרחב לפי דה סרטו הוא מקום שמשתמשים בו ו"נקודת מוצא מרוחקת" דנה בשימושי המקום הללו שננקטים במרחב ה"מְדַּבֵּר" ובתמורות שמתממשות באמצעותו על המקום. אמני התערוכה מתעדים או מביימים סיטואציות שמנגישות את המתבונן עם דימויים שמייצגים סוגיות פוליטיות-חברתיות במרחב משתנה. הם אינם מנסים לומר את הדברים בצורתם החיצונית-פיסית בלבד, אלא לייצג את היעלמות או היטשטשות הדברים האילמים בשפת המרחב האינהרנטית.

לצפייה בהזמנה: לחצו כאן

 

distant-starting-point2

distant-starting-point1