מרצים מציגים מחוץ למכללה

ד"ר רויטל סלע-שיוביץ הרצתה בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה בלוס אנג'לס

הכנס השנתי של האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה נחשב לכנס המרכזי בתחום זה, והוא התקיים השנה בלוס אנג'לס. אמנם הכנס שייך לאגודה האמריקאית, אבל משתתפים בו חוקרים ממדינות רבות אחרות כמו קנדה, אוסטרליה ומרחבי אירופה. אחד מנושאי הכנס המרכזיים היה הטרור - מאפייניו, השפעותיו על החברה ודרכי התמודדות עמו.

הרצאתה של ד"ר רויטל סלע-שיוביץ הייתה בנושא "השפעת אירועי הטרור בתקופת האינתיפאדה השנייה על הפשיעה האלימה של בני הנוער בישראל". ההשתתפות בכנס הייתה בעבורה חוויה מקצועית משמעותית ומרגשת של חשיפה לכיווני מחקר חדשים, היכרות ויצירת קשרי עבודה עם חוקרים אחרים.

ד"ר ראובן גרבר הרצה במכון שפינוזה בנושא: "ממשיח למהפכה הציונית-רוחנית, ומפולחן מקראי לעידן הישראלי"

ההרצאה התקיימה בתאריכים 15-16.11.06 במסגרת הכנס "כהני דת ופוליטיקה".

מהלכה של ההרצאה הציג את הציונות הרוחנית כמהפכה היהודית המודרנית אשר בחרה להאמין באדם כגואל את עצמו ועמו, כנגד הציפייה לגאולה בבוא המשיח. באמונה ציונית זאת שותפים היו הן הציונות החילונית והן מייסדי הציונות הדתית - הרב ריינס והראי"ה קוק.

אולם, דווקא לאחר ניצחונה של הציונות התחוללה ראקציה אשר העמידה את פולחן המקרא במרכזה. הן בציונות הדתית, בתורת בנו של הראי"ה, הרצי"ה קוק, והן בחינוך החילוני, אשר מחק את מורשת הציונות הרוחנית.

תורת 'ארץ-ישראל השלמה' שיצר הבן, היא שיבה מחודשת-פונדמנטליסטית אל האמונה המשיחית המסורתית בדבר הברית בין האל לעמו (כהגשמת האמור בתפילת 'שמונה-עשרה'). אמונה כוהנית-משיחית, דהיינו אמונה א-פריורי שאינה מוכנה לבדוק את עקרונותיה המשיחיים לנוכח המציאות, ואשר מייחסת את השטניות האנושית לאל (השואה, לטענת הרצי"ה היא "ניתוח אלוהי בעם ישראל") ומצדיקה מעשי רוע יהודי באמצעות ההלכה - תיכשל שוב ושוב במבחן המציאות. הסיכוי להיחלץ מהקיבעון המחשבתי, מקביעות מטה-פיזיות משיחיות באמצעות כוהני הדת אינו רב.

מול תורה קנאית זאת ראוי להציב את פניה ההומניסטיים של היהדות המודרנית מבית מדרשה של הציונות הרוחנית. אלא שמערכת החינוך הכללי נשארה בקיבעון בלימודי התנ"ך, ומועלת בתפקידה ובחובתה להקנות את מגוון הזהויות היהודיות-הומניסטיות משל א"ד גורדון, אחד-העם, ברל כצנלסון, ח"נ ביאליק, הראי"ה קוק ואחרים, כתשתית לזהות ישראלית-יהודית.

ד"ר נעמי וינר לוי הרצתה בכנס "נשים פלסטיניות בישראל: זהות, יחסי כוח והתמודדות" שנערך במכון ון ליר

ב- 8 בנובמבר, 2006, נערך הכנס "נשים פלסטיניות בישראל: זהות, יחסי כוח והתמודדות". הכנס נערך בעקבות קבוצת מחקר שהקימו ד"ר נעמי וינר-לוי וד"ר סראב אבו רביע-קווידר. קבוצת המחקר דנה במהלך שנה במחקרים ובכתיבה בנושא. ספר בנושא, בעריכת שתי החוקרות, עומד לצאת לאור.

בפתיחת הכנס נשאו דברי ברכה ראש מכון ון ליר, שמשון צלניקר, וד"ר נעמי וינר-לוי וד"ר סראב אבו רביע. בדברי הפתיחה ציינה ד"ר לוי-וינר את מטרתו של הכנס ואמרה כי צמד המילים "נשים פלשתינאית", משחזר בלית ברירה את ההתייחסות בספרות ובדיון הציבורי לאוכלוסיית הילידים, או יותר נכון לילידות בישראל השמה אותם בקטגוריה אחידה. למעשה, הגדרת האוכלוסייה דוברת הערבית והכללתה בכותרת אחת אינה פשוטה ואינה מובנת מאליה ואף בעייתית. אחת המטרות המוצהרות של הכנס ושל קובץ המאמרים היא להאיר את הרב-גוניות של ציבור הנשים ולהציג את המגוון התרבותי, הדתי, השוני באורחות החיים ובדרכי התמודדות שנוקטות נשים.

ד"ר נעמי וינר-לוי, הציגה כמה היבטים של הבניית זהות אצל נשים דרוזיות ששבו לחברת המקור. פרופ' חנה הרצוג, דנה במרחבים חלופיים: החיים בערים מעורבות מנקודת מבטן ומניסיונן של פלסטיניות אזרחיות ישראל. ד"ר עדנה לומסקי פדר ופרופ' מוחמד חאג' יחיא דנו במחקרים. עדנה הדגישה את ההקבלות לתאוריות ומחקרים בנושא הגירה כאשר הקשיים והכאב במעבר לתרבות אחרת לעיתים קיימים גם בשיבה לתרבות המקור.