חדשות דוד ילין - ינואר 2008

המציאות שאנו חיים ומתפקדים בה/ דבר ראש המכללה

לאחרונה אנו עדים לשורה של אירועים המעידים על מצבו הטעון של השיח החינוכי בחברה הישראלית; שביתות הסטודנטים הארוכות מן השנה שעברה חוברות לשביתת המרצים ולשביתת המורים בבתיה"ס התיכוניים בשנה זו. לאחר חודש של שביתות ומחאות ציבוריות גורפות, אין להכחיש עוד כי מה שהתחיל כמאבק של ארגוני עובדים וסטודנטים להכרה אלמנטרית ולתנאים נאותים, הולך ומתברר כסוגיה עקרונית וערכית בעיקרה.

ככל שאנו מתקרבים אל סופו של היום מתגלה אופיו המהותי של המאבק. אין זה עוד מאבק טכני על תנאי שכר ועבודה טובים יותר וגם לא עוד אחד מביטויו של הדיון האקדמאי על טיבו של החינוך ועל מעמדו. ככל שגוברים קולות המחאה, הולך ומתברר כי מדובר במאבק על עצם קיומו של החינוך הציבורי במדינת ישראל ועל דמותה של החברה הישראלית בשישים השנים הבאות.

חלקנו בעיצוב המציאות

דווקא בנקודה זו מודגש פי כמה תפקידה האקוטי של המכללה כמוסד להכשרת מורים. בצומת החשוב הזה שהמכללה נמצאת בו במאבק מול מעמדו המידרדר של החינוך מחד גיסא, ובאחריות העצומה הכרוכה במשימת הכשרתם של מורי העתיד מאידך גיסא, חייבים אנו לתת את הדעת ברצינות יתרה ובכוונה שלמה על טיבו של המקצוע שאנו עוסקים בו ועל מחויבותנו כלפיו.

אנו ממלאים משימה גדולה ורבת אחריות – כל פעולה שאנו פועלים נפרטת ומתגשמת בטור הנדסי לעשרות בתי ספר ולמאות כיתות שאלפי תלמידים לומדים בהן. כל הוראה נחרטת, כל דוגמה נלמדת, כל רושם מאומץ ומועבר הלאה.

אל נוכח האתגרים הערכיים והפדגוגים והמאבקים הפרופסיונליים על דמותה ועל עתידה של ההשכלה האקדמאית בכלל ועל עתידן של המכללות להוראה בפרט, חייבים אנו לאמץ נורמות של התחדשות ושל רפלקציה חוזרת על איכות עבודתנו ועל טיבה של התרבות המוסדית שאנו פועלים בתחומה.

דוד ילין בהקשר פרקטי-אקדמאי

בהקשר זה חשוב לציין כי מן הבחינה האקדמית המכללה צועדת ונערכת בכיוון חיובי ומעצים. ציון ההתאמה של תלמידנו במכללה עלה בשנים האחרונות בעשרות נקודות. במכללה פועלת תכנית מצוינים והיא הולכת וגדלה משנה לשנה; מורים רבים מעידים כי רמתם האינטלקטואלית של התלמידים בכיתות טובה משהייתה בעבר.

עובדות מעודדות אלו מחזקות ומדגישות את חשיבותן של ההתחדשות ושל הביקורת העצמית כערך פרופסיונלי ראשון במעלה.

המכללה נערכת כמוסד אקדמאי, מקצועי לומד ומתפתח. מספר המרצים בעלי תואר שלישי עלה בארבע השנים האחרונות. כ- 40 מרצים נמצאים כיום בשלבים שונים של לימודיהם האקדמאיים לקראת קבלת תואר שלישי. כ- 100 מרצים משתתפים במגוון השתלמויות והכשרות בתחומים הרלוונטים לתהליכי הוראה והדרכה : מרצים לומדים בביה"ס למורי מורים במכון מופ"ת, צוות מקבל הדרכה על הדרכה, צוות עוסק בסוגי השיח בביה"ס, צוות עוסק במעבר משיח נרטיבי לשיח אקדמי, צוות לומד ומתעדכן בנושא הוראה דיאלוגית, צוות עוסק בכתיבה וקריאה אקדמית, ציוותי חשיבה, צוותים חוקרים ועוד. בימים אלה מתקיימת למרצים במכללה השתלמות בנושא סטודנטים לקויי למידה. התחדשות ורפלקציה מעין זו הכרחיות להמשך קיומה של המכללה ויש להדגישן ולפעול להעצמתן.

לאור המשימות והנתונים שהוזכרו לעיל, עולה הצורך לשוב ולבחון את מגוון האופנים שאנו מכשירים בהם את תלמידינו כמורים ומורות בוגרים, בעלי השקפה חינוכית מגובשת ובעלי יכולת להתנהלות פדגוגית אוטונומית במסגרות השונות.

