מהגלריה במכללה

  

"בּשּׁמֶשׁ"

 28.2.08 – 14.4.08

בתערוכה זו צילומים צבעוניים של נילי פטיש המתייחסים לשאלות מתחום הציור והמיצב.

נילי יוצרת קולז'ים מדימויים שצילמה בסביבה הביתית ושוזרת לתוכם גזרי נייר מצוירים. בתערוכgallery11ה מוצג עולם מורכב מפרגמנטים של דימויים המצורפים יחדיו כחידה חזותית. נדמה שהצילום הוא צילום של צילום, ונתפס כמשטח שהוא ציור מצולם.

בסדרת העבודות בולטים משחק והיפוך בין ייצוגים שונים. צילום של פרי יהיה בקומפוזיציה אחרת כתם, ומשיכות מכחול ספונטניות יתועדו בצילום הנדמה כפיסות נייר מקושקשות על שולחנו של צייר.

ריבוי נקודות המבט סותרות זו את זו ומשבשות את התחושה המציאותית. העבודות מוסוות ומתגלות לסירוגין בין אור יום וצללים חדשים ומפתיעים הנוצרים  מחזרה על פעולת הצילום.

רגעי הקסם מאור השמש הנופל על חפצים יומיומיים מתורגמים לתחביר חזותי של תמונות וחיתוכים. בעוד עדשת המצלמה משמשת מכחול, הקיר הוא הבד שעליו הדימויים פרושים ומתקבצים.

  

"פלורה ופאונה"
5.11.08 – 22.12.08

"פלורה" ו"פאונה" הם מושגים מתחום הביולוגיה. הם מתארים את מיני הצומח והחי הגדלים באזור גאוגרפי מוגדר. הרישומים והמיצב הפיסולי המוצגים בתערוכה "נגועים" בהתערבות מכנית אשר מפרה את הסדר וההיגיון האורגנים הגלומים בדימויי פרחים וצומח ומשבשת אותו. ה"פלורה" מצטיירת כשחזור ממוכן המתאים לחוקיות אישית ונמצא מחוץ למה שאפשר היה להגדיר בשפת הציור הקלסית "טבע דומם". דימוי הפרח (או הדרדר) מכיל בתוכו רצף פרדוקסלי של הכלאה ושיבוט, חייgallery15ם ומוות, יופי כאב והתכלות.

כל האמנים מעבדים דימוי אשר לעיתים נדמה כי אבד עליו הכלח. המוקד מופנה אל שפת הרישום והייצוג יותר מאשר אל מושא התמונה, מעניק ליצירות אופי עכשווי ומעלה שאלות לגבי רעננות המדיום. בתערוכה מוצגים מעין אטיודים אישיים אשר לאורם נזנחת ה"פלורה" והגישוש נעשה כשיבוט, שרבוט או רובוטיזציה של הפאונה.

אבי איפרגן רושם בעט מרקר על גבי פורמייקה מצע אשר כמעט דוחה את הרישום מעל פניו ומותיר את הדימויים מעוקרים ממושאם המקורי. ענת ליפנר סלומון מציגה רישומים דיגיטליים. נטלי מנדל חוקרת את שגיונות הפרחים העתידיים, "פרחי טכנו",כדבריה. יוליה רבסקי רושמת קוצים ודרדרים. חגית unmani רובינשטיין משתתפת בתערוכה זו בסדרה קטנה בת שלוש עבודות רישום על נייר הנקראת Les Fleurs du Mal (פרחי הרוע).