תכניות חדשות


.M.Ed במידענות-ספרנות במערכות חינוך

מאת: ד"ר דניה אנזנברג, מנהלת הספרייה, מרכזת תכנית ה- M.Ed במידענות-ספרנות במערכות החינוך וראש התכנית ללימודי תעודה לספרנות-מידענות.


במהלך הקיץ האחרון אושר למכללה לפתוח תכנית M.Ed. במידענות-ספרנות במערכות חינוך. תכנית זו תמלא את החלל שנוצר עם סגירת בית-הספר לספרנות וארכיונאות באוניברסיטה העברית ושבעקבותיה נותרה תכנית אחת בלבד בישראל ללימודי מידע לתואר שני.

התכנית ללימודי המידענות-ספרנות מתמקדת בסלילת הקשר בין אנשים – יחידים או קבוצות – למידע הנדרש להצלחתם. התכנית בוחנת את התיאוריות ואת טכנולוגיות המידע הנדרשות ליצירה, להטמעה, לבניית גישה, לארגון, לניתוח ולשימוש במידע. התכנית מדרבנת את תלמידיה לבחון בצורה ביקורתית את המידע ולעמוד על היבטים אתיים העולים מכל זאת.

המידען-ספרן הוא המתווך בין החוקר או הסטודנט למידע והוא גם בעל הידע הטכנולוגי המתקדם המאפשר לו לבנות את המערכות והכלים לאיתור המידע: תוכנות מורכבות לניהול ספרייה, מאגרי מידע המאפשרים חיפוש בספריות אחרות או בכתבי-עת, ממשקים לרשתות ביבליוגרפיות ועוד.

בנוסף, התפתחה בעשורים האחרונים התפיסה הרואה במידען-ספרן Learning Resource Generalist (LRG) - "הספרן משמש עתה יותר ויותר מורה מומחה לאינפורמציה ולמידה בעל נגישות למאגרי מידע מגוונים והיכרות מעמיקה עם גישות שונות לדליית מידע" (זמרן, 1999). בעידן שבו למידה לאורך החיים נתפסת כיסוד הכרחי, מהווה המידען-ספרן את נקודת המשען העיקרית, הדמות המובילה בעבור האדם הלומד. למידען-ספרן תרומה מכרעת בהכשרת הלומד הצעיר ובהקניית המיומנויות הנדרשות להפיכתו ללומד עצמאי.

התכנית שואפת לבניית קשרים משמעותיים בין ידע תיאורטי ליישום. מטרתה העיקרית היא להכשיר סטודנטים שיהיו מסוגלים להתמודד בהצלחה עם מורכבות תפקיד המידען ולהשכיל ליישם את הכלים שרכשו במהלך לימודיהם, בכל פעם שיוצבו בפניהם אתגרים חדשים, תוך התאמתם לצרכים המשתנים.

על-מנת לעמוד בהצלחה ביעדים אלו בחרנו כמרצים את מיטב אנשי המקצוע, בעלי הידע העדכני ביותר ואשר אף מיישמים את תורתם בתפקידי המפתח בשדה המידענות-ספרנות בארץ.

הלימודים יתקיימו במסלול ללא עבודת גמר עיונית. הלימודים יימשכו שנתיים.



התכנית לרכזי הערכה בית ספרית

מאת: ד"ר רויטל היימן, מרכזת התכנית


תהליכי הערכה בבית הספר צוברים תאוצה בשנים האחרונות ובתי הספר עומדים לעיתים קרובות חסרי אונים נוכח זרם הנתונים ומתקשים להפיק ממנו משמעויות פדגוגיות וארגוניות.


בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים עוברים בשנים האחרונות תהליכי הערכה חיצוניים מדי שנתיים באמצעות מבחני המיצ"ב שבאחריות הראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה). נתונים אלה מהווים מאגר מידע שיש צורך לנתח אותו באופן יסודי ולבנות על בסיסו תכניות עבודה. משרד החינוך מייחס חשיבות רבה למדידה ובתי הספר נדרשים לכתוב תכניות עבודה עם מדדי הצלחה ברורים. המנהלים נדרשים לבצע הערכה למוריהם וההורים או ארגונים דורשים פעמים רבות לקבל עדויות להצלחה של תכניות שממומנות בכספם. גם האקלים בבית הספר מהווה מוקד לדאגה שיש מפעם לפעם צורך להעריכו.

כל התהליכים הללו אמורים להתקיים בנוסף על תהליכי ההוראה שלשמם הוכשרו המורים. לשם כך הוגדר במערכת החינוך בעל תפקיד - "רכז הערכה בית ספרית" שיהיה ממונה על פיתוח תרבות ארגונית מבוססת נתונים ועל פיתוח תהליכי הערכה בבית הספר ויזכה בגמול מיוחד במסגרת "אופק חדש". הדרישות לגבי להשכלתו והכשרתו של בעל התפקיד הוגדרו ע"י הראמ"ה, ביניהן – תואר שני והכשרה מקיפה בתחומים השונים של התפקיד (240 שעות).

בתחילת שנת הלימודים הנוכחית החלה קבוצת משתלמים ללמוד בתכנית הכשרה מקפת מסוג זה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. הלימודים ממוקדים בפיתוח הידע והמיומנויות הנדרשות מתהליכי הערכה ומדידה בבית הספר, איסוף ועיבוד נתונים בסביבות טכנולוגיות מתקדמות והיכולת להציגם בצורה מקצועית וברורה לעמיתים במערכת. בו זמנית מושם דגש גם על הקניית כלים לעבודה עם עמיתים וממונים בבתי הספר, לפתח את הרגישות והאתיקה המקצועית המתחייבים מתפקיד רגיש זה ולהעצים את המסוגלות המקצועית של המשתלמים לקראת ביצוע תפקידם בבית הספר. הלימודים בתכנית נמשכים שנתיים, כאשר בשנה הראשונה מוקנים היסודות לעבודה ובשנה השנייה יתקיים הפרקטיקום של המשתלמים בליווי מורי התכנית בתפקידם החדש.

קבוצת המשתלמים המורכבת ממורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים וממדריכים של קרן קרב שעוסקים בתחום ההערכה, קטנה ואיכותית ביותר. על סגל המורים בתכנית נמנים מרצים מסגל המכללה ומומחים בתחום ההערכה והמדידה מחוץ למכללה.