דוד ילין, מבט לעבר העתיד

בצומת זה ואל נוכח מגוון האתגרים שמזמנת המציאות שבה ועולה חשיבותה של משימתנו הפרטית והמשותפת: לשמור ולפעול לכינונה של מכללת דוד ילין כמכללה מצוינת להכשרת מורים.

מצוינות מעין זו מתגלמת במגוון תחומים הדורשים התייחסות מחודשת:

בראש ובראשונה עלינו להתייחס לדמותם של בוגרינו, מחנכי העתיד. מצוינות בתחום זה מחייבת אותנו לפעול לעיצובם של הסטודנטים כמחנכים גאים מבחינה מקצועית ובעלי מודעות חברתית-דמוקרטית המסוגלים להוביל שינויים מעצימים במערכת החינוך הציבורי שיפעלו בה, ואין כמעט צורך לציין עד כמה משימה זו מאתגרת ומורכבת בימינו.

שנית, בתקופה של שינוי מתמיד והתרחבות הנגישות אל הדעת, מודגשת חשיבותן של המיומנויות ללמידה אקדמית עצמית. מיומנויות מעין אלו הן תנאי להמשך התפתחותם העתידית של תלמידנו כמורים משכילים ובעלי יכולת. עלינו להדגיש את חשיבותה המכוננת של ההיכרות עם התרבות האנושית ועם המסורת וההיסטוריה הלאומית באופן שיאפשר לתלמידנו לעצב זהות חינוכית מגובשת מחד גיסא, ופתוחה לשינוי ולהתפתחות מאידך גיסא.

ושלישית, מצוינותנו כמוסד אקדמאי להכשרת מורים חייבת להימדד ביכולתנו לבסס את עצמנו כמרכז למחקר של מערכת החינוך במדינת ישראל ולפיתוחה. בנקודה זו עומדת לזכותנו לא רק רמתם האקדמאית הגבוהה של מורי המכללה ושליטתם בתאוריה, אלא גם ובעיקר היכרותם עם המציאות, ניסיונם ומחויבותם הממשית למעשה החינוכי. יכולת זו צריכה לבוא לידי ביטוי בחתירה לפיתוחו של מחקר פדגוגי ודידקטי מתקדם, מעמיק ואינטר-דיסציפלינרי, שיקיף וישקף את מגוון המיומנויות האקדמיות של מורינו במכללה.

אסטרטגיה לפעולה

עלינו לטפח דיאלוג קבוע, מסודר ומתמיד בין המרצים הדיסציפלינריים בחוגים השונים לבין המרצים והמדריכים בתכניות להכשרת מורים. בדיאלוג כזה מתבטא הייחוד של המכללה. זהו מרכיב מרכזי בזהותה. כדי שנוכל לגבש זהות פרופסיונלית מורכבת מעין זו עלינו לפעול לעיצובם של יעדים כלל מכללתיים משותפים ולכינונן של נורמות פעולה ועבודה משותפות. שיח פדגוגי כזה צריך להתבטא בתהליכי למידה והפריה הדדיים.

במוסדות אקדמיים בארץ נערכים לקראת תהליכי הערכה, שמתקיימים כבר שנים במוסדות אקדמיים בעולם המערבי. תהליכי הערכה מגדילים את הסיכויים לכך שנעשית העבודה הנדרשת ושהיא נעשית באופן משביע רצון. גם המכללה שלנו נערכת לקראת קיומם של תהליכי הערכה מובנים כחלק אינטגראלי של כל אחד מתחומי הפעילות שלנו. חתירה אל כינונם של יעדים ונורמות, הן במסגרת מכללתית והן במסגרת פרטית של היחידות השונות, תעצים את ייחודה של המכללה ותתרום לגיבוש המקצועיות בה.

לסיום,
עלינו לזכור כי פרחי ההוראה הלומדים במכללה שלנו הם המנהיגים החינוכיים והרוחניים של דור העתיד. גודלה של המשימה והאחריות הנובעת ממנה גוזרת דרישות מובהקות. מעצמנו היא דורשת מחויבות לפרופסיה, תהליכי רפלקציה ושאיפה לשיפור מתמיד. מתלמידינו היא תובעת הבהרת ערכים ועמידה בדרישות אקדמיות, התנהגותיות ואתיות גבוהות, כמצופה ממנהיגים חינוכיים לעתיד.

אין זה סוד כי כינונה של זהות פדגוגית בעלת עצמה נרכשת מתוך חוויה של הצלחות שהושגו כפרי מאמצים. זו לטעמי הדרך להעצמה ולפיתוח ביטחון ואמונה אמיתית במסוגלות.

ד"ר אנה רוסו
ראש המכללה