דיווח יחידת המחקר

דיווח על משוב על סדנת הסטאז'

בסמסטר א' הועבר שאלון משוב לסטאז'רים, כדי ללמוד מהם אם תכניות ההכשרה להוראה במכללה סיפקו את צרכיהם והכינו אותם כראוי לעבודה כמורים עצמאיים.

את שאלון המשוב חיבר צוות מיוחד מבין מנחי סדנאות הסטאז' (הגב' סמירה ניירוך, הגב' בתיה מנדל, והד"ר חנסאא דיאב). הצוות התייעץ עם מנהלת המכללה, הד"ר אנה רוסו ועם הד"ר עינת גוברמן, יו"ר יחידת המחקר. השאלון כלל שאלות "פתוחות" שנותחו באופן איכותני, ושאלות "סגורות", שנותחו באופן כמותי.

המשוב חולק בכל 18 סדנאות הסטאז' הפועלות במכללה לכ- 250 סטודנטים שנכחו בסדנאות. 200 שאלונים הוחזרו. מתוכם: 184 שאלונים של סטודנטים שלמדו במכללה באחד מתשעת מסלולי לימוד שונים. שאר המשיבים הצטרפו לסטאז' ממכללות אחרות, ותשובותיהם לא נכללו בניתוח.

להלן דיווח על עיקרי הממצאים. תשובות הנוגעות למסלולי לימוד ספציפיים הועברו לראשי המסלולים.

ההתייחסות לשאלון

רוב הסטודנטים התייחסו ברצינות למילוי השאלון, והשקיעו מחשבה בתשובותיהם. המחשבה הרבה והיחס הרציני ניכרו גם בגודש ובעושר של הטקסטים שכתבו הסטודנטים.

ההדרכה הפדגוגית-דידקטית ואימוני ההוראה

הנבדקים נשאלו מהי דעתם על ההיקף של ההתנסות המעשית. 96 משיבים (73% מהמשיבים לשאלה) חשבו שהוא מתאים, ו- 27 (20%) חשבו שהוא רחב מדי.

יש הערכה רבה כלפי אימוני ההוראה וההדרכה הדידקטית. לדעתם של המשיבים אימוני ההוראה היו מדורגים, הזמן נוצל ביעילות, והם הועילו להכשרתם כמורים. התלמידים חשים שביכולתם לתכנן שיעורים מהנים, ליישם תאוריות חינוכיות, ולהעריך את תלמידיהם במגוון כלים (התשובה החציונית לכל השאלות שלעיל הייתה "במידה רבה").

בתשובות הפתוחות, היחס האישי של המרצים לסטודנטים והנכונות של המרצים לתמוך בסטודנטים ולעזור להם בלטו לטובה בהערכת ההכשרה להוראה. כמו כן הובעה הערכה לרמה המקצועית הגבוהה של המרצים. רשימת המרצים והקורסים שבלטו לטובה הייתה ארוכה בהשוואה לרשימת המרצים והקורסים שבלטו לרעה.

עם זאת, מספר היבטים של ההכשרה להוראה קיבלו הערכה בינונית: 1. ההכשרה לעבודה במסגרת ארגונית: התלמידים חשים שמידת ההיכרות שלהם עם הארגון בינונית, וכך גם יכולתם ליצור קשר יעיל עם ההורים; 2. היכולת להיענות לצרכים המיוחדים של תלמידים בכיתה הרגילה; 3. ההכשרה לשימוש במחשב ככלי דידקטי.

הלימודים בחוגים

התלמידים מעריכים במידה רבה את הידע שנרכש בחוגים. למרות זאת, לדעתם של הסטודנטים, ההוראה במכללה הייתה בעבורם דגם לחיקוי רק במידה בינונית (מבחינת גיוון דרכי ההוראה, דרכי ההערכה, הגישה הדידקטית, וההתייחסות לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים שנכחו בכיתה). נמצא גם שלהערכת הסטודנטים יש פער בינוני בין ההתנסות המעשית במהלך הלימודים לבין ההתנסות בתקופת הסטאז'. נראה שיש מקום להוסיף השתלמויות דידקטיות למורי החוגים. כמו כן יש לברר מדוע הסטודנטים חשים שיש פער בין חומר הלימודים בחוגים, לבין החומר שהם זקוקים לו לצורך ההוראה בבתיה"ס.